HENIG_T_FLYL
MIC_FLYR

הפרדוקס הישראלי - כמה עולה לחיות בריא?

מאת: מירה כהן שטרקמן (N.D.)(R.Na)
הדיון סביב שימוש בשומן טראנס ממשיך - האם גישת הממסד בארץ היא "המשיכו לאכול את המזון הזול: בורקסים ומאפים המכילים שומן טראנס, עד שתעשיית המזון בארץ תקבל את התמריצים המתאימים"?
שומן טראנס

שומן רווי כבר לא האויב? אז ממה להיזהר? (123RF)

בעקבות ההחלטה לאסור שימוש בשומן טראנס בארה"ב

תגובתו של פרופ' נדב דוידוביץ – יו"ר איגוד רופאי הבריאות ופורום בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל – להחלטת מינהל המזון האמריקאי לאסור שימוש בשומן טראנס הם שהניעו אותי לכתוב את המאמר הזה.

הדברים של דוידוביץ פורסמו בעיתון הארץ (יום חמישי א תמוז תשע"ה 18/6/15) במאמר הנושא כותרת: "מינהל המזון האמריקאי יאסור שימוש בשומן טראנס" מאת העיתונאי עידו אפרתי. הכתב הנכבד בחר לפנות לאחד מבעלי התפקידים המרכזיים הממונה על שמירת בריאות הציבור כדי לקבל תגובתו להחלטת מינהל המזון והתרופות האמריקאי – FDA – להפסיק את השימוש בשומן טראנס מלאכותי בתעשיית המזון המעובד בארצות הברית. בכתבה הובאו הסברים על אודות שומן טראנס וצורפה רשימת תמונות של מזונות המכילים שומן טראנס: בורקאס, מרגרינה, קרואסון, גלידות, צ'יפס מטוגן, ופלים, עוגיות מבצק עלים ופופקורן למיקרוגל.

אז מה הם אומרים לנו בעצם?

במאמר הזה לא אדון במהותו של שומן טראנס – על כך במאמר מפורט אחר. העמדה שלי, כנטורופתית, תוצג במאמר הזה על בסיס ההנחה המוסכמת ששומן טראנס מזיק לבריאות. גם פרופ' דוידוביץ מסכים ששומן טראנס ומזונות המכילים שומן טראנס, אינם בריאים לציבור ומזיקים. הניסיון הרב שנצבר בעבודה תזונתית עם הציבור הישראלי – טיפול וחינוך – מציג תמונה ברורה של רצון הציבור לדעת ולצעוד בשביל הבריאות. הציבור הישראלי לומד לחיות בריא, מחפש ומוצא שיטות לשינוי תזונתי ולכן סיוע חקיקתי מידי מטעם מדינה ישראל יכול רק לסייע לתהליך הזה ואסביר את עמדתי.

אומר דוידוביץ: "בעיני זה לא נכון לבוא ולאסור את שומן הטראנס מבלי שנבנו קודם לכן נגישות לאוכל בריא" וגם "בשנים האחרונות בגלל יוקר המחיה ובגלל תמריצים כלכליים לקויים, המצב לא טוב. לחלקים גדולים באוכלוסייה אין כיום נגישות לתזונת ה'דיאטה הים תיכונית' שהיא הבריאה ביותר. אפילו בכנסים שלנו זול יותר להביא בורקסים ומאפים מאשר פירות וירקות. אם רק נאמץ את האיסור ולא נייצר תחליפים ותמריצים כלכליים אז רק נגדיל את הפער".

שומן טראנס

שומן טראנס (123RF)

מדברים אלה אני למדה שהגישה של הממסד הרפואי הישראלי והמסר לציבור הוא: המשיכו לאכול את המזון הזול: בורקסים ומאפים המכילים שומן טראנס, עד שתעשיית המזון הישראלית תקבל את התמריצים המתאימים כדי לייצר מזון בריא ועד שיתקבלו התקציבים לחינוכו של הציבור לאכול בריא.

ובכן, למיטב הבנתי, אין שום קשר בין מזון בריא ובין התמריצים בהם חושקת תעשיית המזון הישראלית. יתרה מכך, 'תזונה ים תיכונית', שאין מחלוקת הפכה למותג בינלאומי והיא שלנו – היא התזונה הזולה, הנגישה והטבעית ביותר לאוכלוסייה בישראל.

כל העולם יודע, רק אותנו צריך ללמד

חשוב לומר כדבר ראשון, שהתפריט הים תיכוני לא הומצא במעבדות בארצות הברית או בחדר הסגלגל של הנשיא אובמה אלא נאסף בתצפיות ובתיעוד שנערכו על ידי מיטב המומחים בתזונה, שבדקו את סל המזון של תושבי ארצות הים התיכון והבלקן במשך אלפי שנים. העולם המערבי בדק את התזונה הצרפתית, האנגלית, הגרמנית, הסינית, היפנית ומצא בכלים מחקריים שהתזונה שלנו היא המועדפת ביותר לעולם המערבי כדי לשמור על בריאות תקינה.

התפריט הים תיכוני מושתת על ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, שומן מן הצומח (טחינה, שומשום, אגוזים, זרעים, שמן זית), דגים, ביצים, עוף ובשר דלי שומן, יוגורט וגבינות נטולות חומרים משמרים, מים, קפה שחור ויין.

הפרדוקס הישראלי הוא מצב שבו בארצות הברית הרחוקה מאמצים בחוק תהליך טבעי שהתרחש אצלנו ואילו במדינת ישראל הממונים אומרים: לא ניתן לביצוע בגלל יוקר המחיה. אבל למעשה – זה מה קורה בפועל כבר אלפי שנים, גם כאשר האזור סבל מרעב ומגפות.

שומן טראנס

דיאטה ים תיכונית (123RF)

סוד ידוע הוא שתעשיית המזון בכל רחבי העולם גורפת רווחים גדולים מפירוקו של המזון הטבעי ומכירתו בחלקים, אריזתו בצורה 'מפנקת' והארכת חיי המדף שלו באמצעים מלאכותיים. אביא כאן דוגמה קטנה על אודות השימוש בגרגרי החיטה בתעשיית המזון.

גרגר החיטה מכיל שלושה רכיבים עיקריים: קליפה (מספר שכבות שכוללות ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים), אנדוספרם הכולל את העמילן, ממנו מייצרים את הקמח הלבן והנבט הכולל שומן בריא, ויטמין E . כל טוב מן הטבע.

במקום לקחת את הגרגר חיטה ולטחון ולייצר קמח מלא, תעשיית המזון משקיעה כסף בפרוק הגרעין והפרדתו למספר רכיבים שכל אחד מהם מניב רווח מצוין:

לו היו מפעילים מכונה אחת לטחינה ואופים קמח מלא – המערכת המניעה את בריאות הציבור הייתה מתייעלת והיו נחסכים הרבה מאד ניתוחים קרדיווסקולריים ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם, כלי דם ולב ומחלות כרוניות של מערכת העיכול. זאת רק דוגמה אחת של מיקסום מזון טבעי ומכירתו במחירים מופרזים.

עדיין זול יותר

גם בנסיבות האלה עדיין תפריט בריא מצוי בהישג ידו של האדם הממוצע במדינת ישראל: חיים על בסיס 'תפריט ים תיכוני' הם חסכוניים לאין שעור לעומת חיים על בסיס תפריט 'מערבי-מעבדתי', דהיינו מזונות מעובדים שהוספו להם חומרים משפרי טעם כגון שומן טראנס, ניטריטים וניטראטים, מונסודיום גלוטאמאט וממתיקים מלאכותיים.

במה דברים אמורים? 1 ק"ג של דגן מלא או קטנייה עולה 4-12 שקלים, שהם מחירו של ארטיק או שקית חטיף. 1 ק"ג של ירקות עולים כ 5-8 ₪ לעומת 150 גר' פסטרמה שעולה כ- 24-32 שקלים. ניתן באופן הזה להמשיך את הרשימה ההשוואתית כדי להגיע למסקנה הברורה שהסל הבריא הכולל את המזונות הים תיכוניים זול לאין שעור מן הסל המכיל מאפים, חטיפים, גלידה, משקאות קלים, נקניקים וכיוצא בזה מזונות-מעבדה. אין להתעלם מן העובדה ש'סל המזונות המעבדתי' מגיע עם סלסלת תרופות, סט של ניתוחים, חיי סבל וכאב.

בסוגריים אציין שמאז 2008 מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק לטיפול בניטריטים וניטראטים, וכן חוות דעת שהם מחוללי מחלות קשות כגון סרטן – אבל ההצעה לא השתכללה ידי חוק.

ובכן, לסיכום המאמר הזה אני רוצה לטעון שיש מקום שהמחוקק הישראלי יתערב באופן מידי לטובת בריאות האדם במדינת ישראל כי האוכלוסייה מעוניינת ומוכנה לכך.

אמצעי מניעה חקיקתיים יחסכו למדינת ישראל מיליוני שקלים במערכות העבודה והבריאות. אך לצערי, מדינת ישראל מגלה בענייני בריאות התנגדות למדיניות הבריאותית בארה"ב – שם כבר שללו את השימוש במונסודיום גלוטומטאט, ניטריטים וניטראטים ובממתיקים מלאכותיים מזיקים.

מאחלת לכולם בריאות טובה ויצירתיות במטבח הבריא.

מירה כהן שטרקמן (N.D.) (R.Na), נטורופתית והרבולוגית קלינית. ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט

השאירו תגובה: