יותר קל בשניים

יותר קל בשניים

בזמן האחרון, בעקבות המאבקים החברתיים המתעוררים, אני חושבת רבות על כוחה של ההתאגדות, תחושת השייכות לקהילה התומכת ומסייעת להגשים מטרות חברתיות צודקות ונעלות, וכן על ההשפעה של היחיד (בעל החזון והאמונה) על סביבתו.

מחשבות אלו מקבלות נופך נוסף ומיוחד עבורי בחודשיים האחרונים, מאז לידתו של בני הבכור נעם. אני זוכרת את ההקלה הגדולה שחשתי כאשר הסביבה הקרובה כולה התגייסה, מחבקת ודואגת. הסבתות דאגו להביא לי אוכל בריא ומזין שחיזק אותי רבות בימים המוטרפים של לאחר הלידה.

התחושה הזו, של להיות שייך ומטופל, שהבית פתוח, שכנים באים ונכנסים, הזכירה לי מאוד את ילדותי וחיממה את ליבי. חשתי בכוחו הרב של אוכל פשוט וביתי המוכן באהבה ובדאגה, לנחם, לשמח לב אנוש ולחזק את הגוף העייף. 

אני רוצה לחבר נושא זה לחשיבות הרבה של התמיכה של הסביבה וההשפעה של היחיד על סביבתו בתהליך של שינוי תזונתי, דרך סיפורן המדהים של שתי נשים חברות שעברו אצלי אימון תזונה יחדיו.

בחרתי לספר את סיפורן מכיוון שמדובר ב'סיפור מקרה' קלאסי לקבלת השראה עבור כל אחד מאיתנו (והרי כולנו זקוקים מפעם לפעם להשראה כדי להיזכר למה ולאן אנחנו צועדים).

חלומן של כל מאמן

נשים אלו הן חלומו של כל מאמן – ברמת המחויבות וההירתמות שלהן לתהליך ולעבודה עצמית של התבוננות והקשבה לגוף, דרך עשיית שינויים הדרגתיים. ההישגים המדהימים להן זכו לא איחרו לבוא, ולא פחות חשוב מזה (ואולי יותר) ההנאה מהתהליך והתמיכה הרבה, הפתיחות, הקשב וההבנה שגילו אחת כלפי השנייה. 

דבר נוסף שהפעים אותי כל פעם מחדש בעבודה עימן היה שלאורך כל התהליך חוויותיהן, הצלחותיהן והקשיים עימן התמודדו היו מסונכרנים ותואמים כמעט בצורה אבסולוטית.

אפתח תחילה בלתת לכם טעימה מהישגיהן המפעימים מדבריהן:

שינוי בצורת ההסתכלות על אוכל: האחת מספרת כי דרך הכנסת שינויים הדרגתיים ביחסה לאוכל, כל צורת ההתייחסות לאוכל, אופן הבישול, והדרך בה היא אוכלת השתנה. ההישג הגדול עבורה הוא בכך שהחלה ליהנות מאוכל פשוט ובריא. האוכל הפך להיות 'מאויב' ל'חבר'.

השנייה מסתכלת אף היא על השינויים הרבים שעשתה בשביעות רצון: היא מדברת על אכילה מודעת שהפכה להיות חלק מהרפרטואר היומי שלה – "אני חושבת מה אני אוכלת, מתי ואיפה ודואגת שיהיה לי נעים וטעים".
היא מדברת על ידיעה באופן טבעי (כמעט אינטואיטיבי) מה היא רוצה לאכול, ודואגת להכין לעצמה מה שהיא אוהבת.

נסו זאת: פעם הבאה שאתם נכנסים למסעדה, לפני שאתם מביטים בתפריט, חשבו מה הגוף שלכם צריך כעת ובקשו זאת מהמלצר. המנות הרבות בתפריט לעיתים קרובות מקשות עלינו בעשיית בחירה הנכונה לנו (אולי הגוף שלנו בעצם משתוקק למשהו מזין?) 

פני המטבח, המזווה והמקרר השתנו בביתן מבלי היכר: המטבח שלהן כיום מורכב ברובו ממזון מלא מן הצומח. הן הכניסו עלים ירוקים כהים רבים לתזונה היומית שלהן דרך שתיית סמודי כל בוקר. הן משרות, מנביטות ומאדות קטניות. המזווה והמקרר התמלאו במזונות בריאים שלא ידעו על קיומן. במהלך דיאטת 'אלמינציה' הן הורידו את הגלוטן (כמו גם אלרגניים נוספים) והחלו לחוש שיפור במערכת העיכול. שתיהן כיום שומרות על תזונה ללא לחם ואינן משתוקקות לו יותר. 

נסו זאת: רובנו משתוקקים ללחם שנותן לנו תחושת מלאות ושובע וגם מהווה פתרון קל ומהיר. נסו להוריד את הלחם מהתזונה, אפילו לשבועיים, ובחנו אם חל בכם שיפור (תחושת קלות, קשב וריכוז רב יותר, עיכול טוב יותר)

החברות שלהן היא ארוכת שנים, אך נדמה כי דבר אחר חיבר ביניהן לתחילתה של עבודה משותפת: "כשהצעתי לחברתי להצטרף לתכנית, היה זה מהמקום שחלק מאד משמעותי בחיבור שבינינו מבוסס על העיסוק בנושא ההתמודדות עם "המחלה", כמו שאנחנו מגדירות זאת – כלומר העיסוק בענייני האוכל. חלק מאד גדול משיחות הטלפון והמפגשים שלנו עוסק בעניינים אלו במהלך עשרים השנים שאנחנו חברות".

"החיבור שלנו יחד לתהליך שעברנו היה מושלם, התמיכה ההדדית שלנו היא טבעית ומוכרת מהקשר שלנו וההתנסות המשותפת היתה מרעננת ומחדשת. למרות שאנחנו מכירות היטב זו את זו, המסגרת שנבנתה יחד העמיקה את ההכרות האישית והדדית שלנו יחד עם מתן מקום לכל אחת בהתאם לצרכים שעלו. תוך כדי התהליך וגם אחריו גילינו בהפתעה גמורה שהנפילות והמשברים שלנו היו כאילו מתואמים באותם זמנים. גם היום כשאנחנו כבר תשעה שבועות אחרי סיום התוכנית אנחנו ממשיכות להוות תמיכה זו לזו באופן כמעט יומיומי".

שינויים ב'מזון הראשוני'

בגישת התזונה האינטגרטיבית לפיה אני מאמנת, אנחנו מתבוננים לא רק על המזון המשני (מה שאנחנו אוכלים), אלא על כל מה שמזין אותנו ונותן לנו אנרגיות בחיים בכלל.

נסו זאת: מה מזין אותנו בחיים ברמה עמוקה שהוא לא אוכל? האם אנחנו יכולים להיות קצת ב"ריק" מבלי לרצות למלא אותו ישר באוכל?

האחת מספרת שדרך ההתחברות למקורות ההזנה שאינם אוכל, וההתמקדות שם היוותה עבורה מקום מאד משחרר, ופינה מקום לאנרגיות חדשות ומיטיבות. היא הפסיקה לצפות בטלוויזיה, פינתה זמן לאהבות שלה (כמו עבודה יומיומית בגינת הירק), והתאימה את הפעילות הספורטיבית מחדר כושר לפעילות יותר מרגיעה ונינוחה. 

בעוד השנייה עבדה על מציאת מקורות השקט והנחלה, והיכולת לומר 'לא' לעיתים ללא רגשות אשם. היא מוצאת את הזמן לפעילות ספורטיבית מהנה המותאמת לצרכיה. דרך התמקדות ב'מזון הראשוני' היא צלחה במקום הקשה ביותר עבור כולנו: לאפשר לאוכל לתפוס את מקומו האמיתי ('אוכל הוא רק אוכל'), ולא כאמצעי למלא ריקנות, וכמקום מפלט ראשוני במצבי מתח או כעס

היה מרגש מאוד עבורי לראות איך כל אחת מהן עושה שינוי עצום בסביבה שלה. האחת מספרת על ההשפעה הטובה על משפחתה באמצעות בישול ארוחות משפחתיות שקיבלו את הכיוון הבריאותי ממנו היא ניזונה. היא אף הגדילה לעשות ויזמה מפגשי בישול לקבוצה שהתגבשה בקרב משפחתה, במהלכם הם מבשלים ביחד מהמתכונים שהיא אוספת, ותומכים זה בזה. היא מספרת על ההתרגשות הרבה בהכנה לקראת מפגשים אלו.

גם השנייה מספרת כי בעלה תומך גדול בצביון הבריא שקיבל המטבח שלהם (ותתפלאו עוד כמה בעלים ישמחו לאוכל בריא ומזין שיונח על שולחנ). אחותה מארה"ב שהגיעה לביקור במהלך התכנית גם החלה לאמץ הרגלים בריאים בשהותה כאן, וממשיכה בתהליך השינוי כשחזרה לביתה.

האם אתם מוכנים להיות 'מקדמי בריאות' בסביבתכם ולעשות שינוי אמיתי דרך האוכל שאנחנו אוכלים?

עד כאן סיפורן המרגש. מקווה שתמצאו בכך כוחות והשראה לבחור חבר קרוב בסביבתכם כפרטנר לשינוי. תמיד מהנה יותר בשניים.

נסו זאת: שבו עם הפרטנר שלכם והגדירו מהם היעדים שלכם במזון הראשוני והמשני וכיצד אתם מבקשים מהפרטנר שלכם שיתמוך בכם.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו