אלרגיה זה עניין של גאוגרפיה

הבחירה לאיזו הרצאה להקשיב בוועידה המדעית לתזונה בישראל (NUTRIOTION ISRAEL 2011) לא היתה עניין קל. בשלושה מוקדים שונים התקיימו שלוש הרצאות סביב נושא אחד. הסופו של דבר בחרתי להתמקד בנושאים שהכי מעסיקים אותי כנטורופתית: אלרגיה ואי-סבילות למזון ותסמונת המעי הרגיש.

את ההרצאה בנושא אלרגיה, אי סבילות למזון ומה שביניהם העבירה ד"ר אילנה דריאל שגם הייתה יו"ר המושב בנושא אלרגיות. ראשית, הבהירה ד"ר דריאל, יש להבדיל בין אי סבילות למזון לאלרגיה למזון.

אלרגיה למזון מתווכת באמצעות מערכת החיסון, ניתנת לטיפול ויכולה להיות מסוכנת לבריאות עד לכדי מצב של שוק אנפילקטי, במידה האדם נחשף לגורם האלרגני.

אי סבילות למזון כוללת תגובות שליליות שהן לא אלרגיות, מובילה להפרעות תפקודיות כגון בעיות בעיכול, היא אינה מסכנת חיים ואין לה טיפול תרופתי.

ד"ר דני קרת, נטורופת ורופא, דיבר על אי סבילות למזון והעביר הרצאה מעניינת ומלאה במידע טיפולי פרקטי וענייני.

השלב הראשוני בטיפול, מסביר קרת, הינו לזהות את התסמינים שמצביעים על אי סבילות למזון כדוגמת בעיות במערכת העיכול, הנשימה, העור וכמובן מיגרנות.

ברגע שזיהינו את המזונות החשודים נעשה דיאטת אלימינציה, נוציא את המזונות החשודים ונחזירם בהדרגה.
דוגמה למזונות העלולים לגרום למיגרנות: חלב ומוצריו, חיטה, שוקולד, ביצים, תפוזים, גבינות ישנות, טרטרזין (צבע מאכל צהוב), הרינג כבוש ומזונות נוספים.

תוסף תזונה שיכול להועיל במצבי אלרגיה הוא קוורציטין, שמקטין את התגובה הסיסטמית ומקטין התפרקות תאי מאסט.

אלרגיה למזון – האם היא עניין של גאוגרפיה?

ד"ר אילן דלאל, מנהל השירות לאלרגיה בילדים ומנהל מיון ילדים במרכז הרפואי וולפסון, ניסה לבחון את הקשר בין אלרגיה לגיאוגרפיה.

חלב וביצים נמצאו במקום הראשון כאלרגניים. בישראל אלרגיה לסויה נמצאה כנדירה. דווקא אצלנו, בארץ החומוס והטחינה, יש שכיחות גבוהה יחסית לאלרגיה לשומשום לעומת בוטנים. עוד הסביר דלאל כי לכ-30% מהילדים האלרגיה לשומשום עוברת עם הזמן. המסקנה: יש קשר בדוק בין אלרגיה למיקום גיאוגרפי.

במושב בנושא מעי רגיש ומערכת העיכול כל ההרצאות עסקו בטיפול שלם באדם ולא במחלה ובשילוב של טיפול גופני ורגשי.

רוני ברוך, דיאטנית קלינית, ואלונה בורכוב בן יעקב, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, פתחו את המושב עם תיאור מקרה של חולה בתסמונת המעי הרגיש (IBS).

מעי רגיש הוא תופעה שכיחה בסדר גודל של 10-15% באוכלוסיה המתבטאת בכאבי בטן, גזים, אי סדירות ביציאות ומצבים של עצירות ושלשול לסירוגין.

המסר העיקרי שהועבר: יש לשלב טיפול תזונתי עם שינוי הרגלי אכילה יחד עם טיפול נפשי. בין ההמלצות התזונתיות: ארוחות קטנות לעיתים קרובות, הימנעות זמנית ממזונות עשירים בסיבים תזונתיים (לא באופן גורף) והפחתת קפאין.

מבחינה נפשית חשוב לתת למטופל הרגשה של שליטה במצב, להפחית אירועים הגורמים למתחים בחיי היומיום ולהשתמש בטכניקות הרגעה כדמיון מודרך.

רכיבי תזונה המשפיעים על IBS:  פרוביוטיקה, פרוקטוז, קפאין, לקטוז, סיבים תזונתיים, תכולת שומן גבוהה בארוחה.

פירות עשירים בפרוקטוז שיכולים לגרום לספיגה לקויה הם תפוז, אגס, מנגו, אבטיח, פירות משומרים, אפרסמון, אפרסק. גם דבש, ציינה ברוך, יכול להיכלל ברשימה זו.

פרוביוטיקה נמצאה כמשפרת משמעותית הרגשה של נפיחות. אחד הזנים היעילים: B.infantis. במצבים של אי סבילות ללקטוז, הסבירה ברוך, ניתן לצרוך גבינות קשות, קוטג' ויוגורט (כ-12-15 גרם לקטוז ליום). כמו כן, יש לשים דגש להתנהגות האכילה, לאכול לאט, לא לשתות במהלך האוכל וכמובן לאכול במצב רוח רגוע ומאוזן. לקריאה נוספת על פרוביוטיקה

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו