על חיטה, סוכרת ובריאות

מאת: דן קרת - הדרכה למניעה וטיפול בגורמי התחלואה העיקריים בחברה הערבית באמצעות רפואה טבעית

בהרצאה אפרט על היבטים בעיתיים הקשורים לחיטה. החשוב מכולם הוא ההיבט המטבולי- ההשפעה על עליית סוכר, אנסולין והשמנה והקשר לתסמונת המטבולית ולסוכרת. נלמד כיצד החיטה מגבירה תאבון, מכניסה אותנו למעגל קסמים של אכילת יתר ורכבת הרים של סוכר לאורך היום. מה קורה בחולי צליאק ובאנשים בריאים כאשר הם מפסיקים לאכול חיטה? האם סוכרת היא מחלה הפיכה? האם אפשר לרדת מתרופות לסוכרת? מאינסולין? מה עוד קורה ברקמת השומן שיכול להזיק לגוף? מלבד האפקט המטבולי, מה חלקה של החיטה בתהליכים אוטו-אימוניים? האם להפסקת החיטה יכולים להיות יתרונות נוספים? במערכות גוף אחרות? במצבים קליניים מגוונים? האם החיטה משפיעה על תהליכי הזדקנות, וכיצד? האם החיטה מגבירה סיכון למחלות לב, וכיצד?

הקדמה למהדורה העברית של "בטן של חיטה" מאת ד"ר קרת

זמן רב עבר מאז קראתי ספר על תזונה אשר הצליח לחדש לי היבטים כה רבים כמו הספר "בטן של חיטה". ברצוני לשתף אתכם בגילויי מהספר, בתקווה לגרות את יצר הסקרנות שלכם. לאחר שגמעתי אותו במהירות, אני מאחל גם לכם כי תרוויחו ממנו ותזכו להעלאת רמת בריאותכם ואיכות חייכם. ספר זה הצליח להשפיע על דרך עבודתי בקליניקה, ומאז קריאתו אני משלב רעיונות ממנו בתוך עבודתי הקלינית ומאוד שבע רצון מהתוצאות.

לפניכם כמה נקודות חשובות אשר למדתי מספר זה:

ראשית מידע שכבר היה בידי, אך היכה בי בבהירות רבה יותר אף שהכרתי אותו מהספר "מהפכת הגלוקוז" הוותיק יחסית והחשוב – והוא, שהאינדקס הגליקמי של לחם מחיטה מלאה גבוה מהאינדקס הגליקמי של לחם מקמח לבן ואף מזה של סוכר לבן, כלומר קצב עליית הסוכר בדם לאחר אכילת לחם מחיטה מלאה גבוה יותר מקצב עליית הסוכר בדם לאחר אכילת לחם מקמח לבן או סוכר לבן. שנים רבות גדלנו על ההנחה שלחם מלא טוב מלחם לבן ושהוא מזון בריא. היום אנו יודעים על הנזקים הנגרמים על-ידי העומס הסוכרי שמזונות יוצרים על הגוף שלנו. בגלל המעגל של עליות סוכר, הפרשת אינסולין, השמנה וסוכרת, ידיעה זו מערערת ידע קודם ויש לה השלכות משמעותיות לגבי בריאותנו העתידית ולגבי השגת שליטה בתהליכי הזדקנות. לא שאני ממליץ על אכילת לחם לבן, אך כבר אינני ממליץ על לחם מחיטה מלאה, עליו המלצתי בעבר.

יש לנו במוח רצפטורים למרכיבים של החיטה, הנקראים גלוטאו-מורפינים, כלומר חומרים הנגזרים מגלוטן ויש להם תכונות דומות למורפיום. כאשר רמת החיטה בדמנו יורדת, אותם קולטנים במוח הרגילים לקבל את הגלוטאו-מורפינים, זועקים לקבל עוד מהם. זו הסיבה שרבים כל כך מאיתנו מכורים לחיטה ואם מחליטים להפסיק לצרוך חיטה, חווים תסמונת גמילה, בדומה לתסמונת גמילה מאלכוהול, מסמים או מעישון. כמו כן, בחיטה המודרנית יש חומרים מגבירי תיאבון, ורבים המצליחים להפסיק את צריכת החיטה, חווים ירידה ספונטנית בתיאבון, בכמויות המזון שהם צורכים ובתשוקה לפחמימות. נשמע כמו אחרית הימים, אך אלה דיווחים שאני שומע בקליניקה השכם והערב.

בספר תמצאו פירוט של התסמינים הרבים הנגרמים מצריכה קבועה של חיטה ונעלמים או מוקלים עם הפסקתה. הכוונה לתסמינים שחלקם במערכת העיכול, אך רבים מהם נותנים את ביטוים מחוץ למערכת העיכול, במערכות כמו העור, המפרקים, מערכת הנשימה ומערכת העצבים. אפילו תלונות לא מוגדרות של טשטוש מחשבה, חוסר בהירות וקושי בריכוז הם תסמינים המוקלים עם הפסקת החיטה.

עוד מידע מחדש שמספק ספר זה, קשור לשינויים הגנטיים שהתרחשו בחיטה, שינוי שגרם לעליית האינדקס הגליקמי שלה (ולכן יותר השמנה וסוכרת) וכן לעלייה בכמות הגלוטן (ולכן יותר רגישויות ותסמינים הקשורים לצריכת גלוטן).

הספר מדגיש את הסבל הרב הנגרם לאנשים מצריכת גלוטן, גם אם אינם חולי דגנת = צליאק. מרבית האנשים הסובלים ממגוון תסמינים הנגרמים מחשיפה לגלוטן, אינם חולי צליאק, אך הם כן רגישים לגלוטן. היום אני מעז יותר מבעבר להמליץ למטופלים לעשות ניסיון ולהימנע מחיטה לחלוטין – בעיקר לכל מי שרוצה לרדת במשקל או לאזן סוכרת. יותר ויותר סוכרתיים אשר הפסיקו חיטה ומוצרי קמח (עם עוד כמה שינויים), שיפרו את מאזן הסוכר עד כדי הפסקת תרופות ולעיתים גם הפסקת אינסולין. מדוע השתמשתי במילה מעז – מפני שעדיין, במוחות רבים מאיתנו, חיטה ולחם מסמלים שפע ובריאות, מעין משהו שלא ניתן לחיות בלעדיו, ולכן רבים עדיין אינם יכולים לחשוב על חיים ללא אותו "מזון חיוני לבריאות". ספר זה מערער על תפיסה רווחת זו. במהלך אלפי שנים, החיטה ודגנים אחרים עזרו לנו לשרוד ולהתרבות בקצב מסחרר בגלל העובדה שהחיטה אפשרה אספקה קלורית קבועה יחסית לאורך השנה בעידן שבו היה מאבק הישרדותי. בחברת השפע של היום, מזון כזה, הגורר עליות תלולות של סוכר והפרשת אינסולין רבה בעקבות זאת, תורם משמעותית למחלות השפע, בראש ובראשונה להשמנה, לתסמונת המטבולית, לסוכרת, למצבי דלקת ולתהליכי הזדקנות.

וברמה האישית, מאז קריאת הספר אני נמנע כמעט לחלוטין מחיטה ומוצריה, אף שיש לי חיבה יתרה לכמה מהם. המדיניות שנקטתי היא פשוט לא להכניסם הביתה. בעבר, לחם טוב/חלה/עוגה, גם אם היו במקפיא, היו קוראים לי, מפתים אותי ולעיתים אף מקיימים איתי שיחות ארוכות ועקשניות, עד שהייתי מתמסר להם ופורס לי פרוסה. מאחר שהיום מוצרי החיטה נראים בעיניי פחות כמזון שנועד לבני אדם, ויתרתי. היתרונות והרווחים עולים לאין ערוך על ההפסדים.

לסיום, מציע לכם, בשביל החוויה, הימנעו שבועיים מחיטה וצפו במה שקורה לכם. אתם עשויים להיות מופתעים מהשינויים שתחוו.

בברכת אריכות ימים בריאה
ד"ר דן קרת (MD)

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו