SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

SHABAT_MIG_R

Powered by WP Bannerize

ביקור בית- ירון ואפרת שגל- תזונה ברוח "הבהקתי- יוגה" ("הרא קרישנה")

מאת: עדי סוקול- קצירי, מאמנת תזונה ובריאות בגישה האינטגרטיבית
הפעם ביקור במשפחה ביישוב חריש המשתייכת לקהילת הרא קרישנה, המתרגלת את הבהקתי-יוגה ורואה באוכל ככלי מרכזי להשקטת התודעה, המזין אותנו רוחנית ומטהר.

ביקור בית- ירון ואפרת שגל- תזונה ברוח "הבהקתי-יוגה" ("הרא קרישנה")

כשפגשתי לראשונה את ירון, מעצב האתר שלי, דיברנו על כך שבלוגו שלי מופיע בצל אבל הם לא נוהגים לאכול בצל שכן זה מזון שמעורר את התודעה. זה מייד עורר את סקרנותי ומצאתי את עצמי במהרה יושבת איתם (על המזרון) חלוצת נעלים בביתם הקט ביישוב חריש ומדברים על אוכל המזין אותנו רוחנית, מטהר אותנו ממחשבותינו החומריות ומעורר בנו את האהבה לאל. ירון ואפרת הם אנשים שחיים בפשטות וענווה ומשתייכים לקהילה החיה יחדיו ברוח "הבהקתי- יוגה" ("הרא קרישנה") הערבים אחד לשני ותומכת בהתפתחות הרוחנית של חבריה.

רקע

ירון (37), במקור מעומר, בונה ומעצב אתרים בקבוצת Lavan Group. משרדו צמוד לביתם ומאפשר לו את האיזון הנכון בין העבודה למשפחה. אפרת (36 וחצי), מנהלת בי"ס אננדה לחינוך ברוח היוגה בו בתם סתיה (7) מתחנכת. ירון ואפרת הצטרפו לישוב חריש לקהילה המונה כ- 35 מבוגרים ו- 15 ילדים. ירון הכין לנו מיץ פסיפלורה נפלא (שגדלה על הגדר בחצר ביתם) והתיישבנו לשוחח.

מהיכן התחיל השינוי התזונתי?


כסטודנטים צעירים, ירון לעיצוב ואפרת לרפואה סינית, הם החלו בצעדים הדרגתיים לשנות את התזונה שלהם. ראשית הם הורידו מוצרי חלב, שכן אפרת גילתה שהיא רגישה ללקטוז. אפרת צמחונית עוד מגיל 10, אולם ירון באותה עת שהכירו עוד אכל בשר.

אפרת החלה ללמוד בקורס מורי יוגה ושם נחשפה לראשונה לבהקטי יוגה וחשה בתחושה פנימית חזקה שהיא מכירה את הפילוסופיה הזו מאז ומתמיד ("הבהקתי יוגה או תודעת קרישנה, זהו התהליך אשר באמצעותו אנו מחיים את תודעתנו המקורית מלאת החדווה ומעוררים את אהבתנו המקורית לאלוהים" לקוח מתוך הספר "הטעם שבצמחונות" של אדי ראג'). היא לקחה איתה את ירון (שהסכים לבוא בשל עוגת חרובים אלוהית שהוגשה בתום כל שיעור) וכל ראשון הם למדו ותרגלו יחדיו. בנקודה מסוימת הם חשו צורך לעשות שינוי ועברו להתגורר בניו- זילנד.

בניו-זילנד סתיה נולדה והם פגשו עוד חברים בקהילה. אפרת המשיכה ללמוד לבד ולהתעמק בגיתה. אפרת מסברת כי מדובר בתהליך עמוק של התכנסות פנימה, תרגול מדיטטיבי יומיומי וכרוך בשינוי המוטיבציה האישית ודרך הפעולה בעולם. ירון הצטרף במהרה לתהליך ובשלב הראשון זה היה כרוך במעבר לצמחונות. ירון מספר כי זה קרה כדרך אגב ולא חש תחושת ויתור:

"ברגע שההבנה מגיעה מה המשמעות של אכילת בשר ואיך זה משפיע עלי, אז הטעם משתנה והחשק כבר לא קיים". ירון מציין כי הדבר לא נכפה עליו, וכי אין חוקים של מותר ואסור, יש רק חוק אחד: "עשה רק מה שמקדם אותך", וכל אחד בשלב הרוחני בו הוא נמצא מחליט מהם אותם דברים מקדמים/ תוקעים אותו.

אוכל- ה- Intake העיקרי שלנו מהעולם

אפרת: "תרגול הבהקתי- יוגה מקיף את כל אורחות החיים ונוגע בהתנהלות היומיומית שלנו, עוזר לנו להתבונן ולנקות את התודעה. בשל התפיסה שאוכל הוא ה- Intake העיקרי שלנו מהעולם ואנחנו מאוד מחוברים אליו, אוכל גם יכול להיות כלי מרכזי בהשקטת התודעה. אוכל הוא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.

בתפיסה של היוגה ישנם מאכלים שמנקים ומשקיטים את התודעה (וגורמים לנו להתכנס פנימה) לעומת מאכלים שמפריעים לתרגול היוגה (מעוררים את החושים וגורמים לנו לחפש החוצה, לחשוק בעולם החומרי). מעבר לכך יש דרך לבשל שתומכת בתודעה ובהוויה הרצויה, בזמנים מדויקים, ללא טעימה של האוכל תוך כדי. הטועם הראשון הינו אלוהים לו הם מגישים את האוכל כמנחה וכך המזון הופך למטוהר.

יש הרבה התעסקות באוכל במובן שמכינים כמעט כל יום אוכל טרי ולא קונים אוכל מוכן, כיוון שמאמינים שמצב התודעה של מי שמכין את האוכל משפיע על מי שאוכל את האוכל. כאשר המזון אינו מבושל בתודעת אלוהים, מחשבותיו החומרניות של המבשל משפיעות באופן סמוי על מי שאוכל את המזון. אולם כאשר אוכלים פרסאדה, מזון אשר בושל מתוך מסירות לאלוהים והוצע לו באהבה, הלב מיטהר.

תוך כדי אכלנו בהרטס (כופתאות מדאל, מתכון בהמשך) בכלי נירוסטה פשוטים מהודו ואני חייבת לציין שהטעמים השתלבו בצורה יוצאת דופן וחשתי שמחה וסיפוק פנימי בזמן האכילה המודעת והמתכנסת.

לפי גישת הבהקתי- יוגה ישנן 3 רמות אנוכיות:

מידת הבערות: לא רואים את האחר, מרחיקים אותנו מעצמנו ומהטבע האמיתי שלנו. לכאן משתייכים המזונות המכבידים, מעכירים ומחסים את התודעה, כמו בשר: מאוד קשה לעיכול, מכביד וגם כרוך באלימות כלפי האחר. כמו גם ביצים ודגים.

מידת הלהיטות: כרוכה בהרבה תשוקה, עשייה, הצלחה והישגיות. לכאן נכנס מזון שיוצר גירוי יתר ומעורר כמו קפאין, קקאו, שום ובצל שיוצרים רעלניים (משתמשים בהם רק כתרופה, ובתבלין "אספטידה" כתחליף).

מידת הטובות: מזון התומך בבהירות מחשבה, קל לעיכול ומקרב אותנו לעצמנו. מזון כמו: דגנים, קטניות קלות לעיכול (כמו: שעועית מאש, דאל חומוס חצוי וקלוף, עדשים פרט לכתומות), חלב, ירקות ופירות טריים. אפרת מציינת שהחלב בארץ מגיע מפרות לא שמחות ועל כן אנחנו חווים מיגרנות, ליחה ורגישות, לכן הם מקפידים לקנות חלב אורז, חלב שיבולת שועל או חלב אורגני. בהודו יש חלב טרי עם ארומה וטעם יוצא דופן. הפרה בהודו נחשבת לאחת האמהות כי היא נותנת לאדם את המזון הכי חשוב להתפתחות רוחנית. החלב משפיע על התפתחות התאים העדינים במוח ועל ספיגת B12 במוח.

ירון ואפרת לא אוכלים הרבה ירקות חיים, פרט לצ'אטני מעלים ירוקים. מאמינים כי מזון טרי מכבה את אש העיכול וכי תהליך העיכול דורש חום בסיסי ואש העיכול שלנו כאנשים מערביים לא חזקה די.  זמן הבישול מאוד מדויק ומקפידים לא לבשל יתר על המידה.

 

ומה במקרר?...

ומה במקרר?…


סדר יום

אפרת וירון קמים בחמש, כל אחד עושה מדיטציית מנטרה שמעסיקה את כל החושים כשעתיים בהליכה ביער או בישיבה . אפרת וסתיה אוכלות ארוחת בוקר וצהרים בבי"ס. בבי"ס הם מכינים כל בוקר עם הילדים לחם, לבנה עם שמן זית וזעתר, ירקות טריים אורגניים. לצהרים מכינים מנה חמה הכוללת דגן עם קטניה (לקבלת חלבון מלא) וירקות טריים (פעם בשבוע לבקשת הילדים מכינים פסטה).

ירון אוהב מאוד את ארוחת הבוקר ואופה 3-4 פעמים בשבוע לחם מחיטה מלאה/ כוסמין צהרים אוכל לרוב בבית, בהפסקת צהריים. לרוב מדובר במגוון של מנות צמחוניות שונות כמו: אורז, עדשים, פקורה (ירקות עטופים מטוגנים) או קצ'ורי (מאפה בצק ממולא מטוגן), צ'אטני- מטבל וממתק בסוף. את ארוחת הערב אוכלים יחדיו. אוהבים להכין מעין "פנקייק" של אורז עם שעועית מאש טחונה או אורז עם ירקות. הולכים לישון בסביבות עשר בלילה.

בימים שלא מספיקים לבשל, אחד מהחברים שיש לו זמן מבשל סיר גדול ומביא להם אוכל. בימי חמישי אוכלים בסטודיו ליוגה בפרדס חנה שהופך למסעדה (Eating Yoga מומלץ להגיע ולחוות) ומכינים טאלי מסורתי שמורכב מכל הצבעים והטעמים לעיכול הרמוני. בימי שישי חברי הקהילה מבשלים ואוכלים ביחד.

 

הכנת לבנה ביתית

הכנת לבנה ביתית


בית חינוך אננדה לחינוך ברוח היוגה

אפרת מנהלת את בית החינוך בשיתוף חברי צוות נוספים מהקהילה ברוח היוגה, בשלוש חטיבות גיל מגיל 8 חודשים עד כיתה ו'. הערכים מושתתים על כבוד הדדי, נתינה והקשבה מתוך ניסיון לראות את המקום של כל ילד ולעזור לו להביא את עצמו לידי ביטוי. מדובר בעבודה ערכית, הרבה עבודה על היחסים בין הילדים, פיתוח יכולת המשחק של הילדים. צוות בית החינוך מכוון לתרבות פנאי אחרת. מאמינים שכשילד מכיר את עצמו, מי הוא ומה העוצמות שלו ומקבל הרבה אהבה וביטחון אז כשיצא לעולם שבחוץ הוא ידע להתמודד עם האתגרים המזמנים בחוץ.

יצאתי עם טעם מתוק בפה לאחר שטעמתי משני ממתקים הודיים נפלאים שירון הכין: האחד של גבינת פאניר שהם מכינים עם מי ורדים והשני עם קוקוס, שמנת, חלב וסוכר שמבשלים הרבה זמן. עם ממתקים כאלו שנעשו באהבה והשקעה כה רבה, לא פלא שסתיה לא מתעניינת בחטיפים וממתקים מעובדים מהסופר…

 

ממתקים הודיים

ממתקים הודיים

 

 בהרטס כופתאות מדאל


מתכון בהרטס:  (כ- 18 כופתאות)

כופתאות מדאל ברוטב יוגורט עם צ'אטני תמרינדי

כוס וחצי מאש
כפית ג'ינג'ר טרי מגורר, כפית צ'ילי ירוק קצוץ, רבע כפית זרעי חילבה, כפית וחצי מלח, רבע כפית אבקת אפיה.

 

רוטב יוגורט:

2 כוסות יוגורט, רבע כפית כורכום, כמון, קינמון, מלח ואספטידה (לא חובה)

 

צ'טני תמרינדי:

כף תמרינדי, רבע כוס מים, 2 כפיות סוכר חום

 

אופן הכנה:

1. שוטפים את הדאל ומשרים 3 שעות. מעבדים בבלנדר עם מעט מים.

2. מוסיפים את הג'ינג'ר והצ'ילי, חילבה, מלח ואבקת האפייה. מערבבים היטב ויוצרים כדורים. (אם הבלילה דלילה מדי אפשר להוסיף קמח מלא)

3. מחממים ג'י או שמן בווק ומטגנים כ- 4 דקות לכל צד. מוציאים לנייר סופג, מעבירים לקערת מים עם מעט מלח, למשך כ- 20 דקות.

4. לפני ההגשה יוצקים על כל בהרט את רוטב היוגורט ומעליו את הצ'אטני תמרינדי.

מהן מחשבותיכם בנוגע לאוכל שמשקיט/ מעורר את התודעה?

השאירו תגובה: