WING_FLYL

Powered by WP Bannerize

WING_FLYR

Powered by WP Bannerize

טבעונות לייט או טבעונות ג'אנק

מאת: תמר עדי
yoga

צילום: 123RF

טבעונות לייט

אי שם לפני עשר שנים הצטרפתי לקורס מורים ליוגה. אני לא אשכח את הימים הראשונים בקורס: מעבר להלם מכמות הבחורות הדקיקות והיפות סביבי, הופתעתי מהארוחות שכולן הביאו בכל הפסקה. היו שם כמובן סלטים, מטבלים, תבשילים עבודת יד, פירות יבשים, אגוזים ושאר נבטים מוזרים, ומעט מאד אריזות מרשרשות. כמובן שאם מישהי שלפה שם סנדוויץ' זה היה לא פחות מחילול השם. באותם ימים הייתי צמחונית אדוקה, לא אכלתי בשר מגיל 16 והיה לי ברור, כמו גם לסובבים אותי, שאני בריאה לגמרי. ברור, אני הרי צמחונית!. היום, בדיעבד, אני מבינה כמה לא בריאה הייתה התזונה שלי. בכל השנים הללו שקלתי עשרה קילוגרמים יותר ממה שאני שוקלת כיום, סבלתי ממיגרנות באופן כרוני שגרמו לי להסתובב עם משקפי שמש רוב היום ובכל עונה בשנה, והייתה לי תקופה ארוכה של הקאות מיצי קיבה מוזרות שעד היום לא ברור מה הייתה הסיבה להן.

כל שנותיי בצמחונות אכלתי הרבה מוצרי חלב, בצקים, מעדנים, חטיפים וכו' ולמרות זאת תמיד נחשבתי להכי בריאה בסביבה. כאמור, מספיק היה שאחזתי בתואר "צמחונית" וכבר הסתכלו עליי כאילו שאני בדרגה אנושית נעלה יותר, כזו שצריך להכין לה מנה מיוחדת בכל חג ומועד.

כיום אני כמובן צמחונית וגם 98% טבעונית, משמע שאת ה 2% הנותרים שבהם אני לא אוכלת ירקות, פירות, דגנים וקטניות אני שומרת לפה ושם הבלחות קטנות כמו מאפה מתוק שברור לי שיש בו חמאה, או פשטידה שחברה הכינה ויש בה ביצים.  אני מוצאת שזוהי הבחירה הנכונה עבורי וזה שומר אותי גמישה יותר בגישה שלי לאוכל ולא נעולה ומרוחקת. בחצי שנה של ניסיון להיות אדוקה בטבעונות גיליתי שאני פשוט אוכלת הרבה יותר יותר ג'אנק כמו חטיפים ופיצוחים במקום פשוט לאכול ביצה אחת בשבוע, משהו שהיה חסר לי מאד. הטבעונות גם הביאה אותי למצבים וסיטואציות חברתיות שמאוד לא אהבתי.

אז מה השתנה ולמה היום אני מרגישה קלילה, חזקה ונקייה יותר עם התזונה שלי לעומת גיל 20? הסוד טמון בשתי מילות מפתח שעוזרות לי תמיד, לא רק בבחירת המזון שלי: כמות ואיכות.


כמה אפרופו צריך לטבול בקוטג' כדי לחוש שובע?

כשהאיכות של המזון שלי עלתה גם הכמויות השתנו. הרעב שלי כיום יודע שובע גם כשאני אוכלת חצי מכמות המזון שפעם אכלתי וזה אודות לאיכות המזון שהשתפרה פי עשרה. בעבר המזון שלי היה ריק מבחינה תזונתית ולכן צרכתי ממנו עוד ועוד. אתם יודעים כמה אפרופו צריך לטבול בקוטג' כדי לחוש שובע?! היום אני מתייחסת למוצרים מן החי ביראת כבוד ואוכלת מהם בכמות קטנה מאד ותמיד אורגני (זוכרים את ה 2%?) וכשבא לי משהו ג'אנקי אני פשוט אוכלת, בלי ייסורי מצפון או פחדים. השמחה היא בגילוי שפחות ופחות בא לי להכניס לגוף משהו לא טוב…

ביוגה ישנו מושג שנקרא "שלוש הגונות". לפי הפילוסופיה ההינדית לכל ההיבטים של המציאות, לכל ה"יש" בעולם, ישנה איכות מסוימת שנקראת Guna . בחומר, בצורות החיים, במזון, במחשבה, בדיבור, בפעולה, בנטיות שלנו, בהתנהגויות שלנו, בדומם ובחי, בכל אלו ישנן גונות. בעוצמות ובתקופות שונות איכות מסוימת תהיה דומיננטית יותר אך תמיד יש בנו את שלושתן. הכרת הגונות יכולה לעזור לנו לזהות מצבים מסוימים בעצמנו.

תמר עדי

תמר עדי. מפירה את הטבעונות רק בחגים במועדים מיוחדים


שלוש הגונות

Rajas זוהי איכות שמציינת תנועה, פעילות, תזיזיתיות, תשוקה, צמיחה ושינוי. הטיפוס הראג'סי יהיה אנרגטי, מתוח, עיקש, תלוי ונצמד.

Tamas מצביעה על תכונה אפלה ומרסנת, קשורה לחושך, כבדות, התנגדות, אשליה ובורות. אדם טאמאסי יהיה שרוי במצב של אי פעולה. זוהי תכונה אשר מתנגדת לנטיית הראג'ס לפעול כל הזמן ולא לנוח.

Satva  מציינת טוהר, שלווה, איזון, אושר ועונג. האדם עם הנטייה הסאטווית יהיה שליו ובטוח בעצמו, טהור וחסר פחד, עדין, יציב, צנוע, נדיב לב ושולט בעצמו ובתשוקותיו, יתמיד בחקר העצמי, נטול אלימות ונטול כעס.

עכשיו קחו את כל המאפיינים הנ"ל וחישבו עליהם בהקשר של תזונה:

היוגה והאיורוודה מטפחות את האיכות הסאטווית דרך תרגול תנוחות הגוף, טיהור ההכרה וכמובן תזונה. קל להבין את הגונות דרך אפליקציה לתזונה: מזון טמאסי יגרום לאוכל אותו להיות עייף, איטי ולא פעיל. רוב המזון המתועש והמעובד סביבנו הוא כזה, מזון שמחליש לא רק את המערכות הפנימיות שלנו אלא גם את הרגישות שלנו, מחליש את הפראנה, הויטאליות שלנו, מזון שגורם לעייפות הגוף והנפש והחלשת המערכת החיסונית. דוגמאות למזונות כאלה לא חסרות: בשר, שום, גבינות, ממתקים, מאפים מקמח לבן עם חומרים משמרים ומזון מעובד מדי. גם אכילת יתר נחשבת לאיכות טאמאסית.

ואם מזון טמאסי מאופיין בחוסר פעילות אז מזון ראג'אסי מאופיין בתנועת יתר. ניתן לומר כי ראג'אס מזין את הגוף על חשבון הנפש. למזון זה שייך הקפה, מלח, שוקולד, ביצים, דגים וכל המשקאות הקלים. אכילה מהירה נחשבת גם היא לראג'אסית

את האיזון בין שני הנ"ל מייצגת הגונה הפשוטה והטבעית: סאטווה. במונחים של תזונה היא מזינה את הגוף, מטהרת את הנפש ומאפשרת לשניהם לתפקד במקסימום פוטנציאל. זו צריכה להיות התזונה של כל מתרגל יוגה. היא שומרת על ערוצי האנרגיה בגוף נקיים, מחדדת את המחשבה, תומכת בהתפתחות רוחנית ובעצם מייצרת את מה שההודים קוראים לו אוג'אס (Ojas), הביטוי הפיסי לאושר עילאי. מזונות המציירים את החיוניות הזאת, כוללים פירות טריים (במיוחד תמרים ותאנים), ירקות חיים או מבושלים קלות, דגנים מלאים (שעורה, אורז בסמטי, לחם מלא), קטניות (מאש ירוק), אגוזים, זרעים ונבטים, דבש ותה צמחים.


שנהיה בריאים וסאטוויים !

 

השאירו תגובה:
  1. גליה

    אולי זו הדרך של הכותבת להצדיק את עצמה ואת הדרך שהיא בחרה, אולם חבל שהיא מטעה את הקוראים בהגדרות של מה זה מזון טמאסי ורג'אסי.
    ביצים, שוקולד, משקאות קלים, דגים ואלכוהול נחשבים כמזון טמאסי לחלוטין, מזון שאינו מניע את האנרגיה ומביא להתמכרויות ולמצבים של חוסר איזון.
    בנוסף אם כבר מדברים על היוגה, יש מושג שנקרא אהימסה – אי אלימות – כלפי כל דבר חי. אולי כדאי להפנים את המושג הזה קודם ולהבין איך הוא קשור לאכילת ביצים.
    אולי במקום לשכנע את עצמנו שזה בסדר לגנוב פה ושם כדאי לשכנע את עצמנו למה הביצים, הדגים, הקפאין, האלכוהול והמשקאות הקלים מזיקים לבריאותנו.
    אולי יהיו כאלו שיהיו מרוצים מהגישה המתפשרת של הכתבה, אבל חבל שיש בה מידע מוטעה בהבנה של הרעיונות היוגים על הגונות ובכלל וגם חבל שאנשים מוכנים להתפשר על עקרונות חשובים בשביל הנוחות האישית שלהם.
    בהצלחה לכולנו בלמידה המשותפת.

  2. ליאור

    תודה רבה.אוהבת את המילים שלך.כל דבר קיצוני בחיים,אינו בריא וכיף לראות איך גילית את זה.
    בהצלחה בהכל!

  3. מ'

    גם אני פועלת ממש כמוך, כבר חמש שנים (מרגע שהחלטתי להעיף את הסיגריות שליוו אותי במשך כ-30 שנה ולהתחיל לזוז יותר ולאכול נכון).
    פירות, ירקות, קטניות, דגנים ואגוזים, ופה ושם – בדרך כלל רק בחגים ובימי הולדת – איזו אוזן המן קטנה, סופגנייה (רחמנא ליצלן!) או פרוסת עוגת יום הולדת זעירה.
    זה שומר על המורל, על הבריאות, וגם על היחסים הטובים עם הסביבה.
    משקלי כפי שהיה בגיל 20 (לפני עשרות שנים…) וכך גם בדיקות הדם השנתיות. ממליצה לכולם!

  4. אביב

    כמה אפרוחים זכרים רוצחים ב"טבעונות לייט"? אני שוקלת לאמץ את השיטה והמידע הזה יכול מאוד לעזור לי בהחלטה…

  5. ירון

    אני חושב שנוקשות היתר שמשתקפת מהתגובות היא בדיוק הבעיה שהכותבת רצתה לפתור.
    יש סתירה בין לאהוב בעלי חיים לבין לדבר בכזאת שפה על בני אדם שאוכלים ביצה מדי פעם. ובכלל אני מתקשה להבין את הגישה המיליטנטית הזאת לטבעונות. האם באמת מישהו חושב למגר את התופעה הלא רצויה של רצח בעלי חיים בעזרת אלימות מילולית וגישה נוקשה?

    אני מאחל לכולנו שנאהב את אחינו בני האדם כמו שאנו אוהבים חיות. גם אם הם אומרים דברים שקצת קשה לנו לשמוע 🙂

  6. יעלת בר

    הכלל הראשון לבריאות הוא פתיחות

  7. דבורי

    מסכימה לחלוטין עם עדי. לאכול מלא, ירקות פירות ולא מוצרי חלב, וכן תה צמחים…והעיקר להתעמל יום יום לצעוד בטבע,לשחות, יוגה פילטיס וכו'. לאהוב את המשפחה ולדעת לתת…ולעשות דברים שאנו אוהבים וגורמים לנו לשלווה והשלמה. התוצאה אדם שלם עם בריאות מעולה מרץ והנאה מהדברים הקטנים של החיים. מה צריך יותר?!

  8. ביתיה שלו

    אהבתי מאוד את הגישה של הכותבת, שבאה לגמרי מאהבה, במקרה הזה מאהבה עצמית.
    גישה נוקשה באה מכעס ומפחד, לא מאהבה.
    כבר אמרו חז"ל: "ואהבת לרעך- כמוך". כדי לעשות זאת אתה חייב קודם כל לאהוב את עצמך, מפני שאחרת, איך תוכל לדעת כמה זה "כמוך"? כלומר בכמה לאהוב את האחר?
    כעס, נוקשות ופנאטיות לא הביאו אף פעם לשינוי. כמו מים שמטפטפים על אבן וממיסים אותה, עדיף לעשות שינויים קטנים ועקביים, כדי להביא לשינוי קבוע ויציב.
    לא מזמן קראתי כתבה של אחת מהאייקונים הגדולים בארה"ב ש"התחרטה", עזבה את הטבעונות וחזרה לאכול בשר. בכתבה שלה מאוד בולטת העובדה שהיא הרגישה כלואה, נאלצת ונכנעת ללחץ של הסביבה, וכנראה שהטבעונות אצלה באה מתוך לחץ מהסביבה. התוצאה היתה שהיא חזרה לאכול בשר. לתחושתי, אם היא איתה עושה מעבר איטי וזורם, קודם לצמחונות ואולי אחר כך ל"טבעונות לייט" ברמה שהכותבת כאן מתארת, יש סיכוי טוב שהיא היתה נשארת טבעונית/צמחונית ולא חוזרת אל הבשר.
    שביל הזהב, דרך האמצע, כדבריו של הרמב"ם, היא תמיד הדרך הנכונה.

  9. יערה

    הולכים ישר לקיצוניות, שום פשרה, שום ויתור, ולו הכי קטן, כל כך מחמירים עם עצמם ועם הסביבה – כאילו שהם כל הזמן בספק, כל הזמן מפקפקים בעצמם. ויתור הכי קטן – והופס! ימצאו את עצמם קרניבורים אכולי רגשות אשם.
    אנחנו אנושיים. מותר לנו לעשות טעויות. אם אדם חי באובססיה תמידית למזון שלו – אלו הם לא חיים בריאים. תסלחו לעצמכם, ותסלחו לאחרים, אחרת יהיה מאוד קשה להתמיד בעקרונות בהם אנו מאמינים.

  10. נאו

    יש לי שאלה, הציפס טרה שעשוי מירקות הוא בריא?? לא מובן כי יש לו בסביבות 500 קלוריות

סגור לתגובות.