FUNC_FLYL

Powered by WP Bannerize

BARA_RIGHT

Powered by WP Bannerize

ALS - הטיפול הטבעי

ליזה ארזואן
מאת: - מאבחנת באירידיולוגיה ורפלקסולוגיה. מטפלת בתזונה, צמחי מרפא, פרחי באך, רפלקסולוגיה, דמיון מודרך ועוד
כתבה שלישית בסדרת הכתבות על ALS, והפעם על הטיפול הטבעי: צמחי מרפא ותוספי תזונה. כיצד משפיעים הצמחים והוויטמינים השונים על תהליך הריפוי ובאילו מזונות ניתן למצוא אותם?

תוספי תזונה וצמחי מרפא לטיפול ב-ALS

ויטמין E:

ויטמין  E הוא ויטמין המשתייך לקבוצת הוויטמינים מסיסי השומן, לא מתפנה מהגוף ונאגר, לכן צריכה עודפת עלולה לגרום להרעלה, תפקידו העיקרי של הוויטמין הוא כנוגד חמצון מאוד חשוב, יש לו את היכולת לנטרל רדיקלים חופשיים הנמצאים במקומות חשובים ורגישים לחמצון כמו הלב וכלי הדם, מוח, עור ומערכת הורמונאלית.

מחקרים בנושא התחילו עוד בשנות ה- 40 בעקבות Lou Gehrig (שחקן פוטבול אמריקאי שנפטר מהמחלה).
ויטמין E הוא הפופולרי ביותר לצריכה בקר חולי ALS כוון שמקשרים בינו לבין בריאות הנוירונים המוטוריים, הוא זמין וכמעט ללא תופעות לוואי. במחקרים על עכברים, סוסים, חזירים ועוד החולים במחלה מצאו שרמת הוויטמין נמוכה יותר ומתן תוסף של הוויטמין סייע לעיכוב התפתחות המחלה לאומת מחקרים בהם מראש נתנו מינון נמוך יותר של הוויטמין התפקוד העצבי ירד.

בוצעו שלושה מחקרים על בני אדם אחד בפולין, 35 מטופלים קיבלו 1000 IU של ויטמין E למשך 18 חודשים אך בתום התקופה לא מצאו שיפור משמעותי, אך במחקר גדול שערכה האגודה למניעת הסרטן מצאו שבאנשים הנוטלים לאורך שנים תוספים של ויטמין E,C, ו- A הסיכון למות מהמחלה היה נמוך ב- 62%, למרות שהמחקר מוגבל כי היו בו כמה תוספים ואין פירוט על מינונים הוא הוביל לשימוש בוויטמין E. בוצע ניסוי קליני בו בדקו את הצריכה במזון של חומצות שומן חיונית וויטמין E בחולי ALS, מצאו שבאנשים שצרכו הרבה חומצות שומן בלתי רוויות וכמויות גדולות מהוויטמין הסיכוי לחלות ב- ALS היה נמוך ב- 50-60, הניסוי הראה את החשיבות הסינרגטית בין היחסים של ויטמין E וחומצות שומן חיוניות. במחקרים גילו שמתן ויטמין E טרם התפתחות וגילוי המחלה יכול לעזור במניעת אך לא בטיפולה.

מקורות מהמזון: שמני ירקות ואגוזים הם המקור העשיר ביותר לויטמין E אך בנוסף יש בסויה, אספרגוס, מלפפונים, עגבניות וסלרי.

ויטמיני B12, B6, B9:

ויטמינים אלו משתייכים לקבוצת ויטמיני B, ויטמינים מסיסי מים מרביתם אינם נאגרים בגוף ומתפנים בשתן בהתאם לצורכי הגוף. ויטמיני B משתתפים בתהליכים אנזימטיים חשובים בגוף ודרושים לביצוע תהליכים חיוניים רבים בגופנו, שמירה על מערכת העצים ופעילות מוחית תקינה.
חסר באחד מהוויטמינים B12, B6ו-  B9 עלול לגרום להצטברות הומוציסטאין  הרעיל לרקמות רבות בגופנו, מוח, לב וכלי דם ומהווה גורם סיכון למחלות רבות.
בעכברים עם מוטציה בגן SOD1 מצאו רמות גבוהות של הומוציסטאין וביצעו מחקר קטן על 8 אנשים שקיבלו 25 מ"ג של ויטמין B12 ביום מצאו שיפור.

מקורות מהמזון: למרות השוני בין כל ויטמין בדרך כלל הם מצויים באותו סוגי מזון כוון שעובדים יחד בצורה סינרגטית.
B12 – בשר בקר, כבד, דג סלמון ודג קוד, חלב ומוצרי חלב, ביצים.
B6 – כבד, עוף, דגנים מלאים, שיבולת שועל, נבט חיטה, ביצים, ירקות, קטניות, חלב ומוצרי חלב, תפוחי אדמה.
B9 – ירקות עלים ירוקים לדוגמא, ברוקולי וכרוב ניצנים, אפונה, גרעיני חומוס, אורז מלא, תפוזים, בננות, שקדים, אבוקדו.

אבץ:

מינרל המעורב במאות תהליכים ותגובות ביוכימיות בגוף, הוא רכיב חיוני של האנזים SOD1 מוטציה בגן פוגעת ביכולת הקשירה של האבץ. אבץ מעורב כמעט בכל היבט של פעילות מערכת החיסון.
במחקר על עכברים שחולקו ל-3 קבוצות וכל אחת קיבלה מינון שונה.
–          1ק"ג/75מ"ג – לא היה שינוי.
–          1ק"ג/375מ"ג – האיץ את התפתחות המחלה.
–          לא קיבלו – לא היה שינוי.
במחקר נוסף נתנו מינון 1ק"ג/12מ"ג וכן מצאו את האבץ כמעכב את התמותה ב- 11 ימים, מכאן שמינון נכון ומדויק חשוב לא פחות מהחומר.

מקורות מהמזון: בשר בקר, חלב ומוצרי חלב, לחם, נבט חיטה.

ג'נסטין:

פיטוהורמון השייך למשפחת האיזופלובונואידים, מהווים אנטגוניסטים ומתחרים עם האסטרוגן הנוצר בגוף בכך מפחיתים את רמת החמצון, מאריכים את חיי התאים ומעכבים ייצור של כלי דם חדשים. במחקר על חיות ממין נקבה וממין זכר נתנו 1ק"ג/16מ"ג ג'נסטין ומצאו שיפור רק בקבוצת הזכרים ולא בקבוצת הנקבות.
מקורות מהמזון: שעועית, פולי סויה, קפה, תורמוס, פול, קטניות.

מלטונין:

הורמון הנוצר מסרוטונין ומשפיע על תהליכי השינה, אנטיאוקסידנט ומשפעל גלוטטיון פראוקסידז.
בוצעו 2 סוגי מחקר על עכברים, באחד נתנו 300 מ"ג מלטונין לעכברים החולים ב- ALS  ולא מצאו שיפור, במחקר השני נתנו מלטונין לעכברים בריאים ואח"כ גרמו להם למחלה וראו שמתן מלטונין יכול לסייע במניעת המחלה.

מקורות מהמזון לטריפטופן המייצר מלטונין: אורז חום, גבינת קוטג', בשר, בוטנים, חלבון סויה, בשר בקר, כבד, גרעיני דלעת, בשר כבש, שומשום ועדשים.

קריאטין:

גופנו מייצר קיראטין בכבד, כליות ובלבלב בכמויות קטנות, משם מועבר אל השריר דרך זרם הדם ותורם רבות למסת השריר, לשיפור הביצועים התנועתיים, אנטיאוקסידנט המייצב את ממברנת המיטוכונדריה בתאים ומגביר את ייצור האנרגיה בהם, הגביל את צריכת התאים לגלוטאמט. במחקר נתנו קומבינציה של קריאטין ו- Rilutek וכל אחד בנפרד, מצאו שזה עזר הרבה והוריד את ניוון השרירים ושיפר את התנועתיות המוטורית אך ללא הבדל בין הקבוצות. בוצעו שלושה מחקרים על בעלי חיים החולים ב- ALS אך לא מצאו שיפור ובכל זאת קריאטין נחשב כחומר עם פוטנציאל רב לטיפול במחלה אך כרגע אין מספיק מחקרים וכלל אין מחקרים על בני אדם היכולים להוכיח זאת.

מקורות מהמזון: נמצא בכמות קטנה בבשר אדום, דגים ובחלב, נהרס בחום הבישול.

Q10:

כוון שמשתתף בתהליכי שחרור אנרגיה חשבו שמתן שלו יכול לסייע למחלה אך במחקר על 31 בני אדם שקיבלו 1200-3000 מ"ג ביום לא מצאו שיפור, למרות זאת מאמינים שיש משהו שיכול לעזור וממשיכים לחקור בנושא.

מקורות מהמזון: בכמויות קטנות בבשר ובמאכלי ים אך הספיגה מהמזון היא פחות מ- 10%.

חומצה אלפא ליפואית:

משמשת כנוגדת חמצון מאוד חשובה, ממחזרת גלוטטיון וויטמיני C ו- E, משתתפת בתהליכי הפקת אנרגיה כקו פקטור לאנזימים במיטוכונדריה, משתתפת בתהליך פינוי מתכות רעילות מהגוף.
מחקר על עכברים שקיבלו ALS בגיל 4 שבועות מתן של חומצה אלפא ליפואית סייע בשיפור התפתחות המחלה, התמותה עלתה, תפקוד מוטורי עצבי השתפר וירידה במשקל פחתה.

מקורות מהמזון: בשר (איברים פנימיים), ברוקולי, עגבנייה, אפונה, כרוב ניצנים, סובין אורז.

ל- קרניטין:

דמוי חומצה אמינית בשל הרכבו, מווסתת את המטבוליזם של שומן ומגבירה את השימוש בו כמקור אנרגיה במיטוכונדריה. בבדיקה במעבדה ובבעלי חיים מצאו כי ל- קרניטין מעכב אפופטוזיס ומדכא את נזקי המחלה למיטורכנדריה. במחקר על 40 עכברים, 20 קיבלו זריקת ל- קרניטין עם תחילת הסימפטומים של המחלה כל יומיים לסירוגין ומצאו שיש שיפור בתמותה לעומת ה- 20 עכברים שלא קיבלו זריקה.

מקורות מהמזון:
בשר בקר, עוף, דגים ומוצרי חלב הם המקורות היותר עשירים של קרניטין, פירות וירקות דלים יחסית בקרניטין.
כמויות קטנות של קרניטין נמצאות באגוזים וגרעינים של דלעת או חמניות, בקטניות בשעועית, אפונה, בארטישוק, אספרגוס, ברוקולי, שום, פטרוזיליה, ובפירות כמו בבנות ומשמש. כמויות קטנות של קרניטין נמצאות בדגני בוקר, תירס, שיבולת שועל, חיטה, שעורה ושמרי אפיה.

גלוטטיון, פרוציסטאין, N-ACETLY-CYSTEINE:

גלוטטיון פרוקסידז הוא נוגד חמצון חזק מאד, מיוצר בכבד בתהליך ארוך ומורכב שבו שותפים מינרלים, ויטמינים וחומצות אמיניות מסוימות. בגלל התהליך המורכב והמסובך תלוי כל החומרים, ישנן לא מעט תקלות – יותר ויותר אנשים מסתובבים עם רמות נמוכות של גלוטטיון. N-ACETLY-CYSTEINE הוא חומר מוצא לגלוטטיון. נמצא כי במחלת ALS יש ירידה בציסטאין המייצר גלוטטיון, במחקר על בני אדם שקיבלו ציסטאין ופרו ציסטאין לא מצאו עליה בגלוטטיון בנוזל חוט השידרה. בוצעו שני מחקרים זהים בדיוק, מתן 1% במים מהחומר N-ACETLY-CYSTEINE לעכברים בגיל 4 שבועות, במחקר הראשון לא היה שיפור, במחקר השני מצאו שיפור בתמותה.

מקורות מהמזון  לציסטאין: פולי סויה, אצת ספירולינה, עדשים, שעועית אזוקי, שעועית לבנה, חומוס, שעועית אדמוה, אפונה.

ג'ינסינג אמריקאי:

צמח אדפטוגן, מרומם מצב רוח, מחזק מערכת החיסון, מחזק פעילות שריר הלב, היפוגליקמי, אנטי דיכאוני, השפעה דמוית אסטרוגן, אנטי דלקתי, נוגד התקפים אפילפטיים, נוגד חמצון, מעורר מינית, משפר זיכרון ופעילות קוגניטיבית, נוגד סרטן ומונע את כניסת הסידן לנוירונים. במחקר מצאו שמתן של ג'ינסינג 100מ"ג ו- 200 מ"ג סייע בעיכוב הסימפטומים והתמותה הייתה טובה יותר בבעלי חיים ממין זכר לאומת בעלי חיים ממין נקבה.

ג'ינקו בילובה:

צמח הידוע ביכולתו להזרמת דם בכך מגביר את רמות החמצן במוח, מגן על תאי עצב ורקמות פגיעות מנזק חמצוני. תמצית מהצמח הראתה יכולת אנטיאוקסידנטית במעבדה, בעכברים עם המוטציה ב-SOD1 שיפר את התמותה ועיכב את מוות הנוירונים בעמוד השדרה, רק בזכרים ולא בנקבות.

יין אדום:

עשיר בפלבונואידים שהם נוגדי חמצון חזקים. במחקר שנעשה, 8 עכברים קיבלו יין אדום ו- 7 לא, באלו שקיבלו שיעורי התמותה היו נמוכים יותר.

תה ירוק:

נוגד חמצון חזק. מתן של 1ק"ג/10מ"ג מהחומר EGCG  אנטי אוקסידנט ואנטי דלקתי בעכברים ראו שיפור משמעותי בעיכוב הסימפטומים ובתמותה, הוריד את הדלקת של תאי העצב וסייע בהגעת החמצן לתאים.

קטגוריות פעילות צמחיות נלוות לטיפול במחלות אוטואימוניות:

אלטרטיבים, מרגיעים, מרוממי מצב רוח, מרירים ומשפרי עיכול וספיגה, אנטי דלקתיים, נוגדי חמצון, אדפטוגנים, מווסתים חיסוניים, משתנים.

לרשימת חומרים אשר השפעתם על מחלת הALS נבדקה, לחצו כאן

 

 

צרו קשר עם ליזה ארזואן
* שדות חובה
שלחו
השאירו תגובה: