OF_FLYL
MIC_FLYR

מערכת חיסון חזקה יותר מקורונה?

מאת: - אלמוג גולד רוטנברג
קשה לשמור על קור רוח לנוכח בהלת הקורונה, מזל שיש מזונות שתומכים במערכת החיסון ויכולים לסייע בחיזוק הגוף

החורף אמנם לקראת הסוף, אבל הקורונה החזירה את השיח על מערכת החיסון למרכז העניינים.

החשש הגדול הוא חשיפה של אוכלוסיות עם מערכת חיסון חלשה לנגיף. אך גם לאנשים שאינם באוכלוסיית הסיכון ה"קלאסית" מומלץ לתמוך כרגע במערכת.

אלמוג גולד-רוטנברג, נטורופטית ומנחת סדנאות מדגישה שלפני תוספים וצמחי מרפא אקזוטיים, הכי פשוט להתחיל מהתזונה היום יומית שלנו. "ישנה מגמה עולמית של חזרה למקור, ללוקאלי ולמקומי" היא מסבירה, "וזאת הזדמנות טובה לחזר להרגלי חיים ולתזונה בסיסית, עונתית ומקומית, לא מעובדת. כזאת ששומרת על הערכים התזונתיים ובאמת מגנה עלינו".

 

איך עובדת מערכת החיסון?

לפני הכל, בואו נבין את המערכת המסתורית הזאת הנקראת מערכת חיסון:

גוף האדם מכיל כ-60 טריליון תאים, מתוכם 20 מיליארד תאים הם תאי מערכת החיסון.

המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כ"חוש השישי": היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע למסרים ספציפיים המגיעים למוח ומפעילים את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף. למשל, העור משמ

מדובר בעצם על מערכת שהיא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות במטרה להגן על גופנו מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני התפתחות סרטן.

יש לה אבחנה דקה גם בין גוף "עצמי" ל"זר" ויש לה גם "זכרון חיסוני". בקיצור, מערכת מתוכחמת. אז איך נוכל לתמוך בה במקסימום בתקופה הזאת?

 

שינה

אולי כדאי לוותר על עוד מבזק לילה וללכת לישון יותר מוקדם, שכן, לשינה מספקת יש תפקיד מכריע על מערכת החיסון. מחקרים מצאו שחוסר שינה מוריד רמת תאי T  שהינם מרכיב חשוב במערכת החיסון.

כמה שעות אנו אמורים לישון בלילה? עפ"י המלצות איגוד השינה הלאומי בארה"ב:

פעוטות אמורים לישון 10-13 שעות ביממה, ילדים- 9-11 , נוער-8-10

ומבוגרים מינימום- 7-9 שעות.

לאחר חצות מומלץ כבר להיות בשינה עמוקה. זאת השעה (על פי שעון האיברים הסיני) שהכבד עוסק בספיגת החומרים החיוניים מהמזון ומסלק את הרעלים מהגוף.

 

 

בחירות בריאות בסופר

הטריות טובה לבריאות – ירקות. צילום: PEXELS

 

פירות וירקות

אולי זה נשמע בנאלי להזכיר שבירקות ופירות יש ריכוז חמרים המגנים עלינו ושלל נוגדי חמצון, אבל רוב האנשים בעולם המערבי אוכלים מגוון מצומצם של ירקות כתוספת לארוחה עצמה. מומלץ לצרוך בכל ארוחה 30-50%

כשהירקות התומכים ביותר במיגור וירוסים וחיידקים הם הירקות הלבנים – שום, בצל בראשם וגם כרובית, כרוב, צנונית, פרסניפ ועוד שעל פי הרפואה הסינית יש להם זיקה גם לריאות.

את השום והבצל כדאי לאכול חיים וחתוכים- כך ממקסמים את מיטב החמרים הפעילים בהם. בתבשילים כדאי להוסיפם בסיום הבישול.

הירקות הכתומים גם הם מרכיבים חשובים בתמיכה חיסונית- דלעת, גזר, בטטה, מלון כתום, אפרסמון ועוד מכילים בטא קרוטן המתפרק לויטמיני A .

תבלינים

בעיקר חריפים: ג'ינג'ר, פלפלים, ציפורן, אורגנו, כורכום – כדאי לתבל בהם את האוכל ולשתות כחליטות. מדובר בריכוז חמרים פעילים העוסק בחיטוי, אנטי דלקתיות ופיזור חיידק, טפיל או וירוס כשכבר חדר לגוף.

 

אמרנט

הדגן הנפלא הזה דומה לקינואה מיניאטורית. הוא משופע בסיבים, ויטמינים, מינראלים וחלבון ונטול גלוטן. הסינים קוראים לו "הדגן של הריאות" ולא סתם.

בבישול הוא הופך לסמיך מאוד ולכן יתאים כדייסה, להסמכת מרקים או לשילוב עם בישול של דגן אחר (למשל 2/3 כוס אורז+ 1/3 כוס אמרנט. מבשלים עם 2 ורבע כוסות מים).

 

גריסים

הגריסים הם בעצם שעורה, בשוק הם מכונים "גריסי פנינה". בניגוד לבת דודתם, החיטה, שמייצרת ליחה ומקפיצה את המדד הגליקמי (כלומר את הסוכר בדם, ואז כשיש צניחה מהירה של רמות הסוכר נוצר "קרייבינג"), השעורה (כלומר, הגריסים) דווקא מורידים חשק לעוד נשנושים בזכות ריכוז הכרום המצוי בהם. הגריסים מכייחים ליחה ויתאימו מאוד לצינונים , אסטמה וסינוסיטיס, ילדים ומבוגרים אוהבים אותם. נסו לבשל אותם כמו פסטה או כאורז. מומלץ להכניסם דרך קבע לתפריט.

 

גרעיני דלעת

מכילים ריכוז של אבץ. רכיב מרכזי בתיפקוד החיסוני בגוף ובעוד שלל תיפקודים פזיולוגים קריטיים כמו תמיכה בבלוטת התריס, בערמונית ועוד. חשוב לצרוך אותם לא קלויים. אפשר כ"שקדי מרק" , לשלב בסלטים או על תבשילים ואף כנשנוש נחמד.

 

דברים נוספים שכדאי לשים לב אליהם:

 

הכתבה באדיבות אלמוג גולד – לאכול טוב במירוץ החיים; נטורופטית. מטפלת בתזונה ובהתמקדות. אלמוג תפתח בקרוב סדנת ניקוי שגם מחזקת את הגוף. לבריאות.

צרו קשר עם אלמוג גולד רוטנברג
* שדות חובה
שלחו
השאירו תגובה: