טיפול תזונתי כדרך התמודדות עם חרדה חברתית
ילדים רבים חווים חרדה חברתית, מרביתם מסתירים זאת מההורים ומנסים להתמודד עם החרדה בכוחות עצמם. חרדה חברתית עלולה לכלול ביישנות, פחד מהאחר ועוד. מכיוון שביישנות היא תכונה נפוצה אצל ילדים רבים, לעיתים ההורים מתקשים להבין עד כמה היא מגבילה את הילד. ילדים הלוקים בפוביה חברתית, עלולים לסרב לשחק עם ילדים אחרים, לשוחח בטלפון, להתנסות בחוויות חדשות, לבצע פעולות בסיסיות בפני זרים, ואף לעיתים מפתחים אילמות סלקטיבית – מצב בו בתנאים מסוימים יכולת הדיבור משתתקת והילד הופך באופן זמני לאילם. תסמינים נוספים של חרדה חברתית ומתח נפשי הם הזעה, דפיקות לב מואצות, יובש בפה, התקפי זעם, אלימות, פחד ללא סיבה הנראית לעין, בכי, צרחות, חוסר יצירת קשר עם הסביבה, ורצון לברוח מהסיטואציה.
במהלך תקופת החופש הגדול ילדים רבים נשלחים על ידי הוריהם לקייטנות פרטיות ולבתי ספר של החופש הגדול, עבור מרבית מהילדים זו חוויה חברתית מהנה אך חלקם כאמור חווים בתקופה זו רגשות מעורבים של שמחה מחד וחרדה חברתית מאידך. הרצון העז של כל ילד למצוא חברים וליצור אינטראקציה עם ילדים אחרים, מלווה בחשש מתגובות שליליות כלעג ושמחה לאיד. המצב הופך להיות קשה יותר עבור ילדים הנעלבים בקלות, וילדים המתקשים להכיל רגשות שליליים.
טיפול בחרדה חברתית
כיצד אפשר לסייע לילדים אילו לצלוח מכשול זה? ובכן, חשוב בראש ובראשונה להעביר להם באופן ברור מהו לוח הזמנים בקייטנות או במסגרות החיצוניות, ולנסות לשקף בסוף כל יום בשיחה את רגשותיהם בנוגע לחוויות אותן הם עברו. הימנעו מלהכריח את ילדכם לשוחח עם אנשים עימם הם אינם רוצים להיות בקשר. בזמן בו אתם משוחחים עם אנשים אחרים, אל תזמינו את ילדכם לשוחח עם אותו אדם, במידה וידוע לכם כי הוא מתבייש ומעוניין להימנע מכך.
פעולות שגורמות לילדים לחרדה, הן פעולות שיש לשבח את הילדים במידה והם מצליחים לעשות אותן לבד. משוב חיובי לילד יגרום לו לביטחון עצמי ולהפחתה של החרדה מאותה פעולה. שתפו בני משפחה אחרים בהצלחת הילד, תוך כדי שאתם מתארים כמה מוצלח הוא. הפכו את העניין לאירוע משמעותי עבורו.
נסו לייצר סימולציות בהן הילד נוהג לפחד. לדוגמה, אם ילדכם פוחד לשוחח בטלפון, נסו לתרגל איתו משחק דמיוני בו אתם משוחחים עם דמות אהובה עליו. אל תשדרו לילדכם פחד מכך שהוא נמצא בחרדה: זה רק יחמיר את המצב, הכינו את ילדכם למקרי חרדה, ואל תענישו אותו אם הוא לא הצליח להתגבר על פחד מסוים.
עדכנו את כל הגורמים המקצועיים הסובבים את הילד אודות החרדה, כך מומלץ ליידע את המורה, הגננת ושאר גורמים חינוכיים שיוכלו להבין את מצוקת הילד ולסייע לו כאשר אינכם נמצאים. עודדו את ילדכם להצטרף למעגלי חברה חדשים שיכולים לתת לו ביטחון.
בכל מצב אל תבקרו את ילדכם ואל תגרמו לו להרגיש כי הנכם מאוכזבים ממנו בשל החרדה. שתפו את ילדכם במצבים בהם אתם כילדים חשתם חרדה, גרמו לו להזדהות עם מצבכם בעבר ושתפו בדבר הדרך בה הצלחתם להתגבר על החרדה. באופן זה ילדכם ידע שהוא אינו היחידי שסבל מחרדה וכי מדובר בתחושה הפוקדת רבים ומותר ורצוי לשוחח עליה.
החמיאו לילדכם ככל הניתן ותנו לו תחושה כי אתם מעריכים אותו. באופן זה תגדילו את ההערכה העצמית שלו ותסייעו לו להתגבר על החרדה. אל תכנו את ילדכם "ביישן": הגדרות יוצרות מציאות.
חוסרים תזונתיים כגורם לחרדות חברתיות
אחד הגורמים האפשריים להתפתחות חרדה, הינו חוסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים, המצטבר לאורך תקופה ומשפיע על המערכת העצבית ועל איזון הנוירוטרנסמיטר סרוטונין. ברמות-חסר של המטבוליט של סרוטונין עלולות להיווצר חרדות, דיכאונות, סף תסכול נמוך וחוסר הבנת סיטואציות חברתיות. במקרה כזה, בו התגלו חוסרים באמצעות בדיקות מעבדה, הפחתת מפלס החרדה יכול להתבצע במקביל להשלמת החוסרים.
הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, הינו נירוטרנסמיטור חד-אמיני, המוכר בקרב יותר כגורם בעל השפעה על למצב רוח חיובי ושמחה, אולם כאמור סרוטונין משפיע גם על התקשורת החברתית, על יכולת הכלת שינויים ועל הבנה של סיטואציות חברתיות. מכאן כי ייצוב ונרמול רמות ייצור הסרוטונין בגופנו עשוי לסייע בהפחתת תחושת החרדה.
הסיבות לקיום מחסור בנוירוטרנסמיטר סרוטונין
כאשר מתגלה מחסור בייצור סרוטונין, יש לבחון האם מתקיימת אחת מהסיבות הבאות:
- אכילה בררנית וסלקטיבית המאפיינת ילדים רבים אשר כוללת תזונה דלה בחומצת האמינו טריפטופן. טריפטופן מצוי בעוף, דגים, גבינה, אגוזים ביצים, שיבולת שועל וחלב.
- תסכול וכעס המתמשכים לאורך תקופה ארוכה גורמים לעליה ברמות הורמון הדחק קורטיזול, ומגבירות פעילות של אנזימים המפרקים טריפטופן אשר גורם למחסור בייצור סרוטונין במוח.
- זיהומים, רעלים ותזונה עשירה בסוכר. כאשר קיימות דלקות בגוף מופרשים ציטוקינים, מולקולות מתווכות דלקת, הממריצות את הפעולה של האנזימים IDO ו-TDO לפרק טריפטופן. כאשר קיים מחסור בטריפטופן נוצרת פגיעה בייצור סרוטונין.
- מחסור במינרל מגנזיום שהינו קו-פקטור הרלוונטי בתהליך הייצור של סרוטונין. קיומו של המינרל בגוף מסייע להפעלת האנזימים הנחוצים לייצור סרוטונין ודופמין.
- מחסור ב pyridoxal 5 phosphate המוביל למחסור בייצור סרוטונין.
- גורמים גנטיים.
- מטבוליזם לקוי.
- מפגעי ספיגה במעיים.
- חשיפה לחומרי הדברה שונים או נטילת תרופות העלולות לפגוע בתאי עצב המייצרים סרוטונין.
- חשיפה מועטה מאוד לאור השמש.
דרכי טיפול בחרדה חברתית
במצבים בהם קיימת חרדה חברתית, ניתן להסתייע בצמחי מרפא אדפטוגנים, המסייעים למערכת העצבים להסתגל – "to adapt" – ללחצים נפשיים. צמחים אדפטוגנים מצליחים להשפיע על מערכות שונות בגוף, באמצעות פעילות על בלוטת יותרת הכליה ועל הציר היפותלמוס-היפופיזה. באמצעות תמיכה וחיזוק בלוטת יותרת הכליה, נוצר עידוד סינתזה של נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין המסייע להפחתת חרדות, מתח ולחץ.
צמחים המסייעים להפחתת חרדה חברתית
בין הצמחים בעלי יכולת ההשפעה ניתן למנות:
- Bacopa monnieri
- Centella
- Schisandra
- Chinensis
- Withania
- Rhodiola
- צמחי מרפא נוספים המסיעים להרגעת מערכת העצבים הינם ולריאן, כשותית, מליסה ופסיפלורה.
תוספי תזונה המסייעים להפחתת חרדה חברתית.
- pyridoxal 5 phosphate – מסייע לפעילות האנזים הממיר את חומצת האמינו טריפטופן לסרוטונין.
- מגנזיום – אותו מומלץ ליטול לפני השינה.
- חומצה פולית, אסקורבית ואבץ מהווים חומרי גלם לייצור סרוטונין.
אילו מזונות עלולים להחמיר חרדה חברתית?
- קפאין – קפאין אינו מצוי רק בקפה, אלא גם במזונות הנצרכים על ידי ילדים באופן תדיר כדוגמת שוקו, קולה, משקאות תה קר למיניהם. קפאין גורם להפחתה ביכולת המעי לספוג מגנזיום, המשמש כקו פקטור לסינתזה של סרוטונין.
- צריכה בעודף של סוכר לבן מגבירה את הפעילות של הורמוני יותרת הכליה, אדרנלין וקורטיזול המגבירים את החרדה ומפרקים את הסרוטונין.
חשוב לזכור כי חרדות שאינן מטופלות עלולות להחמיר, להתקבע ולגרום לסבל מיותר להורה ולילד.
הבהרה: מאמר זה נכתב על ידי הרוקחת והכימאית טלי אנגור ומיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. אין לראות במופיע לעיל תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות בכל דרך או אופן המלצה לצורך טיפול פרטני.