על מים, חלל ואיך כל זה קשור לאוכל?
מה כדאי לאכול אחרי ביקור בבריכה? צילום: RF123
בין אם אתם שחיינים מקצועיים או שאתם אוהבים לבקר בבריכה עם המשפחה – אתם בוודאי שמתם לב להשפעה של המים על גופנו. בואו לקרוא עליהם מזווית מקצועית.
להשתחרר מכוח הכבידה מבלי לטוס לחלל
איך המים יכולים לעזור לי היא שאלה שפותחת כמעט כל שיחת טלפון עם מטופל חדש. אנשים שומעים על נפלאות הטיפול במים אבל לא באמת מבינים למה הטיפול במים משיג תוצאות במקום שטיפולים אחרים מצליחים פחות ומה היתרונות שיש לטיפול במים להציע, שהרי החסרונות ברורים – המים רטובים, צריך ללבוש בגד ים ולהיחשף, ההתארגנות לפני ואחרי מסורבלת ו'אני בכלל לא יודע/ת לשחות'. התשובה שלי נפתחת לרוב במשפט שנאמר בחיוך. חוץ מהמים צריך לטוס לחלל כדי להשתחרר מכוח הכובד. אנחנו מתייחסים לתכונות המים כמובן מאליו, מבלי לעצור ולחשוב על איכותן המופלאה.
במים אין תחושה של כבידה. כוח הציפה מאפשר לנו לעבוד בסביבה של 'משקל אפס'. משמעות הדבר היא שאין עומס על השלד, המפרקים והשרירים ואפשר ללמד את הגוף מחדש לעבוד ללא כאב. אדם המרותק לכיסא גלגלים ביום יום ואינו משותק לחלוטין, יוכל לתרגל הליכה במים או ללמוד לשחות ולהרגיש ולו לרגע שווה בין שווים.
ילדים ובוגרים הסובלים מניוון שרירים או פגיעות שיתוק מוחין יכולים לשחק, לקפוץ ולהשתתף בתחרויות שחיה. מטופלים החווים כאב גדול בטיפולי הפיזיותרפיה ישמחו לגלות שצפיפות המים וצמיגותם, כמו גם הטמפרטורה החמימה של הבריכה הטיפולית מפחיתים משמעותית את תחושת הכאב. ניסיתם פעם ליפול במים? – נכון, אי אפשר ליפול במים ולכן אין סביבה בטוחה מהם לתרגל שיווי משקל. מעל לכל אלו המים הם סביבת עבודה מפרגנת למטופל ולמטפל כאחד. התנועה הרכה, הציפה, החיבוק של המים, הופכים כל טיפול לחוויה חיובית. המים הם כיף ופתאום ההחלמה היא כיף והשיקום הופך קל יותר. מה לומדים בקורס הידרותרפיה? לומדים איך בנוי גוף האדם (אנטומיה) ומה קורה כשהדברים משתבשים (פתולוגיה), איך מתנהגים המים כאשר אנחנו נעים בתוכם ואיך מתנהג גוף האדם כאשר הוא 'שורה' במים. לומדים לחבר את כל הנתונים האלה ולבנות תכנית טיפול שתיטיב עם המטופל ותפיק את המירב מסביבת הטיפול המיוחדת של הבריכה.
מי יכול להיות מטפל במים?
כל מי שיש לו נשמה של מטפל, לב רחב ואהבה למים. מי מתאים לקבל טיפול במים? כמעט כולם. החל בתינוקות שסביבת המים מאפשרת להם להתפתח טוב יותר וכלה במבוגרים שכבר מתקשים לנוע בחוץ, נכים הרתוקים לכיסא גלגלים או אמצעי עזר אחרים ובריאים שרוצים לחוות רוגע, שלווה או ללמוד לשחות בכל גיל – אף פעם לא מאוחר מדי ליהנות בבריכה.
רוגע במים. צילום: RF123
המים ותחושת רעב
ואיך כל זה מתחבר לאוכל? לא לחינם מלוות אותנו לים ולבריכה צידניות עמוסות כל טוב. כולנו מכירים את תחושת הרעב שמעוררים המים, אבל למה? מסתבר שככל הנראה הגורם המשפיע ביותר על תחושת הרעב שאנחנו מרגישים לאחר השחיה או הבילוי בבריכה הוא הטמפרטורה הנמוכה של המים. מחקרים הראו שככל שהפעילות נעשית בטמפרטורה נמוכה יותר כך גובר הרעב. הסבר אחד שולח אותנו לימים קדומים בהם סביבה קרה דרשה מהגוף 'להצטייד' באנרגיה. הסבר אחר גורס שמאמץ הגוף להתאים טמפרטורה עם המים הקרים גורם ל'בקשה' למזון נוסף ואפשרות נוספת היא שינויים הורמונאליים הנגרמים עם הכניסה למים קרים. מכל מקום, טיפולי הידרותרפיה נערכים בבריכות מחוממות לטמפרטורה של 33-34 מעלות צלזיוס – כך שתחושת הרעב פחותה.
ומה עם האוכל? – מה לאכול ואם בכלל, לפני, ומה עושים עם הרעב אחרי?
לפני הבריכה מומלץ מאוד להמנע מאכילה, שכן הלחץ ההידרוסטטי של המים על אברי הגוף גורם לתחושה של לחץ על הקיבה ולעיתים אף יכול להביא להקאה אחרי ארוחה כבדה.
כריך עם חביתה – רעיון טוב לאוכל אחרי ביקור בבריכה. צילום: PEXELS
אם אתם ממש חוששים להיות רעבים במים – אכלו עד שעתיים לפני הכניסה למים ורצוי לאכול אוכל שמתעכל מהר יחסית, כמו פחמימות :כריך קטן, פרי טרי. ואחרי הבריכה? כמו אחרי כל פעילות גופנית, יש 'חלון' זמן שבו הגוף יעכל ויפרק נכון את המזון ואז מומלץ לאכול מזון המשלב פחמימות וחלבונים. כריך עם חביתה וירקות, חופן אגוזים, שקדים וגרעינים לא קלויים ולא ממולחים עם פרי, אפשר לאכול מנה מבושלת המשלבת דגן וקטניות כמו אורז+עדשים, כוסמת+שעועית, גרגרי חומוס+טחינה ופרוסת לחם מלא. הקיוסק בבריכה יציע לכם לרוב ארוחה המשלבת מזון מטוגן כמו שניצל+צ'יפס או חטיפים מלוחים או מתוקים – אלה מכילים חומרים קרצינוגנים והרבה סוכר ונתרן. עדיף לתכנן את הפעילות במים כך שבסיומה תוכלו לאכול ארוחה בריאה כדי להפיק את המקסימום ממה שיש לפעילות במים להציע.
הכתבה באדיבות רוני זהבי-עוז, רכזת מסלול הידרותרפיה בגבעת ושינגטון. מטפלת בהידרותרפיה, רפואה סינית ושיאצו.
תוכלו לקרוא עוד על מסלול הכשרת מטפלים בהידרותרפיה בגבעת ושינגטון.
