הבריאות מתחילה בחיידקים
לילך סרזו – נטורופתית ומנהלת ההדרכה בחברת אקוסאפ, פתחה את הרצאתה בשיתוף על אהבתה ותשוקתה לנושא בריאות מערכת העיכול.
היא הציגה את המיקרוביום כאחד התחומים הנחקרים ביותר כיום, ובעל השפעה מכרעת על בריאותנו הכוללת.
המיקרוביום האנושי: עולם מופלא של מיקרואורגניזמים
המעיים שלנו מאכלסים טריליוני חיידקים המרכיבים את המיקרוביום שהוא למעשה אוכלוסיית המיקרואורגניזמים, שחיים במערכת העיכול שלנו בהרמוניה מדהימה.
מחקרים מראים כי מגוון ועושר המיקרוביום קשורים לבריאות טובה יותר, בעוד שחוסר איזון עלול להוביל למגוון בעיות בריאותיות.
היום אנחנו יודעים שהמיקרוביום שלנו הוא איבר בפני עצמו.
גורמים שונים כגון תזונה לקויה, שימוש בתרופות ומתח כרוני עלולים להפר את האיזון העדין של אוכלוסיית המיקרואורגניזמים ולהוביל לבעיות בריאותיות.
הנה כמה עובדות מעניינות על המיקרוביום שלנו:
- המיקרוביום שלנו שוקל בין 1 ל-2 ק"ג! משקל משמעותי המדגיש את חשיבותו בגופנו.
- המיקרוביום האנושי מורכב מכ-4,930 מינים שונים של מיקרואורגניזמים. רובם המכריע, כ-77% מהם, טרם זוהה או אופיין באופן מלא.
- אם היינו מסדרים את כל החיידקים שלנו בשורה אחת, הם היו מקיפים את כדור הארץ 2.5 פעמים.
- כ-60% עד 80% ממערכת החיסון שלנו נמצאת במעיים! הדבר מדגיש את הקשר ההדוק בין המיקרוביום לבריאותנו הכללית.
לא תאמינו כמה חיידקים יש לכם במעי. אילוסטרציה: 123rf
למאמרים קודמים בנושא זה:
השפעת המיקרוביום על הגנים שלנו
מסלול התפתחות המיקרוביום לאורך החיים
בשנים הראשונות לחיים, המיקרוביום מתחיל את התפתחותו וגיבוש הרכבו:
בלידה
האופן שבו התינוק נולד משפיע על הרכב המיקרוביום שלו.
בלידה טבעית נרתיקית – התינוק מקבל מיקרוביום בתעלת הלידה.
בלידה קיסרית התינוק יפגוש את המיקרוביום של עור האם אבל לא של הנרתיק שלה וזה ישפיע על הרכב המיקרוביום שלו.
בינקות
אם התינוק ניזון מחלב אם, הוא מקבל את המיקרוביום של האם ותוצריו המועילים דרך החלב.
הנקה תורמת להתפתחות המיקרוביום. צילום: 123RF
בילדות ובנעורים
המיקרוביום ממשיך להשתנות ולהתגוון, תחת השפעת גורמים כמו תזונה, פעילות גופנית, חשיפה לסביבה ותרופות כמו אנטיביוטיקה.
בשלב זה, המיקרוביום מפתח יציבות משמעותית יותר.
מחקרים מראים שבשנות הילדות נטילת אנטיביוטיקה מתקשרת להשמנת יתר ומחלות כמו סוכרת סוג 2.
בבגרות
המיקרוביום מגיע לנקודת שיא של יציבות ומגוון, אך עדיין נשאר דינמי ומושפע מאורח חיים ופרמטרים סביבתיים.
שמירה על איזון מיקרוביאלי בשלב זה תורמת רבות לבריאות הכללית ולכן, חשוב כל הזמן לתמוך במיקרוביום שלנו.
הרירית של המעי, המהווה את מחסום המעי, יושבת שם כמו שוטר ומחליטה מה מגיע ממערכת העיכול וייכנס למחזור הדם. ככה היא שומרת עלינו.
זוהי למעשה מערכת החיסון של מערכת העיכול ולכן גם בבגרות אנחנו רוצים לשמור על אוכלוסיית חיידקים ידידותיים יציבה וחזקה שתשמור עלינו.
תזונה נכונה תומכת במיקרוביום בריא. צילום: pixabay
בזיקנה
המיקרוביום עובר שינויים משמעותיים, עם נטייה לירידה במגוון החיידקים ובתפקודם.
שינויים אלה משפיעים לרעה על בריאות ואיכות החיים ולכן, חשוב לשמור על מיקרוביום מאוזן ומגוון גם בגיל המבוגר.
מחקרים מצאו שהזיקנה לא מתרחשת בצורה לינארית אלא שיש למעשה שתי קפיצות מאוד משמעותיות בזיקנה.
קפיצה אחת מתרחשת באיזור גיל ה-40, והקפיצה השנייה תתרחש סביב גיל 60.
בגילאים הללו יש הזדקנות מואצת של התאים.
היום אנחנו יודעים להגיד שיש הידלדלות של מגוון החיידקים ומערכת העיכול מתפקדת פחות טוב.
מה קורה במצב של מיקרוביום לא מאוזן?
מחקרים הוכיחו כי חוסר איזון במיקרוביום המעי (דיסביוזיס), שמשמעותו דלדול במגוון החיידקים הפרוביוטים, עלול להוביל לבעיות בריאותיות מגוונות:
- מחלות מעי דלקתיות (IBD)
- כבד שומני לא אלכוהולי
- שלשולים המקושרים לנטילת אנטיביוטיקה
- השמנת יתר
- מעי רגיז
- אלרגיות ואסטמה
- הפרעות עצביות כגון חרדה
- מיגרנות
- דיכאון
- אוטיזם
- סוכרת סוג 2
חוסר איזון במיקרוביום מקושר למגוון רחב של מחלות. צילום: 123RF
נשמע מפחיד? כדאי לדעת שאפשר לתקן!
"שיקום האיזון במיקרוביום, באמצעות תזונה מותאמת, ניהול מתח ושימוש בפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, יכול לסייע בהחזרת הבריאות למערכת העיכול ולשיפור הבריאות הכללית", אומרת לילך.
במאמר הבא אסקור את חלקה השני של ההרצאה שעסק בתרומתה של הפרוביוטיקה לתפקוד המיקרוביום האנושי.