המפתח למניעת השמנת יתר והתנהגות בסיכון
צילום: 123RF
אחד מהאתגרים של חברות בעולם המערבי, היא כיצד לשמור על חברה בריאה שתעניק לאזרחיה את הבסיס לחיים מאוזנים ואיכותיים לאורך זמן.
ארגון הבריאות העולמי הגדיר בריאות כ"מצב של איזון אופטימלי – גופני, פסיכולוגי וחברתי, ולא העדר מחלה או סימפטומים גרידא". אחת הדרכים ליצור את התשתית לחברה בריאה היא באמצעות השקעה בנוער. כיום מושקעים מאמצים רבים בתחום של קידום בריאות בקרב ילדים ומתבגרים, במטרה לייצר מודעות, הבנה ותהליכי שינוי ושיפור התנהגותי בקרבם, מתוך ההבנה כי הנוער של היום הוא דור העתיד והמבוגרים של המחר.
מעבר למרכיב הגנטי בהקשר לבריאות, קיימת חשיבות לעין שיעור להשפעה הסביבתית – מעגל המשפחה, חברים, בית הספר, קהילה וכן הלאה. במציאות של היום, הורים רבים מבלים שעות רבות מחוץ לבית, עסוקים בקריירה והישרדות. בעוד הילדים מבלים שעות רבות מחוץ לבית או בגפם. הופכים לעצמאיים יותר, מבשלים לעצמם ארוחות וחשופים להשפעות רבות במדיה החברתית וערוצי השיווק השונים.
מחקר ה Children aged-School in Behavior Health – HBSC – הוא מערך מחקר רב-לאומי, אשר נערך בחסות ארגון הבריאות העולמי ועוסק בהתנהגויות בריאות ורווחה של תלמידי בתי-ספר בכיתות ו', ח', י'-י"ב. מערך מחקר זה מספק נתוני מעקב תקופתיים, המשמשים לפיתוח מדיניות ואסטרטגיה ברמה ארצית וכן לשיפור גישות התערבות ולתכניות מניעה. במחקר שותפות כיום מעל 40 מדינות באירופה, בארה"ב, בקנדה ובמזרח התיכון, ומדינות אלה עובדות בשיתוף פעולה מלא תוך שימוש בפרוטוקולים מתודולוגיים משותפים. המחקר הישראלי של ה-HBSC נערך אחת לארבע שנים, והוא התבצע עד היום בין השנים 2014-1994 .כאשר בוחנים את ממצאיו, עולה תמונת מצב המאופיינת במספר מגמות, חלקן חיוביות ומעודדות, אך חלקן שליליות ומדאיגות.
על רקע ההמלצות של ועדת האסדרה של משרד הבריאות, ביקשנו לראיין את ד"ר ריקי טסלר – מומחית בנושא חינוך וקידום בריאות מרצה וחוקרת בפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל – כדי לקבל ממנה תמונת על מצב הנוער בישראל בתחום הרגלי התזונה והפעילות הגופנית.
איזו תמונת מצב עולה מממצאי המחקר?
ד"ר ריקי טסלר: מחקרים שנערכו בעולם המערבי, ובכללם במדינת ישראל, העלו כי רבים מבני הנוער מתנסים בהתנהגויות סיכון ומעורבים במקרי אלימות ובריונות. הם חשופים לשימוש מופרז באלכוהול. ע"פ נתונים החשיפה וההתנסות בשתיית אלכוהול קיימת כבר מגיל 11. 12% מהתלמידים מדווחים על שתייה מופרזת בחודש שקדם לראיון ו-10% על השתכרות לפחות פעם אחת בחיים.
מגמה מדאיגה נוספת היא חשיפה לעישון סיגריות, נרגילה וסמים ומתן הלגיטימציה לשימוש בקנאביס רפואי, שגורם לעידוד השימוש בגראס ודומיו ע"י גורמים שליליים.
בני נוער כיום עוסקים פחות ופחות בפעילות גופנית על בסיס קבוע. נכון לשנת 2014 17% מבני הנוער אינם דוגלים בשמירה על נפש בריאה בגוף בריא. והנתונים מצביעים על עלייה במגמת ההשמנה בקרב ילדים ונוער בישראל.
ע"פ נתוני ועדת האסדרה מטעם משרד הבריאות, בישראל מוציאים מדי שנה כ-9 מיליארד ₪ בשנה על טיפול במחלות כרוניות ו-6 מיליארד ₪ על השמנת יתר. אילו כלים עומדים בפנינו כחברה הדואגת לבריאות אזרחיה וילדיה, כדי לשפר את המצב ?
ד"ר ריקי טסלר: הפעילות ההסברתית והקניית ההרגלים הנכונים לבני הנוער, צריכה להתבצע במעגלים שונים וחופפים זה לזה – משפחה, חברה, בית ספר, קהילה. קיימת השפעה הדדית של המעגלים השונים זה על זה.
יש למנף את הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת (אינסטגרם, וואטצאפ ופייסבוק) לקידום הנושא והשרשת הרגלים טובים. לעודד עיסוק בפעילות גופנית על בסיס קבוע.
להמשיך את ההסברה בבתי הספר – כיום קיימים בתי ספר שקיבלו את ההכרה ממשרד החינוך והוכרזו כבתי ספר "מקדמי בריאות" (1000 מתוך כ- 3000). משמעות הדבר שמדיניות בית הספר מעודדת הרגלי בריאות, מקפידה על המזון הנמכר בקיוסק ביה"ס, מעמידה מתקני ספורט לרשות התלמידים, מציעה פעילות גופנית בהיקף רחב הכוללת הפסקות פעילות, טורנירים, השתתפות בתחרויות.
בהיבט של הקהילה – חשוב להנגיש חוגים במועצות המקומיות ובעיריות בעלויות לא גבוהות. גם תנועות הנוער והמרכזים הקהילתיים צריכים להתאים את עצמם לבני הנוער ולדבר בשפה שלו. כך למשל, מחקר שנעשה לאחרונה הראה שנערות העוסקות בפעילות גופנית כגון ריצה, תוך האזנה למוסיקה באמצעות אפליקציה, פעילות יותר בהשוואה לנערות שאינן מאזינות למוסיקה במהלך הפעילות הגופנית.
מהו היקף הפעילות השבועי המומלץ לילדים ונוער?
ד"ר ריקי טסלר: ההמלצות מדברות על פעילות גופנית בהיקף של 60 דקות מדי יום. בפעילות גופנית אין "יותר מדי". פעילות גופנית מתונה נחשבת בריאה לכל המערכות בגוף. היא משפרת מדדים שונים בגוף. והמחקרים מלמדים שככל שילדים עוסקים יותר בפעילות גופנית בגיל ההתבגרות, הם פחות מעורבים בהתנהגויות סיכון כדוגמת שימוש באלכוהול, עישון, סמים, קיום יחסי מין לא בטוחים.
כיצד תורם העיסוק בפעילות גופנית למזעור המעורבות בהתנהגויות סיכון?
צילום: 123RF
ד"ר ריקי טסלר: המציאות מראה שהשתייכות לקבוצה או חברה או קשר קרוב עם אדם, המעודד מימוש עצמי באמצעות ספורט, אמנות ולימודים כערוץ למקובלות וסטטוס חברתי, מהווים גורם מגן ותורמים לתחושת הרווחה הנפשית והחברתית של הפרט. ע"פ הגישה הסלוטוגנית (סלוטו=בריאות, גנסיס=מקורות) במקום לבדוק מהם גורמי הסיכון ולנסות לסלקם מחיינו, נבחן את אותם גורמים אשר מאפשרים לנו באופן פעיל לשמור על בריאותנו או לקדם אותה. באופן כזה, נבדוק מהם המקומות בהם בני הנוער מרגישים חוזקה (למשל פעילות גופנית והישגים ספורטיביים) ונטפח אותם בבית ובמוסדות הלימוד. מחקרים אף מראים כי חיבור של התלמידים למורה החינוך הגופני מעודדים עיסוק בפעילות גופנית גם בשעות הפנאי ובהיקף גבוה יותר.
מה תפקיד ההורים במשוואה של משפחה-חברים-בי"ס-קהילה?
ד"ר ריקי טסלר: קיימת חשיבות רבה מאד לנושא של דוגמא אישית. דוגמא נהדרת היא הסיפור של מודל "מאמאנט" – ליגת האימהות בכדורשת המונה כ-14,000 נשים. המודל מחבר קבוצות אימהות ונשים לפעילות גופנית משותפת, במסגרת תחרויות "מאמאנט", תוך מתן דגש לרוח הספורטיבית ולמעורבות הקהילתית. זוהי בהחלט דוגמה מוצלחת למודל קהילתי שכתוצאה ממנו בעלים וילדים שהגיעו לתמוך באם ובבת הזוג, התוודעו לחשיבות העיסוק בפעילות גופנית ושילבו אותה בחייהם.
כיוון שאנו עוסקים בילדים ובני נוער עולה השאלה איפה אנחנו נמצאים מבחינת הנושא של דימוי גוף והפרעות אכילה?
ד"ר ריקי טסלר: עיסוק בדימוי הגוף הוא מזמן לא נחלתן של בנות בלבד. להיפך, הנתונים מצביעים על כך שישראל נמצאת במקום הראשון (מבין 47 מדינות) בשכיחות של ניסיון לדיאטה בקרב בנים. ובמקום השלישי בקרב בנות. ולכן חשוב להתייחס גם לנושא הזה.
ד"ר טסלר מציינת כי לאור הממצאים המדאיגים ישנה כיום התגייסות שלמה של המערכות (משרד הבריאות, משרד החינוך, איגוד הספורט העממי ועוד ) לשנות את המצב ולהתוות דרך וכלים לאוכלוסייה שלא בקיאה בנושא, כדוגמת הסימון תזונתי והיבטים אחרים בהם דנה הועדה לאסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל. היא מציינת כי בכל הנוגע לחינוך לבריאות חשוב שנעסוק בהיבטים החיוביים – מה נכון לאכול, באילו סוגי ספורט כדאי לעסוק, איך לערוך קניות מושכלות בסופר מרקט ולהעניק פתרונות אופרטיביים, במקום לעסוק במגמות השליליות. כך הציבור ילמד לבחור אחרת.
כולנו תקווה כי המלצות ועדת האסדרה יאומצו על ידי חברי הכנסת ויזכו לשיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר.
