למי את נמשכת - לגבר או לחיידקי המעיים שלו?
כשחוגגים את חג האהבה, מלבד להתענג על היופי של האהוב, תודו לא רק לגנים שלו, או למזל, אלא לחיידקים שלו.
המחקר על החיידקים המאכלסים את גופנו התקדם במהירות בשנים האחרונות. מדענים סבורים שהקהילות האלה, שרובן חיות במעיים, מעצבות את בריאותנו בדרכים רבות, ומשפיעות על הפגיעות שלנו למחלות, אלרגיות, לרגישויות, לזיהום ואפילו למצב הרוח. הם יכולים גם כך נראה, לגרום לנו להיות סקסים. סוזן ארדמן, מיקרוביולוגית ב- MIT, קוראת לזה "זוהר הבריאות".
חיידקים זה סקסי
החיידקים שאתם מאחסנים, היא טוענת, יכולים להפוך את עורכם חלק ואת השיער מבריק. לפני כמה שנים, היא ערכה ניסוי והזינה עכברים בחיידק פרוביוטי שבודד מחלב אם. טכנאי המעבדה הבחין כי לעכברים גדלה פרווה מבריקה במיוחד, עור עבה יותר, רמות טסטוסטרון גבוהות ואשכים גדולים.
שהנקבות קיבלו את הפרוביוטיקה חלו בגופן שינויים עמוקים; רמות החלבון אינטרליוקין 10, שמסייע במניעת מחלות דלקתיות ושומר על הריון מוצלח ותקין, עלו. גם רמות ההורמון החשוב אוקסיטוצין עלו. אוקסיטוצין, המכונה לעיתים קרובות "הורמון האהבה", מסייע ליונקים להתחבר זה לזה.
הגוף שלנו עשוי לשחרר את החומר הזה כאשר אנו מתנשקים (ומתכוונים לכך), כשנשים מניקות, או אפילו כשאנחנו מבלים עם עם חברים טובים. ולרמות אוקסיטוצין גבוהות יש השפעה חשובה במהלך האימהות.
חלק מהעכברים במחקר ניזונו בדיאטה עתירת שומן וסוכר גבוה – ג'אנק פוד, שידוע שהוא משנה את המיקרוביום למצב לא בריא. באופן לא מפתיע, אימהות שלא זכו לפרוביוטיקה היו אכפתיות פחות ונטו להזניח את הגורים שלהן. אולם אמהות שרמות האוקסיטוצין עלו, הודות לפרוביוטיקה,עליה תוכלו לקרוא גם כאן, טיפחו וגידלו את הגורים שלהם בהצלחה רבה יותר.
ממחקרה של ד"ר ארדמן עולה שהחיידקים שאנו נושאים, אותם חיידקים שהופכים אותנו לאטרקטיביים לבני זוג פוטנציאליים, משפיעים גם על הצלחת הרבייה שלנו. כלומר כשיונקים בחרים להזדווג עם בני הזוג קורנים ורעננים, הם לא בוחרים רק גנום אטרקטיבי אלא גם אוכלוסיית חיידקים שתסייע להתרבות שלהם.
דרך נוספת להסתכל על זה: על ידי הפיכת המארח שלהם לסקסי, החיידקים עוזרים להבטיח את המשך הקיום הבטוח שלהם – כולם מנצחים.
המסתורין של ריח הגוף
בימים שלפני הדאודורנט, הסירחון העביר כנראה מידע חשוב. במחקר קלאסי שהתבצע בשוויץ התבקשו נשים לרחרח חולצות טריקו שלבשו גברים ולדרג עד כמה נעים להן הריח. הנשים נטו להעדיף חולצות מגברים שגנים מערכת החיסון שלהם היו שונים משלהם, כי איתם הם יכולים לייצר צאצאים חזקים ביותר.
הנה המסתורין. זיעה אנושית לא ממש מריחה. הריח נובע מחיידקים הניזונים מהזיעה. אז נשים אולי לא חשו בגברים באופן ישיר, אלא בריח תערובת החיידקים שהם נשאו.
מה עם אהבת אחים – הכמיהה להיות ליד אחרים מסוגנו ולא להיות לבד?
גם לזה יש מרכיב מיקרוביאלי. חיות המתקהלות בקבוצות, כמונו, חולקות טפילים ודלקות אחרות. אבל הם עשויים גם להפיץ חיידקים טובים לקידום בריאות. למעשה, הצורך לחלוק חיידקים פרוביוטיים יכול לעודד סוציאליזציה בבעלי חיים.
למשל סוג מסוים של סלמנדרות מקננות בקבוצות כדי לחלוק חיידקים המגנים על הביצים שלהם נגד פטריות פתוגניות. הרעיון עדיין לא הוכח אצל היונקים, אם כי אנשים שגרים יחד מגיעים בסופו של דבר למיקרוביום דומה, כמו בבונים המטפחים זה את זה.
על כל פנים זה ברור שאימהות מעבירות חיידקים בריאים לתינוקות שלהם. דוגמה אחת היא שפילים צעירים אוכלים את צואת אמותיהם כדי לרכוש חיידקים הדרושים לעכל מזון.
אנחנו בני האדם, כמו שאר היונקים, מקבלים את המתנה הגדולה הראשונה שלנו מאימהותינו כשאנחנו עוברים בתעלת הלידה ומצופים בחיידקים ששם. לאחר מכן מגיע חלב האם, המכיל סוכרים מיוחדים שאנחנו לא יכולים לעכל, והם משמשים בעיקר מזון לחיידקים שרק מתחילים להתרבות במעיים שלנו.
אפשר לחשוב על כך שהיונקים של ימינו מוזנים מחלב שהופקדו בו חיידקים מלפני מיליוני שנים. כך השגנו שליטה הדוקה על החיידקים שאנו מעבירים מדור לדור הבא – לטובתנו.
אז האהבה, התשוקה, הסקס, שירי האהבה ושעוד כל מיני שיגעונות אהבה – כולן תלויות במערכת האקולוגית של המיקרובים שבתוכנו.
יובל דלשד, פשוט – כלים מחימר למטבח בריא, תרגם מאמר מאת Moises Velasquez-Manoff