OIG_FLY_R

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

לנצח את הסטטיסטיקה - וועדת ההסדרה במשרד הבריאות

מאת: - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה ואורח חיים, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות לאנשים המתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס
בכל הנוגע להרגלי תזונה, ישראל מדשדשת הרחק הרחק מאחור – וועדת ההסדרה במשרד הבריאות, שתתכנס היום, אמורה לתקן את העיוות התזונתי שנקלענו אליו
תזונה נכונה

צילום: 123RF

למדינת ישראל יש המון הישגים שהיא יכולה להתגאות בהם בתחומי המדע, ההיי טק, הטכנולוגיה, החקלאות. אבל בכל הנוגע להרגלי תזונה, אנחנו מדשדשים הרחק הרחק מאחור. צריכת הסוכר בישראל העומדת על 160 גרם ליום לנפש, היא מהגבוהות בעולם. וסוכרת היא מהסיבות המובילות לתמותה בקרב נשים וגברים בארץ. גם צריכת הנתרן שוברת שיאים ועומדת על 9.5 גרם ליום בקרב מבוגרים ו-12.5 גרם בקרב ילדים, כאשר ההמלצות מדברות על 5 גרם ליום. גם בכל הנוגע לצריכת משקאות קלים וממותקים שוברים בני הנוער שיאים חדשים – 45 אחוז מהנערים ו-41 מהנערות מעדיפים לשתות משקאות קלים על פני מים.

באפריל 2016 מונתה ע"י שר הבריאות היוצא משה ליצמן, ועדה מיוחדת שתפקידה מטרה לגבש המלצות לאסדרה תזונתית לקידום סביבה תזונתית בריאה לאוכלוסיית ישראל .בראש הועדה מונה לעמוד משה בר סימן טוב, והיא מונה רשימה מבטיחה של אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, שגיבשו המלצות שמטרתן להעלות את מודעות הציבור לסכנות הכרוכות בצריכת מזון לא בריא, ובהמשך גם לעודד צריכת מזון ראוי ואיכותי.

במסגרת עבודתה סקרה הועדה מיידעים מהעולם ממדינות כדוגמת סקנדינביה, צ'ילה, צרפת, בריטניה ועוד, שביצעו שינויים בסימון המזון שלהן.

לקראת הצגת המלצות הועדה והבאתן לדיון ואישור בכנסת ביום רביעי ה 13.12.17 ביקשנו לראיין את ד"ר ורד קאופמן שריקי, דיאטנית קלינית, מומחית להשמנת ילדים ומדיניות בריאות ומרצה בחוג למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, המשמשת כחברה בוועדת בסימון התזונתי.

מהי משמעות הסימונים החדשים על אריזות המזון ומדוע נקבעו?

שאלה: אחת מההמלצות העיקריות של הועדה נוגעת לסימון מזון כ"חיובי" או "שלילי" בחזית האריזה. מהי משמעות הסימון ומהם הקריטריונים שעמדו לנגד עיניה של הועדה?

ד"ר קאופמן שריקי: עד היום צרכנים יכלו למצוא סימון תזונתי על המוצרים השונים, אבל על פי רב, התקשו לפענח את משמעות הרכיבים השונים ו/או לחשב את החלק היחסי של רכיבים אלו בהתייחס לדרישות התזונה היומית שלהם.

תזונה נכונה

ד"ר ורד קאופמן שריקי אוניברסיטת אריאל, צילום: שמוליק שליש

בהתאם להמלצות החדשות יוטבע על אריזות המזון השונות סימון ירוק או אדום. הסימון מבטא עמדה שיפוטית לפיה הצבע הירוק משמעותו שהמזון עומד בהמלצות לתזונה נכונה וקרוב יותר לצורתו הטבעית, פחות מעובד ומסייע בשמירה על אורח חיים בריא ומניעת מחלות. בעוד שסימון אדום משמעו שהמוצר מכיל כמות גבוהה של רכיבים לא בריאים כדוגמת סוכר, נתרן/מלח ושומן רווי. כיום ברור מעל לכל ספק כי קיים קשר הדוק בין צריכת מוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי להשמנה ותחלואה במחלות כרוניות שונות.

הרעיון הוא להעניק לציבור מידע שיאפשר לו לקבל החלטות מושכלות. בהקשר הזה ניתן להזכיר למשל את הסימון על אריזות קופסאות הסיגריות, שאמנם לא מנע מאנשים לעשן, אבל בהחלט הוביל לירידה בכמות המעשנים בישראל.

מחקרים במדינות בהן נעשה שימוש בסימון חיובי על אריזות המוצרים, הצביעו על שינוי בידע והתנהגות רכישה של הצרכנים וכן עודדו רה-פורמולציה מוצרים שונים בתעשיית המזון.

שאלה: האם יתכן מצב שיהיו מוצרים שלא ישתייכו לאף אחת מן הקטגוריות?

ד"ר קאופמן שריקי: בהחלט כן. אבל בשלב הנוכחי אין כוונה לייצר קטגוריית ביניים.

שאלה: האם במסגרת המלצות הועדה קיימת גם התייחסות לסוגיית מחירי המוצרים? בעבר הייתה יוזמה לסבסוד מוצרי בסיס לאוכלוסיות חלשות, אולם המוצרים שזכו לסבסוד לא בהכרח השתייכו לקטגורית מוצרי בריאות.

ד"ר קאופמן שריקי: להערכתי בשלבים מתקדמים יותר, בהחלט יש מקום לשקול להטיל מיסים ומכסים גבוהים יותר על מזונות פחות בריאים ולאפשר לציבור ליהנות מסל מוצרים בריא הכולל מוצרים בפיקוח. ולצורך כך דרושה התערבות של הרגולטור. אני משערת שכאשר מחירי המזון המזיק יהיו גבוהים יותר, הדבר יסייע להורים לקבל החלטות טובות יותר. עם זאת, חשוב לציין כי עלותו של סל מוצרים המבוסס על קטניות, דגנים, פירות, ירקות וחלב רגיל הן בהחלט סבירות. עם זאת, הייתי רוצה לראות למשל מצב שבו מחירו של בקבוק שמן זית, במדינה ים תיכונית כמו ישראל, יהיה זול יותר ממחירו הנוכחי. כיום נוצר מצב אבסורדי שמחירו גבוה יותר ממחירו של בקבוק הנמכר בצפון אמריקה.

תהליך הדרגתי ומקיף

שאלה: המלצה נוספת של הועדה נוגעת לרה-פורמולציה של מזונות שונים להפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי. אני מבינה כי מדובר בשינוי מדורג, כך שהחלק היחסי של המרכיבים הבעייתיים השונים, יופחת בהדרגה. כך למשל, תכולת נתרן במזון מוצק לא תעלה על 800 מ"ג נכון לינואר 2018. ועד לדצמבר 2020 תעמוד על 400 מ"ג בלבד. מדוע נעשה הליך מדורג? כדי להרגיל את החך של הלקוח הישראלי או לבוא לקראת היצרנים והיבואנים?

ד"ר קאופמן שריקי: שינוי מדורג מאפשר לתעשייה להיערך בהתאם. כאשר הרצון

תזונה נכונה

צילום: 123RF

שלנו להגיע תוך תקופה של שנה וחצי – שנתיים למחצית מכמות הנתרן המותרת כיום. אין שום סיבה שחטיף של 25 גרם יכיל 1/3 מכמות הנתרן היומית המומלצת לילדים.

חשוב לי לציין כי הועדה כללה נציגים ממשרד הבריאות והאקדמיה, והייתה נקייה ממעורבות של כוחות מהתעשייה והחברות המובילות בתחום. אני תקווה שהמלצות הועדה יזכו לשיתוף פעולה עם הגורמים השונים הפועלים בשוק המזון ותסייע גם לעידודם של מהלכים שונים כדוגמת הוצאת שומן טרנס ללא חקיקה, כפי שארע בארה"ב למשל.

שאלה: ילדים ונוער חשופים כיום לפרסום מאסיבי בערוצי המדיה השונים. כיצד מתמודדים עם הנושא הזה?

ד"ר קאופמן שריקי: בכוונת הועדה להמליץ על הגבלת שיווק ופרסום מזון מזיק עם דגש על פרסום ושיווק לילדים ולנוער. כך למשל, ייאסר פרסום המעודד צריכה של מזון מהיר ומזיק בשעות הפעילות של הילדים. בנוסף תיאסר כניסתן של חברות מזון מסוג זה לבתי ספר במסווה של מתן חסות, לצורך קידום מוצרים.

שאלה: כיצד יכולים הורים המעוניינים לשנות את הרגלי התזונה של ילדיהם לקבל כלים להתמודדות עם הנושא?

ד"ר קאופמן שריקי: כל המהלך ילווה בפעילות הסברתית לקהל הרחב. גם כיום ניתן למצוא באתר משרד הבריאות מידע והנחיות תזונתיות לילדים ונוער. ובהחלט ניתן להיעזר בשרותי דיאטניות בקופות החולים השונות.

שאלה: על פי נתונים שפורסמו בשנה שעברה, ישראל ממוקמת במקום השני בעולם במה שנוגע להשמנת ילדים. אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' כבר סובל מעודף משקל. איך המלצות הועדה יכולות לסייע לנו במיגור התופעה?

ד"ר קאופמן שריקי: שעורי השמנת ילדים בישראל הם אכן מהגבוהים בעולם ונמצאים בעלייה מתמדת. הדור הנוכחי הוא דור יותר יושבני בגלל חשיפה עודפת למסכים, שממעט לעסוק בפעילות גופנית. המלצות הועדה בהחלט תורמות למאבק בהשמנה ומצטרפות לשורה של צעדים שכבר נעשו בתחום, כדוגמת תקינה באשר למזונות שניתן למכור בקיוסקים בבתי ספר. הנחיות בגנים ופעוטונים לגבי כיבוד במסיבות ואירועים – ללא חטיפים וללא משקאות ממותקים, תכנית "תפור עליי" לקידום בריאות בגני הילדים והנוער. בנוסף אנחנו מעודדים עיסוק קבוע בפעילות גופנית. הפתרון צריך להיות כולל ומערכתי. מינון של שתי שעות פעילות גופנית במסגרת שעורי החינוך הגופני במוסדות החינוך אינו מספק. יש לעודד יותר פעילות גופנית בבתי הספר, באירועים קהילתיים ועירוניים. בהקשר הזה ראוי לציין ערים כדוגמת תל אביב, מודיעין ורעננה שמעודדות פעילות גופנית ומספקות תשתית מתאימה לתושבים.

שאלה: אילו טיפים תוכלי להעניק להורים המבקשים לאמץ ולהקנות לילדיהם הרגלי תזונה וחיים טובים יותר?

ד"ר קאופמן שריקי: בעולם המערבי העמוס והתובעני שלנו, הבילוי המשפחתי תופס מקום מועט בלבד סדר היום המשפחתי. לכן אני ממליצה לכל משפחה לאמץ את הנוהג של ארוחה משפחתית אחת ביום. הארוחה והמפגש המשפחתי הן הזדמנות לחשוף את הילד למזון בריא, ומגוון, לטעמים חדשים ולתרבות אכילה, נימוסים ועוד. לא תמיד ניתן לסמוך על מה שהילדים מקבלים במסגרות אחרות, כאשר הם נמצאים מחוץ לבית. בנוסף, זה מחזק את הקשר והיחסים בתוך המשפחה.

טיפ נוסף הוא לתכנן, לתכנן, לתכנן! – באותו אופן שאנחנו נוהגים לתכנן חופשה או תקציב, עלינו לתכנן גם את התזונה של בני הבית. לערוך תכנית שבועית או חודשית של ארוחות. להתחשב בהעדפות התזונתיות, בעונות השנה, בתקציב המשפחתי, בחלוקת התפקידים בבית וכן הלאה. כאשר אנחנו לא מתוכננים ועובדים בשליפה, קיימת נטייה גדולה לצרוך יותר מזון מעובד שעשיר בנתרן, סוכר ושומן רווי. וגם להכביד על התקציב המשפחתי.

לסיום, לשלב פעילות גופנית בכל דרך. מגיל צעיר לעודד הליכה ברגל, משחקי כדור, רכיבה על אופניים, פעילות בחיק הטבע עם חברים ומשפחה. אלו דברים פשוטים שתורמים גם לקשר בתוך המשפחה. ועלינו כהורים מוטלת האחריות להוות דוגמא אישית לילדינו.

לא נותר לנו אלא לקוות שהמלצות הועדה יפלו על אוזניהם הקשובות של חברי הכנסת שלנו, שנתונים לא פעם להשפעתם של חברות בעלי אינטרס, לוביסטים וגורמים אחרים שלא תמיד טובת הציבור היא זו שעומדת לעיניהם.

צרו קשר עם חגית אריאלי שיינפלד
* שדות חובה
שלחו
השאירו תגובה: