ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

SHABAT_MIG_R

Powered by WP Bannerize

תזונה ולקיחת אחריות אישית

מאת: שיר גז, בעלת אתר healtip בנושא תזונה ובריאות
במצב כיום, בו אנו נתונים לחסדיהם של המשווקים והחברות הגדולות בנוגע לצריכת המזון שלנו, אנו יכולים לנקוט משנה זהירות ולמצוא את הדרך לשמור על בריאותנו, גם בלב תרבות הצריכה

תחקירי הטחינה ושמן הזית בכלבוטק, פרשת רמדיה, פרשת הסיליקון בחלב העמיד, מדי פעם בפעם אנו שומעים על פרשיות כאלו ואחרות בנוגע למזון שאנו צורכים. אך האם אנו, כצרכנים, יכולים להפחית את הסיכונים מכך?

במצב כיום, ובייחוד כאשר מדובר במזון שאמור להכיל קודם כל חומרים מזינים וודאי שלא אמור להכיל חומרים מזיקים או חומרים שאינם מצוינים עליו, כמובן שיש מקום רב לשינויי חקיקה והגברת האכיפה בתחום. אנו נחשפים ליותר ויותר מקרים של מוצרי מזון המכילים חומרים שלא צוינו על גביהם, או לחלופין אינם מכילים חומרים מזינים בכמויות שהיצרן טוען שהם מכילים.

אך במקביל לרמת המאקרו בה אנחנו צריכים להילחם למען שינויי חקיקה והגברת האכיפה, אנו צריכים לפעול גם ברמת המיקרו. אז איך ניתן בטווח המיידי למזער את הסיכונים מפרשיות כאלו ואחרות?

קיימות מספר דרכים בהן ניתן לפעול בטווח המיידי ובאופן אישי כדי לצמצם את הסיכונים הנובעים מפרשיות מזון כאלו או אחרות:

1. התעדכנו בקטגוריית "עדכונים ואזהרות" באתר משרד הבריאות. במסגרת לקיחת אחריות אישית, הייתי ממליצה להתעדכן לפחות אחת לכמה ימים בהודעות בקטגוריה זו, שדרך אגב מתייחסות לא רק למזון אלא גם לתרופות, מסעדות, תמרוקים, זיהומים של מי שתייה לפי יישובים וכולי. כלומר, זה מידע חיוני מאוד, בעיקר למי שאינו צרכן חדשות.
היתרון: אם יש בעיה- תגלו אותה מהר יחסית.
החסרון: רק לאחר שהבעיה התגלתה- תדעו עליה. כלומר, זה לא נכלל בגדר זהירות מונעת, אבל זה כן יידע אתכם ברגע שהתגלתה בעיה במזון מסוים.

2. הפחיתו אכילת מזון מעובד- ראשית, ההמלצות התזונתיות המקובלות בעולם כולו נותנות עצה זו. כלומר, גם אם המזון המעובד מלכתחילה מכיל רק את מה שהיצרנים טוענים שהוא מכיל, עדיין לרוב זו אופציה פחות טובה מבחינה תזונתית. לרוב המזון המעובד מכיל פחות ויטמינים, מינרלים (אלא אם הוא מועשר בהם באופן מלאכותי, וממילא ויטמינים סינטטיים לא מתנהגים בגוף כמו ויטמינים ממזון).
וכאשר זה נוגע לדבר החשוב ביותר, הבריאות שלנו, עדיף לנו לא להתחכם ואפילו אם יש עוולות, לקחת אחריות אישית ולנסות לצמצם את הנזקים בטווח מיידי.
שנית, חלק מפרשיות המזון חלו במזונות מעובדים מסיבות שונות של היצרן. למשל: היצרן רצה לגרום לטעמים מסוימים או למראה "מושך" יותר של המזון, לחיי מדף ארוכים יותר וכן הלאה.
נכון, קיימות פרשיות מזון גם במוצרים גולמיים טבעיים, אך סביר שאכילת מזון טרי וגולמי (שאינו מעובד) תפחית את הסיכון.

3. איכלו מזון מגוון- ראשית, ההמלצות התזונתיות המקובלות כיום בעולם כולו מדברות על אכילה מגוונת. מדוע? כי אכילה מכל קבוצות המזון, וכן- מכל קבוצת מזון- אכילה של פריטים שונים- חיונית בכדי לספק לנו שפע של ויטמינים, מינרלים, חלבונים, שומנים ופחמימות. לכל אחד מחמשת אבות המזון הללו תפקיד חשוב לאיברי הגוף, ויש לצרוך את כולם על מנת לשמור על רמת בריאות נאותה.
בנוסף, ככל שנאכל מזון מגוון יותר- אז גם אכלנו מוצר שהתגלו בו פגמים בייצור- החשיפה שלנו אליו הייתה קטנה יותר ולכן לרוב הפגיעה תהיה קטנה יותר.

4. השתדלו לא להיות נאמנים למותג אחד- אמנם כאן לא מדובר בהמלצה שניתנה על ידי ארגון כזה או אחר, אלא זו מסקנה אישית אליה הגעתי לפני מספר שנים (לאחר פרשת רמדיה). זאת, היות ואנחנו לעולם לא יכולים לדעת מה שמים לנו במזון. זה יכול לקרות גם במותגים שנחשבים יקרים יותר. וכמו שאדם שונא סיכון ידוע בכלכלה כמי שמפזר השקעותיו במספר תיקים, אותו העקרון חל גם כאן. או אם תרצו- "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". למשל, אם אצרוך את אותו המותג של רסק העגבניות כל הזמן- הסיכון שלי להיחשף לסכנה בשל בעיה אצל יצרן מסוים גבוהה יותר מאשר אם אחליף את מותג רסק העגבניות מדי פעם. האמור נכון גם לגבי המקום בו אנו רוכשים- אם ארכוש ירקות תמיד באותו סופרמרקט- הסיכון להיחשף לפרשייה בשל חלקאי או יצרן מסוים גבוהה יותר מאשר אם אחליף מדי פעם את המקום בו אני רוכשת את המצרכים.

ולכן, לבינתיים, יש להילחם בשתי זירות- הזירה האישית הפרטית, שהיא גם הזירה המיידית, והזירה המקומית, שמתקשרת להגברת החקיקה והאכיפה.

 

 שיר גז

השאירו תגובה: