מהי התזונה למניעת תנגודת לאינסולין?
מה הבעיה בתנגודת לאינוסלין?
כבר משנות ה-80 אנחנו יודעים שהגורם העיקרי לתסמונת המטבולית ומחלות לב, הוא תנגודת לאינסולין. ב-1988 ד"ר גרי ריבן מאוניברסיטת סטנפורד הציג לארגון הסוכרת האמריקאי את המחקרים והנתונים שמראים שיתר לחץ דם, טריגליצרידים גבוהים, HDL נמוך, היקף מותניים גבוה וסוכר גבוה בדם, נגרמים בגלל אותה סיבה – יותר מדי אינסולין.
מאיפה האינסולין מגיע?
כאשר אנחנו אוכלים פחמימות, יש צורך בהפרשת אינסולין או ביצוע פעילות גופנית, כדי שהסוכר יכנס מהדם אל תאי הגוף. לעומת זאת, כשאנחנו אוכלים שומן, לא נדרשת הפרשה של אינסולין על מנת לאפשר כניסה של השומן לתאים. כשאנחנו אוכלים חלבון, נדרשת הפרשה מסוימת של אינסולין על מנת לעבד את החלבון. אל התאים, אחרת רמות הסוכר בדם יישארו גבוהות.
חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של פחמימות מובילה להפרשה גבוהה של אינסולין, והפרשה מוגברת זו עשויה להוביל לתסמונת מטבולית. וכמו שאנחנו יודעים היום, גורם הסיכון העיקרי לשבץ ומחלות לב הוא התסמונת המטבולית. כמו כן, סוכר לבן מוביל בנוסף לתנגודת לאינסולין במספר מנגנונים ישירים ועקיפים.
סוכר, אינסולין ומה שביניהם. צילום: RF123
כיצד האינסולין משפיע על הגוף?
בטווח הרחוק, רמות גבוהות של אינסולין עשויות להפוך אותנו לחולים, אבל הן משפיעות עלינו גם באופן מידי. אינסולין הוא הורמון אגירה והוא מעודד תחושת רעב. במצב נורמלי, אינסולין עולה ויורד בין הארוחות, אבל ברגע שיש תנגודת לאינסולין, רמות האינסולין נשארות גבוהות בין הארוחות מה שאומר שאנחנו נשארים רעבים גם בין הארוחות.
בשנות ה-70 היה נהוג לאכול 3 ארוחות ביום, אבל היום אנחנו רגילים לנשנש כל היום, בין היתר מאחר והגוף שלנו מפריש רמות גבוהות של אינסולין לאורך היום. בנוסף, ברגע שמופרש אינסולין הגוף לא מפרק שומן כמקור לאנרגיה אלא אוגר שומן. כלומר הגוף ממשיך לאגור שומן ואנחנו ממשיכים להיות רעבים.
האם הפחתת השומן במוצרי מזון פוגעת בנו? (123RF)
מה עוד אפשר לעשות כדי להוריד את רמות האינסולין?
כדי לשבור את מעגל הרעב ואגירת השומן צריך לשנות את התזונה, כך שהגוף שלנו יפריש פחות אינסולין, כלומר יש להפחית בצריכת הפחמימות. כך ניתן להפחית את הסיכון לתסמונת המטבולית ולהתקפי לב. הבעיה היא שההבנה שאינסולין קשור במחלות כרוניות, הגיעה בדיוק בשיא תקופת הפחד שלנו משומן. בשנות ה-80 ממשלת ארה"ב הוציאה המלצות תזונתיות בצורת פירמידת המזון כאשר הבסיס שלה הוא דגנים ותירס, ושומן נמצא במעלה הפירמידה כרכיב שיש לצרוך ממנו מעט ככל הניתן. האמריקאים אכלו ופעלו לפי ההמלצות, והתעשיה הפחיתה שומן בחלב, יוגורטים ומוצרים נוספים, ובמקום השומן הוכנסו סוכרים ועמילנים מייצבים. כיום אנחנו נמצאים בשיאה של מגפת ההשמנה.
ארגון הסוכרת האמריקאי הבין שכאשר אוכלים סוכר, רמות הסוכר בדם עולות, אבל בשל הפחד משומנים, הארגון המשיך להמליץ על דיאטה דלת שומן לכל המטופלים. אבל ברגע שמוצרים מכילים פחות שומן, הם מכילים יותר סוכר. לצערנו ההמלצות התזונתיות שניתנו בשנות ה-80 לא מתבססות על מדע מבוסס, והמחיר שאנו משלמים היום הוא מגפת ההשמנה והסוכרת שאנו חווים היום.
למרות שלהרבה אנשים נדמה כי הפחתה משמעותית בסוכרים ובפחמימות היא קיצונית, כדי למנוע ולטפל בתסמונת המטבולית, עלינו להיות קיצוניים. אם נעשה רק "חצי דרך", המחלות ימשיכו להתפתח.
כמה פחמימות הגוף שלנו צריך? כמעט אפס פחמימות, בגלל שהגוף שלנו יודע להפיק את רמות הסוכר (הגלוקוז) שדרושות לו, באמצעות תהליך שנקרא גלוקנאוגנזה. ואם עושים את התהליך כמו שצריך, לא צריך לדאוג מחוסרים.
על מנת להתמודד עם תנגודת לאינסולין, צריך בסופו של דבר להפחית את רמות האינסולין. פחמימות הן הגורם העיקרי לרמות אינסולין גבוהות, אבל יש עוד מספר רב של גורמים שמעורבים בתהליך. מחסור בשעות שינה, אכילה מאוחרת בלילה, סטרס וכאבים פיזיים, מעלים את רמות האינסולין. מצד שני, אושר, שינה טובה, מדיטציה ופעילות גופנית, בנוסף לדרכים הרבות הידועות שבהן הם תורמים לבריאותנו ומסייעים בהורדה של רמות האינסולין.
הכתבה באדיבות ד"ר מריאלה גלאנט, אנדוקרינולוגית מומחית לסוכרת, מנהלת מרכז גלאנט לטיפול בסוכרת. ד"ר גלאנט היא אחת מהמרצות בכנס משנים מציאות. בכנס תוכלו להכיר את עקרונות הדיאטה הקטוגנית. הוא יאפשר לכם להבין מדוע היא כלי יעיל לירידה במשקל ולאיזון סוכרת, תגלו מאיפה הכל התחיל וכמה שנים היא קיימת, תשמעו סיפורי הצלחה מעוררי השראה ותלמדו איך מיישמים אותה.
מה אוכלים, ממה נמנעים, מה חשוב להבין כדי למזער תופעות לוואי, מהן הטעויות הנפוצות, מהם מקורות המידע שמהם אפשר ללמוד ומאילו מתכונים טעימים ניתן ליהנות בדרך אל המטרה.
