Sequoia_Fly
DVG_FlyL

מי אתה בטא-קרוטן?

SmartKish_In

מי אתה בטא-קרוטן?

בטא-קרוטן:

פיגמנט צהוב-כתום ממשפחת הקרוטנואידים.

מה זה בטא-קרוטן (Beta carotene) ? 

בטא-קרוטן (Beta carotene)
חומר הצבע הטבעי (קרוטנואיד) המעניק לפירות ולירקות (כמו גזר) את צבעם הכתום העמוק.
בגוף הופך הבטא-קרוטן לוויטמין A. אכילת מזונות עשירים בבטא-קרוטן מסייעת למניעת סרטן, להקטנת הסיכון למחלות לב, להגברת התפקוד של מערכת החיסון, להפחתת הסיכון של התפתחות ירוד (קטרקט) ולתפקוד שכלי משופר. דוגמאות: דלעת, דלורית, גזר, בטטה ופלפלים אדומים.

משפחת הקרוטנואידים

הקרוטנואידים הם משפחה גדולה של פיגמנטים האחראים לצבעם הצהוב, הכתום והאדום של ירקות ופירות רבים.

כיום מוכרים 600 קרוטנואידים התורמים להפחתת הסיכון למחלות לב, שבץ, מחלות סרטן ועיוורון. הקרוטנואידים עשויים גם להאט תהליכי הזדקנות, להפחית סיבוכים הקשורים בסוכרת, ולשפר את תפקוד הריאות.

בטא-קרוטן הוא הידוע שבין הקרוטנואידים והוא משמש גם כמקור העיקרי לוויטמין A (על כן הוא מכונה פרו-ויטמין A). ויטמין A חיוני לראייה, לשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון, לגדילה תקינה, לשמירה על בריאות העור ולהפחתת הסיכון לסרטן. מלבדו, 50 קרוטנואידים נוספים מהווים גם הם מקור לוויטמין, אם כי בטא-קרוטן הוא הנפוץ מביניהם.

בטא-קרוטן – לוחם רב זרועות בסרטן

בטא-קרוטן מעודד תקשורת תאית

בטא-קרוטן מסייע בסוג של תקשורת תאית היכולה לסייע במניעת הסרטן. תקשורת לא תקינה בין תאים עשויה להיות אחת הסיבות לגדילת יתר של תאים, מצב שמוביל בסופו של דבר לסרטן.

בטא-קרוטן מסייע לתקשורת בין התאית על ידי הפעלתו של גן, אשר מיצר פתחים קטנטנים בתא ומאפשר העברת מידע מתא לתא. ממחקרים נראה כי כל הקרוטנואידים התזונתיים, העיקריים ובהם ליקופן, לוטאין ובטא-קריפטוקסנטין, עוזרים לתקשורת התאית, אלא שבטא-קרוטן עושה זאת טוב מהאחרים.

בטא-קרוטן מעודד פעילות תאית "טורפי" גידולים

בטא-קרוטן גם פעיל כנוגד חמצון. יתכן כי בכך הוא מעודד את פעילותם של התאים טורפי הגידולים הנקראים "תאי הרג טבעיים".

נראה כי סטרס חמצוני מזיק לתאים הללו, מה שעלול לפגוע בתפקודם. בניסוי שבדק את השפעת הצריכה של מיצויי ירקות ופירות טריים, שהכילו תערובת של הקרוטנואידים העיקריים, נמצא כי מיצויי הירקות גרמו להגברה ניכרת בפעילותם של תאי ההרג הטבעיים.

בטא-קרוטן מעודד אנזימים המתקנים דנ"א פגום

בטא-קרוטן מעודד אנזימים המתקנים דנ"א פגום. ממחקר ב-23 גברים בריאים נמצא כי מיץ גזר עשיר בבטא-קרוטן
ומיץ עגבניות עשיר בליקופן היו יעילים מאוד במשימה זו.

 

בטא-קרוטן מסייע בבקרה על פעילות אנזימים הקשורים בייצור הכולסטרול

נוסף על תרומתו להפחתת הסיכון לסרטן, תורם בטא-קרוטן גם להפחתת רמות הכולסטרול בדם. מחקרים מראים כי הוא מסייע בבקרה על פעילות אנזימים הקשורים בייצור הכולסטרול.

גם רכיבים נוספים בגזר, כמו הסיבים התזונתיים שהוא עשיר בהם, תורמים להפחתת רמות הכולסטרול. נמצא כי צריכה של 2 גזרים גדולים ליום למשך שבוע, הפחיתה את רמות הכולסטרול בדם ב-11%. עוד נמצא, כי צריכת גזר מוגברת תורמת להפחתת הסיכון לשבץ.

אלפא-קרוטן – כוח נוסף למלחמה בסרטן

הפיגמנט אלפא-קרוטן הוא קרוב משפחה של הבטא-קרוטן, ומהווה גם הוא מקור
לוויטמין A. מחקרים מראים כי יש לו תרומה חשובה להפחתת הסיכון לסרטן. נמצא כי הוא יעיל במיוחד בהפסקת התרבותם של תאי סרטן.

בסדרת מחקרי מעבדה יפניים נמצא שאלפא-קרוטן היה יעיל פי עשרה מבטא-קרוטן בהפסקת התרבותם של תאי סרטן אנושיים. במחקר שבו נערך מעקב אחר כ-124,000 אחיות ועוסקים אחרים בבריאות, מצאו חוקרים מהרווארד, שאנשים לא-מעשנים, אשר צרכו הכי הרבה מזונות העשירים באלפא-קרוטן, הקטינו את סיכוייהם לחלות בסרטן הריאה ב-63%! כאשר הוסיפו למחקר גם מעשנים נמצא שההשפעה הרבה ביותר הייתה לתערובת של כל ששת הקרוטנואידים העיקריים:

אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, ליקופן, בטא-קריפטוקסנטין, לוטאין וזיאקסנתין. בכלל, מחקרים מרמזים יותר ויותר שצירוף של כל הקרוטנואידים העיקריים, הוא המעניק את ההגנה המיטבית.

בטא-קריפטוקסנטין – להפחתת הסיכון למחלות לב וסרטן

בטא-קריפטוקסנטין הוא פיגמנט צהוב-כתום נוסף ממשפחת הקרוטנואידים (מהווה גם פרו-
ויטמין A). נראה שהוא משחק תפקיד חשוב במניעת מחלות לב. ממחקרים אפידמיולוגיים עולה כצריכת בטא-קריפטוקסנטין ולוטאין קשורה בשכיחות נמוכה יותר של מחלות לב.

בנוסף, צריכה מוגברת של בטא-קריפטוקסנטין נמצאה קשורה להפחתת הסיכון לסרטן הושט והראות. יש גם עדויות על תרומתו האפשרית להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס.

יתכן שיכולתו של הבטא-קריפטוקסנטין להגן מפני סרטן נובעת מפעילותו נוגדת החמצון ומעידוד הביטוי של גנים שתפקידם להגן על תאים מלהפוך לסרטניים. נוסף על כך נראה כי בטא-קריפטוקסנטין עשוי לקדם את בריאות מערכת הנשיה. ריכוזים גבוהים שלו בפלסמה נמצאו קשורים בעלייה בתפקודי הריאה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו