מזעור האיבוד של סידן
מזעור האיבוד של סידן
מרבית בני האדם יכולים להשיג עצמות בריאות על ידי הגבלת כמות הסידן שמאבדות עצמותיהם. אולם עד היום התמקדו החוקרים בכמות הסידן הנצרכת ביחס לכמות העצם הנוצרת.
יש צורך להבין כיצד ומדוע מאבד הגוף עצם. שני מחקרי מקרה מדגימים כיצד צריכת סידן לבדה אינה מספיקה כדי לשמור על בריאות העצם.
האינואיטים (אסקימואים מצפון אמריקה או מגרינלנד) צורכים כמות רגילה עד גבוהה של סידן בתזונתם – 2,500-500 מ"ג ביום – וצורכים את כמות החלבונים הגדולה בעולם – 400-250 גר' ביום. הם גם סובלים משיעור דלדול העצם הגבוה ביותר בעולם (על פי תוצאות של בדיקות צפיפות עצם).15
לעומת זאת, נשים אפריקניות משבט הבאנטוּ, צורכות רק 350 מ"ג סידן ביום, בהשוואה למינון היומי המומלץ העומד על 1,200 מ"ג. למרות זאת עד עתה נשים אלה מעולם לא סבלו מחסר בסידן. רק לעתים רחוקות הן שוברות עצם ולעתים נדירות עוד יותר הן מאבדות שן. נשים אלה צורכות הרבה פחות סידן וחלבונים בהשוואה לאוכלוסייה המערבית, ועם זאת כמעט שאינן סובלות מדלדול עצם (על פי נתונים בדבר שברים).16
כיצד ייתכן הדבר? ההסבר לכך מצוי בתזונה של שתי התרבויות: האינואיטים מתקיימים בעיקר על בשר – ראמים, יונקים ימיים, דגים וציפורים, ואילו בני שבט הבאנטו מתקיימים בעיקר על הצומח. במחקרים נמצא שתזונה המבוססת על בשר מעלה את רמת החומציות בדם ובשתן, כפי שניתן להסיק מערכי ה-pH (מדד לרמת חומציות ובסיסיות) הנמוכים. ערכי ה- pH שנמצאו בשתן של אנשים הניזונים מבשר נעים בין 4.5 ל-5.5 בממוצע, בעוד שאצל אנשים שאינם אוכלים בשר, רמת ה-pH בשתן נעה בין
5.5 ל-6.5. כדי לנטרל את החומציות הגבוהה ולהחזיר את רמתה לאיזון, מושך הגוף סידן מהעצמות. במחקרים שנערכו בארה"ב ושבהם הושוו נשים הניזונות בעיקר מבשר לנשים הניזונות בעיקר מן הצומח, הגיעו החוקרים לאותה מסקנה: נשים צמחוניות מאבדות מחצית מכמות העצם שמאבדות נשים שאוכלות בשר.17
