מי הזיז את הפולקע שלי?

מי הזיז את הפולקע שלי?

מי לא מכיר את הרגעים הללו מסביב לשולחן ארוחת החג בראש השנה, עת המפגש המשפחתי מעלה בתוכנו כל כך הרבה רגשות, מחשבות וזכרונות ולעתים בלי שאנו בכלל שמים לב התקשורת בערב זה מנסה להעביר מסרים שלא תמיד אנו ערים להם. כאשר אנו מתקשים לבטא געגוע לבני משפחה אהובים, תסכול מכך שהיחסים לא קרובים מספיק וכאב על בן משפחה שבחר לא להגיע לארוחות החג – אנו בוחרים לתקשר בצורה עקיפה שלא מצליחה להעביר את המסרים בצורה מדויקת. לטווח ארוך גורמת תקשורת עקיפה זאת לניתוק והיפרדות בתוך המשפחה במקום לאפשר לארוחת החג המשפחתית לקרב ולהביא לשיתוף פעולה ואהבה בין כולם.

במהלך השנים האחרונות העברתי מאות פעילויות העוסקות במערכת היחסים עם האוכל והתבוננות דרכה להבנת מערכות יחסים בין אישיות בעיקר בתוך המשפחה. במרכז מערכת היחסים עם האוכל עומדת הנטייה שלנו לאכילה רגשית המתבטאת בפעמים שאנו אוכלים גם כשאנו לא באמת רעבים וכן בתקשורת הבין אישית שעוברת באמצעות דיאלוג סביב האוכל, דיאטה, מזון, בישול, דימוי גוף כתחליף לדיאלוג רגשי-אישי ועוד.

אפשר מלח?

באחת הסדנאות הקודמות משתתפת בשנות ה 50 לחייה (שהגיעה עם בנה החייל) סיפרה כי בתה הבכורה הפסיקה להגיע לארוחות החג המשפחתיות ולקראת ראש השנה המתקרב היא נמצאת בחרדה האם המשפחה כולה תהיה מאוחדת או שוב יורגש חסרונה של הבת. פתחנו לדיון את הנושא של היחסים בין ההורים לילדיהם, היחסים הזוגיים בין ההורים וכן היחסים בין האחים. האם סיפרה כי בתה מתלוננת שהמשפחה כולה עסוקה בזמן הארוחות המשפחתיות בשאלות ואמרות כמו: "מי נגע בצלחת שלי?", "כמה מלח ???!!!", "אוף, לא נשאר מהעוגה", "למה את לא אוכלת את הכבד?"… "תטעמי, אני הכנתי!!!", והערות נוספות הקשורות למשקל ומראה חיצוני כך שלא נשאר מקום לשיחות בנושאים אחרים. האם הוסיפה כי הבת סיפרה ש"התעייפה" משיחות אלו וכי היא מרגישה בודדה גם כאשר המשפחה נמצאת לצידה.

האם סיפרה כי מבחינתה השיח סביב השולחן מהנה, מצחיק ולא גורם שום נזק. הצעתי לה לראות בהתנהגות הבת תגובה לתקשורת משפחתית שמתחמקת מלגעת בנושאים חשובים יותר כמו עד כמה האם מתעניינת בהצלחות של הבת וכן בניתוק הרגשי בין האחים. שאלתי את האם מה הייתה יכולה להגיד לבתה במקום: "לא כדאי שתאכלי עוד. נראה לי שעלית במשקל מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה". משתתפי הסדנה כולה היו נראים עסוקים בשאלה שלי ולאחר דקה של שקט האם התבוננה בי בהתרגשות וסיפרה לקבוצה כי הייתה פונה לבתה במילים הבאות: "את נראית שונה. נראה לי שאת עוברת הרבה מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה".

בהקשר יחסי הורים-ילדים בנושאי אוכל ודיאטה, מצאה החוקרת מימי ניכטר (מתוך ספרה של הפסיכולוגית אריאלה פרידמן, "מחוברות – אמהות ובנות") כי ככל שהילדים מתבגרים כך תגובות ההורים היו ביקורתיות יותר, פחות החמיאו וניסו לשנות יותר את ההופעה החיצונית של המתבגרים.  ניכטר  מצאה עוד כי: "תגובת הבת להתערבות האם במשקלה הייתה מותנית בצורת המסר של האם ובקשר ביניהן. במשפחות עם קשר קונפליקטואלי ותחרותי בין האם והבת, כל הערה של האם לגבי משקל בתה נתפסה כביקורתית ופוגעת".
בראייתי, הדיאלוג אם-בת בנוגע למספר הקילוגרמים ששוקלת הבת, הוא דוגמא אחת מיני רבות לדרכים העקיפות בהן בני משפחה מעבירים מסרים זה לזה ונמנעים מהתקרבות אמיתית לנושאים בהם המשפחה תקועה. אין סוף לדוגמאות בהן נתקלתי בעבודתי והן נוגעות בכל אחד מבני המשפחה ואכן בהמשך הסדנה עברנו לגעת ביחסים בין האם לבנה כאשר הוא פנה אליה ואמר לה שלא תמיד הוא מצליח לבטא מולה רגשות ונדמה לו שכל העיסוק שלה ב"ענייני אוכל" נובע מהקושי המשפחתי לשוחח על "דברים אמיתיים". הוא הוסיף שגם האב והאח הנוסף מעדיפים לרוב לשמור את רגשותיהם ומחשבותיהם לעצמם.
במשך הדקות הבאות התנהל דו שיח בין האם לבן ולראשונה מזה שנים הם פנו אחד לשנייה בצורה ישירה. האם ביטאה את המצוקה מתהליך ההזדקנות שבחוויה שלה מדגיש את בדידותה והבן הביע את התחושה שלו שההיעדרות של אחותו קשורה לרצון שלה ליצור תהליך נפרדות מול ההורים, תהליך שהוא בעצמו כה חושש לעבור אף הוא. הסדנה הסתיימה וחשתי עד כמה החרדה של אותה אם הצטמצמה וראיתי אותה אף מחייכת ומתחבקת עם בנה.

במהלך השנים בהן אני עוסק באכילה רגשית מצאתי את עצמי לא מעט נפעם מול ההתחברות החדשה של בני המשפחה, התחברות שהולכת מעבר לחיבור הטבעי אותה עושה עבורנו האכילה המשותפת. בכל סדנה אותה הנחיתי תמיד היחסים הבין אישיים בתוך המשפחה עמדו במוקד. היחסיים הזוגיים, יחסי הורה-ילד, היחסים בין אחים, בני דודים, סבתות וסבים – כל אלה נדונו לעומק כאשר המשתתפים הסכימו לדבר פחות, לדוגמא על מה נכון לאכול ולעבור להתבוננות עמוקה בשאלה: מה נכון לי להרגיש ולבטא מול המשפחה שלי היום ומה אשאיר לפעם הבאה.

לקראת השנה החדשה ותקופת ארוחות החג המשפחתיות תתקיים סדנת הכנה חוויתית ב-15-16 ספטמבר בתל אביב . נקדיש את הסדנה לעבודה על היחסים בתוך המשפחה, יחסים שעלו על שרטון, יחסים שמחכים זה זמן רב לפריצת דרך משמעותית. העבודה דרך ההתבוננות ביחסים שלנו עם האוכל (חלק מרכזי מהסדנה יתבצע במהלך ארוחות) תוכל לסייע לנו להבין איך לעתים רגשות ואוכל מתנגשים זה בזה ולעתים עוזרים זה לזה להתחבא.

מועד הסדנה: יום חמישי, 15 ספטמבר בשעות 17:00-22:00, יום שישי, 16 ספטמבר בשעות 09:00-14:00. מיקום: נמל ת"א. מחיר: 750 ש"ח. לנרשמים עד ה-31 באוגוסט – 600 ש"ח.

למידע נוסף והרשמה ניתן לפנות אלי דרך האתר, או ישירות למייל ronimaislish@hotmail.com ו/או לטלפון 0522811598. מספר המקומות מוגבל כדי ליצור חוויה אישית ועבודת עומק

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו