טורטיה? קרקר? או החטיף המושלם?
צילום: אורלי גרובר
זה לא ממש טורטיה, ולא ממש קרקר… אבל מה שבטוח, שתבנית אחת תיגמר בפחות מהזמן שבו היא בילתה בתנור ותאמינו לי, זמן האפיה קצר יחסית.
החלק הארוך, לצערי הוא הרידוד. וכאן, אפשר להעזר בעוזרים צעירים או במוסיקה קצבית, מה שמסתדר לכם הכי טוב. אפשר לשחק עם התבלינים, הצורות, רק הבסיס נשמר.
המרכיבים
3 כוסות קמח תירס (עדיף אורגני כי הוא לא עבר הינדוס גנטי)
1/2 כוס שמן זית או שמן קוקוס
כוס מים ועוד לפי מצב הבצק.
תבלינים
2 כפות מלח הימאליה,
כף שום גבישי
וקמצוץ פפריקה חריפה (או יותר אם אתם בקטע של חריףףף)
הכנה
מערבבים את קמח התירם עם השמן היטב, מוסיפים את המים ומערבבים כל פעם קצת עד שהוא מתאחד פחות או יותר לבצק. הבצק תמיד ישאר מעט מתפרק, הרי אין בו גלוטן שתופס הכל יחד. מחלקים אותו לשלושה חלקים.
מרדדים כל חלק בין שני דפי נייר אפיה, אין דרך אחרת, עד שמגיעים לעובי הכי דקיק שתוכלו.זה יתפוס מקום של תבנית סטנדרטית של תנור פלוס מינוס.
ככל שהבצק דק יותר כך הוא יהיה צ'יפסי יותר. מקסימום 1/2 מילימטר עובי. צריך גם להקפיד על עובי יחסית אחיד, שלא ישרף חלק בעוד שחלק אחר נשאר רך ולא עשוי.
בעזרת חותכן פיצה, חלקו את הדף לריבועים, מעויינים, משולשים, מה שמתחשק.
מחממים תנור לחום של 175 מעלות צלזיוס ואופים כ-15-12 דקות. תלוי בעובי החטיפים שלכם.
בינתיים כשהם בתנור, במטחנת קפה קטנה, טוחנים את המלח והשום לאבקה. הוסיפו את הפפריקה.
איך שהחטיפים יוצאים מהתנור, בעזרת מסננת, פזרו מעל את התבלינים.
זהו, 5-10 דקות כשהם קרים אפשר כבר להגיש לאורחים עם דיפ או כך סתם.
ועכשיו תודו לי שמזל שהכנו שלושה מגשים!
אורלי גרובר, ZEBARIE
