keshet_flytop

Powered by WP Bannerize

KESHET

Powered by WP Bannerize

מפחמימות לפח-מימות

האם צריך להימנע מפחמימות? מאמר מעמיק ומרענן מאת חן טובי מעניק לנו מבט חדש ומפתיע על הפחמימות - בראי היהדות וכן בראי מדעי התזונה
לחם ופירות

צילום: PEXELS

כולנו יודעים כבר שפחמימה זו אנרגיה.
קצת עייפים או לא מרוכזים – קח קובית שוקולד, לחם עם משהו….

אך כיצד נוצרת הפחמימה?
מה יש בה בפחמימה שנותן לנו אנרגיה זמינה ומהירה?

אף פעם לא באמת נתתי על כך את הדעת, עד שממש בתחילת שנה א' כסטודנטית לנטורופתיה בבית ספר "אדמה" מכללת גבעת וושינגטון למדנו על תהליך הפוטוסינתזה.
לא אלעיט אתכם בכל הכימיה ובפרטים הקטנים – רק בשורה התחתונה, בצורה בה אותם פרטים טכניים מתגבשים במוחי לציור צבעוני;

השמש שולחת אלינו את קרניה המלטפות והחמימות.
הצמחים צמאים לאותן קרני שמש ויונקים אותן באהבה, ממש כמו תינוק שיונק מאמו.
בתהליך זה הנקרא פוטוסינתזה הצמח מייצר מקרני שמש את חד הסוכר גלוקוז ואוגר אותו בתוכו.
זו למעשה אותה פחמימה המפורסמת כל כך.

כשלמדתי על התהליך נדהמתי – פחמימה זו למעשה ההתגלמות הגשמית של אנרגיית השמש!

 

שמש

אנרגיית השמש. צילום: unsplash

 

בעודי נפעמת, לא יכולתי שלא להרהר שוב ושוב בפסוק "מָה רַבּוּ מַעֲשֶיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ".

לגוף שלנו נדרש כמות מסוימת של סוכר (פחמימה) בכל רגע נתון.
האיזון הזה מאוד חשוב, וגופינו משתמש באמצעים שונים העומדים לרשותו על מנת לשמר רמה תקינה של הסוכר.

הבעיה מתחילה כאשר אנו מפריזים בצריכה של סוכר או כאשר צורכים את הסוכר הלא נכון – או אז מתחילות כל הבעיות החל מהשמנת יתר וכלה בסוכרת 2 ו/או טריגליצרידים גבוהים, כבד שומני וכיוב'.

מהו הסוכר הנכון?

כמו שבורא עולם התכוון, כפי שהעניק לנו בטבע.

הפירות לדוגמא – עשירים בסוכר.
אך הם גם עשירים בסיבים תזונתיים המאטים את ספיגת הסוכר בדם – כך אין תנודות קיצוניות והגוף ערוך ומוכן להתמודד.

דגנים בריאים לנו?

רבי אלעזר בן עזריה אומר "אם אין לחם, אין תורה".
אבל הלחם שלהם היה שונה מאוד מהלחם שלנו.
זה היה לפני המהפכה התעשייתית.
לפני שהתעשייה לקחה מהמזון את החיות שלו והשאירה אותו דומם.
לפני שהתעשייה לקחה את גרגר החיטה, הפשיטה ממנו את קליפת הסובין עשירת הסיבים, הסירה ממנו את הנבט (החיות של גרגר החיטה והמשך קיומו) והשאירה רק את העמילן עצמו, את אותה "פחמימה ריקה", ריקה מהערך התזונתי הנוסף שעמו נבראה וכך למעשה יצרה את הקמח הלבן.

אז נכון שלקמח הלבן יש חיי מדף ארוכים יותר, עמידים יותר, הוא לא מתעפש במהירות כמו הקמח המלא.

אבל, יחד עם זאת, עובדה זו מותירה לנו מספר נקודות למחשבה:

 

במקום כל דגני הבוקר שעמוסים בסוכר ושוחים להם בתוך החלב העשיר בלקטוז (עוד סוג של סוכר), אפשר לאכול פרוסת לחם שיפון/כוסמין מלא עם ממרח איכותי, לצד ירק טרי ורענן.

אני בכוונה לא מציינת את לחם החיטה, כי גם החיטה לצערי סבלה את נחת זרועה של המהפכה התעשייתית. כאשר התעשייה הבינה כי חלבון הגלוטן המצוי באופן טבעי בחיטה הוא זה שגורם לבצק להיות רך וגמיש, על ידי הנדסה גנטית ניפחה את כמות הגלוטן בחיטה לממדים מפלצתיים.
כן – היא יצרה מפלצת.
התוצאות לא איחרו לבוא, יותר ויותר אנשים החלו לפתח רגישות לגלוטן, החל מאי נוחות ותופעות דלקתיות באברים שונים בגוף וכלה במחלת הצליאק.

גם בשיפון ובכוסמין יש גלוטן, אבל בכמות הטבעית הנחוצה והמתאימה לנו, בני אדם וחווה.

אז לסיכום – בכל הנוגע לדגן, לעבור למלא, לבחור בקמח החי, או כפי שאומר הפסוק: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים".

 

פחמימות

משפחת הפחמימות. משפחה מאושרת?

האם כדאי להשתמש בממתיקים?

מהו דינם של ממתיקים? אותו הדבר בדיוק.
החוק שצריך ללוות אותנו תמיד – מרגע שהמזון נקטף מהקרקע, כמה תהליכים תעשייתיים וכמה עיבודים עבר עד שהגיע אלינו לפה?
כמה שפחות – עדיף.
חוק זה תקף לגבי גם כמה שפחות תוספים ברשימת הרכיבים.
לדוגמא – יש סילאן ויש סילאן.
יש סילאן שברכיבים רשום 100% תמרים ויש סילאן שמכיל פחות מ 50% תמרים והיתר סירופ סוכר ומשמרים.

אני באופן אישי מעדיפה להמתיק עם סוכר קוקוס.
קודם כל הוא לא באמת סוכר, הוא הצוף של פרח הקוקוס – כבר נקודה לזכותו.
מעבר להיותו בעל ערך גליקמי נמוך, הוא גם עשיר בנוטריינטים חיוניים רבים, הוא טעים ונמס נהדר בהמתקת משקאות חמים וגם מתנהג נפלא באפייה – מעשיר מאוד את העוגות הבחושות.

ומה לגבי משקאות ממותקים?

אני לא קונה את הסיפור של חברותיי "רק בשבת אני מרשה קולה או מיץ, כל השבוע שותים מים",
ואני תוהה בלבי "למה להרעיל את המשפחה דווקא בשבת?".
בהרצאתו "סוכר – האמת המרה", הפרופסור היהודי לרפואת ילדים בהתמחות אנדוקרינולוגית, ד"ר רוברט ה. לוסטיג, מאשים את תעשיית המזון במגפת ההשמנה והמחלות, כתוצאה ישירה של הוספת סירופ התירס העשיר בפרוקטוז, בהיקף אדיר ומפחיד, למזונות. כל המזון המתועש, ובראשם דגני הבוקר והמשקאות הקלים מסוכנים ומיותרים.

תקשיבו לו, הוא יודע על מה הוא מדבר. בקליניקה שלו הוא רואה על בסיס יומי ילדים עם סכרת סוג 2.
פעם קראו לה "סכרת מבוגרים", היום היא כבר לא נחלתם של המבוגרים בלבד.

ביום השני ברא הקב"ה את המים.
השמפנייה של הטבע.
מרווים, נקיים וצלולים.
אז את הפחמימה שלנו עדיף לא לקבל מהשתייה.
לשתייה נשאיר את המים.

בשביל הפחמימה נחזור לאדמה ונהנה מהשפע שיש לה להציע עבורנו.

בברכת שפע של בריאות,
* חן טובי – , סטודנטית שנה ג' במסלול נטורופתיה, בית ספר "אדמה", גבעת ושינגטון

חן

 

צרו קשר עם "אדמה"- בית הספר לרפואה משלימה גבעת ושינגטון
* שדות חובה
שלחו
השאירו תגובה: