SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

COCO_FLYR

Powered by WP Bannerize

כיצד לבחור את המזון שאנו אוכלים?

מאת: - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות למתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס
העקרונות החשובים בתזונה מונעת מחלות - סיקור הרצאתו של ד"ר דני קרת, פסטיבל "אוכלים בריא", 13.9.19

שנים רבות השמצנו את השומן. פחדנו ממנו. תעשיית המזון הלכה בעקבות החשש הזה וסיפקה לנו אלטרנטיבות דלות שומן שגרמו לכך, שהעולם השמין ומחלות שונות הופיעו. כך פתח ד"ר קרת את הרצאתו. בניפוץ אחד המיתוסים הגדולים שמלווים אותנו מאז שנות ה 60.

אז האם שומן טוב או רע לנו? תלוי את מי שואלים. אם נשפוט לפי פירמידת המזון שמופיעה באתר משרד הבריאות – השומן הוא האויב הגדול. הוא משמין. מעלה כולסטרול. גורם למחלות כלי דם ולב. מעלה את שעור האירעות של התקפי לב ואירועים מוחיים ועוד. אבל ד"ר קרת סבור שהתשובה היא הפוכה לגמרי – הבסיס לבריאות מיטבית טמון דווקא בצריכת תפריט עתיר שומן. לטענה זו הוא מביא תימוכין משלל מחקרים, מאמרים וספרות מהשנים האחרונות המעידים על מגמה לפיה דווקא מדינות הניזונות מתפריט עתיר שומן, נהנות מתוחלת חיים גבוהה (שוויץ, אוסטרליה, שבדיה) ולראיה גם הצרפתים והפרדוקס הצרפתי שלהם.

אז איפה מקור הבעיה? בפחמימות. הן אלו האחראיות על העלייה שלנו במשקל בחברת השפע המערבית, משום שהן גורמות להפרשה מוגברת של אינסולין.

האינסולין הוא הורמון אנאבולי, בונה. זהו תפקידו בטבע. הוא מתווך ומסמן לגוף שלנו שיש אוכל וקלוריות שניתן לצבור לתקופות של חסר. אלא שבעידן שאנו חיים בו כיום אין באמת תקופות חסר בהן אנו נדרשים לנצל את מאגרי השומן שצברנו. כתוצאה מכך אנחנו חווים עליה ברמות הסוכר, השמנה בטנית (ויסראלית), עליה בלחץ הדם, הפרעה בשומני הדם ותסמונות מטבוליות שונות. ואפילו עשויים לעודד שגשוג של תאי סרטן שניזונים מסוכר וזקוקים לו לפעילות מטבולית. וכן לפגוע במפרקים (הסחוס הופך לפגיע ושביר יותר).

 

מה הבעיה עם פחמימות?

במחקר ה – PURE  הופצו שאלונים בקרב למעלה מ 135,000 נחקרים, שכללו שאלות בנושא בריאות, מצב סוציואקונומי, שימוש בתרופות והרגלי תזונה, לאורך תקופה של 7.4 שנים בממוצע.

מתוצאות המחקר עולה כי צריכת פחמימות היתה קשורה לעלייה בסיכון לתמותה הכללית. כמות השומן הכללי וסוגי השומן השונים לא היו קשורים לתחלואה לבבית, אוטם בשריר הלב או תמותה ממחלות לב וכלי דם.

תזונה קטוגנית לעומת זאת, המתבססת על תזונה עתירה בשומן ודלה בפחמימות, תורמת לדברי ד"ר קרת להחלשת תאי הסרטן ומעודדת את הגוף לחיות על תוצרי הפירוק של שומנים כמקור אנרגיה. השומן מתפרק לגופי קטו, שהמוכר מביניהם הוא אציטון. תאי סרטן בניגוד לתאים אחרים, אינם מסוגלים להשתמש בגופי קטו.

ב VITRA HEALTH STUDY הקפדה על תזונה קטוגנית לאורך שנה נמצאה כ:

 

ד"ר קרת שהיה טבעוני וצמחוני במשך שנים רבות ודגל בתפריט דל שומן, עשה לפני מספר שנים שינוי תפיסתי בעקבות מספר ספרים שקרא, שהמרכזי שבהם הוא "בטן של חיטה" (שיצא גם בהוצאת פוקוס) של ד"ר ויליאם דיוויס. שעודד אותו לוותר על צריכת דגנים בהדרגה. אליבא מחבר הספר וד"ר קרת חיטה מגבירה תיאבון, מעודדת קפיצות בסוכר, גורמת להתמכרות, מגבירה תהליכי גליקציה (שינוי בחלבונים בדם וברקמות)  ומעודדת תהליכי הזדקנות, טרשת עורקים ומחלות אחרות, מגבירה דלקתיות, נקשרת למחלות אוטואימוניות ויוצרת חומציות הפוגעת בסחוסים ובעצמות.

פחמימות

פחמימות, פרידה קשה?

 

להפחית בפחמימות ולהרגיש טוב יותר

כאשר מוותרים על צריכת חיטה, אפשר לדבריו ליהנות משלל יתרונות בריאותיים.

מי מכם שעדיין מתקשה לוותר על המרכיב הזה בתפריט שלו, מוטב שיקפיד על ההנחיות הבאות:

 

דבש

נצטרך לומר ביי לסוכר ולדבש? צילום: PEXELS

 

איך נפחית את רמות האינסולין שלנו?

  1. להסתפק ב 2 ארוחות ביום (בבוקר או בערב אפשר לשתות משהו קל, כמו קפה עם חלב על בסיס שמנת מתוקה).
  2. לאמץ את הגישה של צום לסירוגין (12-16 שעות צום בין הארוחות).
  3. לסיים לאכול כ-3 שעות לפני השינה.
  4. להוריד מהתפריט, מזונות בעלי אינדקס גליקמי בהדרגה, לפי הסדר הבא:

א. סוכר (כולל לקטוז,פרוקטוז, דבש, סירופ מייפל, ממתיקים מלאכותיים ועוד) קמח ותפוח אדמה

ב. אורז, תירס

ג. דגנים בעלי אינדקס גליקמי נמוך  (גריסים, כוסמת קינואה)

ד. מוצרי חלב – מגבירים הפרשת אינסולין והורמון גדילה

ה. ירקות שורש (בטטה, גזר)

ו. ירקות עמילניים (אפונה, שעועית ירוקה, דלעת, דלורית, סלק)

ז. פירות

ח. קטניות

ד"ר דני קרת

 

 עם מה נישאר בצלחת?

א. ירקות מעל לאדמה – בכמות גדולה.

ב. עתירי שומן בריא – אגוזים, שקדים, גרעינים, זרעים, אבוקדו, שמן זית, שמן קוקוס ומקורות לאומגה 3

ג. פירות יער, תות שדה, פירות עם אינדקס גליקמי נמוך (פירות הדר ופירות נשירים)

ד. קטניות – עדיף מונבטות.

ה. משקאות – מים, קפה (עד 2 ביום), תה ירוק/צמחים\ ציר עצמות עם מעט חומץ

ה. עולם חי בריא יחסית – דגים קרים/ WILD FISH (הליבוט, בקלה, סול, שפרוט, אנשובי), ביצים אורגניות או מועשרות באומגה 3, בקר אוכל עשב, גבינות עתירות שומן (28%)

  1. ו. דגנים – ד"ר קרת ממליץ להפחית למינימום עד להימנע.

 

אז מה באמת אוכלים? דוגמאות לארוחות בגישתו של ד"ר קרת

דוגמא לארוחת בוקר/ערב: ירקות, ביצים, אבוקדו, שמן זית, גבינה עתירת שומן.

דוגמא לארוחת צהריים: בשר עוף/דג (חלקים שמנים שמספקים שובע), ירקות.

קינוחים: פירות, פיצוחים, שוקולד מריר, אגוזים ושקדים, גבינות עתירות שומן.

 

אם לשפוט לפי המראה והאנרגיות של ד"ר קרת, זה כנראה עובד! תוכלו לקרוא גם את – אפשר גם בלי לחם – סיקור הרצאה אחרת שלו.

 

הרצאתו של ד"ר דני קרת היתה חלק מכנס אוכלים בריא בקתדרה. תוכלו להאזין להרצאות מעשירות נוספות בכנס אוכלים בריא 11 שייערך בנובמבר.

השאירו תגובה: