ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

האכלה ואכילה - הורים וילדים

מאת: יעל חן רביע , דיאטנית קלינית לילדים
ילדים 'בררנים באכילה' יכולים להוציא את הוריהם מדעתם, ולגרום להם להתנהגויות רבות ומשונות, להעניש ולהבטיח פרסים – כל אלה לא תמיד עוזרים להפוך את תפריטו של הילד למגוון ועשיר. מה עושים עם זה?! כתבה שנייה בסדרה

אכילה בררנית בילדות?! יש חיה כזאת, כתבה שנייה בסדרה

ד' הוא בן שבע ואוכל בכל יום את אותו התפריט כבר כמה שנים: בבוקר – דגנים עם שוקו, לבית הספר – לחמנייה בלי כלום או עם שוקולד למריחה, בצהריים – נקניקה או שניצל (תעשייתיים בלבד! הוא לא מוכן לאכול את השניצלים שאמו מכינה), לתוספת הוא אוכל רק פסטה או פתיתים בלי רוטב בכלל. אחר הצהריים מנשנש חטיפים וממתקים. על פירות אין מה לדבר. בערב – הפתעה! הוא אוכל קצת מלפפון חביתה וטוסט גבינה צהובה.

ד' הוא דוגמה לילד עם דפוס אכילה בררני: הוא אוכל מגוון מצומצם של מזונות ולא מוכן להתנסות במאכלים חדשים או אחרים.

לאכילה בררנית בילדות יש סיבות מגוונות אותן פרטתי בכתבה הראשונה בסדרה. אך תהא הסיבה אשר תהא, כשילד הוא בררן באכילה האווירה סביב השולחן ומערכת היחסים בין ההורים לילדים, לעיתים קרובות, נפגמת.

איך זה קורה?

ההורים מתוסכלים מכך שכל ניסיונותיהם לשפר את התפריט ואת מגוון המזונות שהילד אוכל לא צולחים. חלקם חשים דאגה רבה ואף חרדה למצב בריאותו וגדילתו של ילדם. חלקם מקבלים הערות שונות מהסביבה הקרובה על סגנון ההורות שלהם – מתירני מדי או נוקשה מידי ועוד. הילד חווה את המתח, את הלחץ ולעיתים את אי-שביעות הרצון ממנו, ומתבצר בשלו (לעיתים מסיבות פיזיולוגיות לחלוטין). ומה שקורה עם הזמן זה שארוחה משפחתית האמורה להיות נעימה ומהנה הופכת לחוויה מתסכלת, ואפילו לשדה קרב.

לפי התפיסה הרווחת – הורה מאכיל ומזין הוא הורה טוב. לכן כשילד לא אוכל טוב – זו תמונת מראה עבור ההורה. להורים קשה מאוד להישאר אדישים לנוכח התפריט הדל, ולכן הם פועלים בדרכים מגוונות לשינוי המצב: לפעמים בשוחד, כמו "אם תאכל ירקות תקבל שוקולד", לפעמים באיומים, כדוגמת "אם לא תאכל ירקות לא תקבל שוקולד". הורים לפעוטות משתמשים בשיטות של הסחת דעת והאכלה תוך כדי משחק או צפייה בטלוויזיה ושיטות נוספות.

מגזין הניו יורק טיימס הקדיש כתבה לנושא האכילה הבררנית ולמה שהורים מוכנים לעשות כשילדם הוא אכלן בררן: מבטלים חופשות מחוץ לבית או משנים יעדי טיולים לפי העדפות המזון של ילדיהם, ומגיעים הביתה במיוחד כדי להכין מנות מיוחדות שהילד כן אוכל. גם בסדרת הילדים הידועה 'ארתור' הוקדש פרק מיוחד לנושא, שבו ניתן לראות כיצד אכילה בררנית של ילד משפיע על כל המשפחה.

יש ילדים המשתמשים באכילה הבררנית כאמצעי להתנגחות עם הוריהם. ילדים מזהים ומרגישים, בכל גיל, את הכעס, או את החרדה או את האשמה של הוריהם. בשל סיבות שונות, שחלקן קשורות לתחושת שליטה, הם דבקים בהתנהגותם.

בספר המצוין ומלא ההומור של סימה להט – 'טריקים בצלחת' (הוצאת קווים) אפשר למצוא דוגמה למצב כזה: זוג הורים לילד 'בררן' האכילו את בנם בדרכים שונות ומשונות עד לגיל בר המצווה (!) כשהיועצת מתערבת ומבקשת מהם להניח לילד הם מסכימים. כמובן שתזונת הילד משתפרת פלאים. וההורים? הם מתחילים להאכיל זה את זה.

אז מה עושים?

מספר עצות מעשיות התנהגותיות להורים:

• חשוב שההתייחסות לאוכל תהיה עניינית ולא 'רגשית' – כשאתם אוכלים יחד, קיימו את  הארוחה באווירה נעימה, גלו איפוק והימנעו מהפעלת לחץ, כולל לחץ חיובי! התרכזו בצלחת שלכם ולא של בזו של הילד.
• קיימו ארוחות משפחתיות רבות ככל האפשר – ההורים מהווים מודל לחיקוי גם בהקשר של התנהגות האכילה ומגוון המזונות המועדפים.
• מנעו הסחות דעת – דאגו לכבות את הטלוויזיה ומסיחי דעת אחרים לפני הארוחה.
• שמרו על כללים וגבולות – גם אם ילד בגיל הילדות מסרב לאכול, מחובתו לארח לכם לחברה ולשבת סביב השולחן עם כל המשפחה.
• איומים ופרסים – הימנעו משימוש באיומים ועונשים, פרסים או משחקים כדי לגרום לילד לאכול.
• בחירה – בזמן הארוחה אפשרו לילד לבחור מבין 2-3 פריטי מזון.
• הגישו אותו סוג מזון לכל בני הבית – האוכל צריך להיות מגוון ובריא ואין צורך לבשל לפי הזמנה מיוחדת. יחד עם זאת, הקפידו שתמיד יהיה מזון אחד או שניים שהוא אוכל.
• עידוד – אפשר, במידה סבירה, לעודד את הילד לטעום מזון חדש. אם לא טעים לו – הוא לא חייב לאכול.
• אם הילד מנסה לטעום מזון חדש – חזקו  אותו על עצם הניסיון.

וכמו בכל תחום  חינוכי, חשובות ההסכמה בין ההורים, כמו גם עקביות בעמידה על הכללים והגבולות.

לסיום

כדי לטפל באכילה בררנית 'מן השורש', חייבים לאבחן מהי הסיבה להתנהגות ולטפל בה בהתאם. לפעמים לא דרוש טיפול כלל, אלא סבלנות, התמדה ודבקות בהנחיות. להורים שמתקשים אני ממליצה, להיעזר בליווי ובהדרכת הורים.

 

בכתבה הבאה – על האבחון והטיפול  המתקדם באכילה בררנית בילדות.

השאירו תגובה: