SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

הפסח הזה מתקרקעים

מאת: טליה לוין, יועצת בריאות הוליסטית
לכו יחפים, תעבדו בגינה, גדלו עשבי תיבול ותבלינים במרפסת, הכניסו את האצבעות לאדמה והכינו אורז תאילנדי אדום. טליה לוין מקרקעת אותנו לקראת חג החירות

"זה לא שצריך להוציא אותנו לחופשי מהגלות, זה שאת הגלות חייבים להוציא לחופשי מאיתנו" (הרב שנירסון)

מספרים לי שכשהייתי קטנה תמיד רציתי ללכת יחפה. הייתי מורידה את הנעליים בכל הזדמנות, הורי תמיד ניסו לשכנע אותי לנעול אותם חזרה. אבל הייתי עקשנית. היום אני מבינה שהיו לי אינסטינקטים מאוד בריאים ולמעשה הורי הם אלה שהיו צריכים להשיל את נעליהם מרגליהם.

אתם יודעים מהי אחת ההמצאות הכי גרועות של האנושות? מוזר למדי – נעליים עם סוליה מגומי.

לכדור הארץ יש שדה אלקטרומגנטי שקריטי לבריאותנו ולרווחתנו, אך אם חושבים על זה, למעשה אנחנו די מנותקים מהשדה הזה. כולנו הולכים על סוליות גומי (כיום בקושי ניתן למצוא נעליים עם סוליית עור), רצפות הבתים שלנו מכוסות שטיחים ובלטות, אנחנו נוסעים במכוניות ועוד ועוד.

מתי הייתה הפעם האחרונה שהלכתם יחפים על הפלנטה?

במהלך השבועות האחרונים הייתי בדרום מזרח אסיה. בתאילנד במשך רוב היום הסתובבתי יחפה, ושחיתי כל יום בים. יש משהו כל כך טבעי ומרפא בהליכה יחפה – בחיבור עם כדור הארץ, בספיגת  הוויבראציות הטבעיות, האנרגיה והחשמל של הפלנטה. ההשפעה של כל זה עלינו היא שחרור מתח חשמלי שאנחנו צוברים והחזרת הגוף למצבו החשמלי הטבעי. אם רק תהיו מודעים לזה, תשימו לב שמרגישים הרבה טוב יותר אחרי הליכה יחפה.

לפני שעזבתי את הארץ, מיכאל, המדקר הסיני שלי, אמר לי במפורש לקחת מעט אדמה מהגינה, לשים בשקית קטנה ולשים בכיס במהלך הטיסה – על מנת להישאר מקורקעת.

להפתעתי זה ממש עבד – זו הייתה הפעם הראשונה שלא היו לי בעיות עיכול לאחר הנחיתה, והכל המשיך לעבוד כמו שעון.

קרקוע הגוף מסייע בהתמודדות עם כאב כרוני, כאבי גב, עודף  דלקתיות ועוד. אפילו כשמדברים בטלפון הנייד או עובדים על המחשב, רצוי להיות מקורקעים, יחפים, מחוברים לכדור הארץ  או להשתמש בסוגים שונים של משטחי הארקה (שטרם ניסיתי אותם). אם הנושא מעניין אתכם בדקו את הספר EARTHING

מתי בפעם האחרונה הלכתם על האדמה?

אז איך לקרקע עצמנו בטבעיות?

לכו יחפים על חוף הים, על חול, על האדמה, על דשא (גם אם אתם גרים בעיר, מצאו ספסל בגינה ציבורית, הורידו נעליים והרגישו את האדמה מתחתיכם במשך לפחות 30 דקות.

שחו בים, בנהר או אגם (חיבור למים טבעיים זה אחד הדברים הכי מקרקעים שיש.

איכלו ירקות שורש או ירקות שגדלים בגובה האדמה: דלעת, בטטה, סלק, גזר, בצל, ג'ינג'ר ודומיהם.

גינון: עבדו בגן הירק שלכם או בגן הירק של חבריכם. גם חבריכם וגם גופכם יעריכו זאת. גדלו עשבי תיבול ותבלינים במרפסת, הכניסו את האצבעות לאדמה.

תרגלו יוגה. אנשים שמתחילים לתרגל יוגה על בסיס קבוע מדווחים על תחושת קרקוע גופנית ונפשית. הם מרגישים חזקים יותר, בריאים יותר, עם יותר אנרגיה, פוקוס, רוגע ושמחה.

מצאו שגרה שבריאה ומהנה עבורכם – נסו ללכת לישון ולקום בשעות קבועות, אכלו בשעות קבועות, תרגלו פעילות גופנית קבועה, וקיימו כל פעילות אחרת שגורמת לכם להרגיש טוב על בסיס קבוע: יוגה, מדיטציה, ריקוד, ציור.

מזון למחשבה:

כשאני מטיילת עם דווה הכלבה שלי, היא תמיד מושכת ללכת על האדמה. היא לא אוהבת ללכת על הבטון או המדרכה. אני תוהה, האם יש לה את האינסטינקט הנכון? אינסטינקט שאנחנו איבדנו? האם היא למעשה מאריקה את עצמה?

אורז תאילנדי אדום עם קערת סלט וטחינה גולמית

בתאילנד אוכלים הכל מטוגן בשמנים לא בריאים:  עוף מוקפץ, אורז לבן מטוגן, אטריות מוקפצות, שרימפס מטוגן. למזלי התגוררתי ליד מסעדה מופלאה עם מזון בריא יותר ושתיתי ואכלתי הרבה קוקוסים טריים, פאפיות ומנגו.

על אף שאני מכירה את האורז התאילנדי האדום מעולם לא בישלתי אותו. אהבתי את המנה הזו והזמנתי אותה לעתים תכופות (את הטחינה הבאתי איתי מהארץ!) . תיכף תגלו כמה היא פשוטה. אבל לפעמים גם את הדברים הפשוטים צריך שיזכירו לנו.

אורז תאילנדי. את השאריות תוכלו להקפיץ

טיפ: מלכתחילה הכינו כמות אורז גדולה כדי שיהיו שאריות ותוכלו להכין ארוחה נוספת למחרת: הקפיצו את שאריות האורז עם ירקות או הוסיפו את האורז לסלט אחר.

רכיבים:

אורז אדום – השרו 1 כוס אורז במשך הלילה (ההשריה מנטרלת את החומצה הפיטית המונעת ספיגת מינרלים). סננו ובשלו עם 2 כוסות מים.

לסלט:

חסה
מלפפון
כרוב אדום
גזר מגורד
עגבנייה חתוכה לקוביות
זיתים

לרוטב:

שמן זית, לימון סחוט טרי, מלח הימלאיה. מזגו על הסלט וערבבו היטב

הניחו את הסלט בקערה גדולה, את האורז הניחו מעל ומזגו טחינה גולמית בנדיבות.

והנה ארוחה קלה שמתאימה גם לפסח

גם פשוט! גם טעים! גם בריא!

מאחלת לכולנו חג פסח שמח, אביב שמח חופשי ומקורקע

לאתר של טליה לוין

 

השאירו תגובה: