LiveWell_Fly
SmartKish_Fly

האכילה שלך "מטורפת"? שיבושים בהתנהגויות אכילה

מאת: ליאת שגיא, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת במתבגרים ומבוגרים צעירים
זמן קריאה: 4 דקות
למה נשים פגיעות יותר להפרעות אכילה? פסיכולוגית שופכת אור על תעשיית הדיאטות, אכילה רגשית ועוד
SmartKish_In

"אנשים שאוכלים קינואה וקייל הם אנשים טובים יותר כי הם מתייחסים לגופם וחייהם ברצינות ובאחריות… הם יודעים לדחות סיפוקים ולמשול ברגשותיהם ותאוותיהם. אנשים האוכלים במקדונלד'ס לעומת זאת הם חולי נפש הסובלים מאינפנטיליות, התמכרות לריגושים ותודעה שסועה ומבולבלת. אחרת איך אפשר להסביר מדוע הם אוכלים מזון שמחליש את גופם, מעוות את גזרתם ומזיק לסביבה??" כך כותב יחיל צבן בספרו "ארץ אוכלת". צבן כותב כך על מנת להקצין את תפיסת החברה את נושא התנהגויות האכילה, אך עד כמה זוהי הקצנה של המציאות? כיצד תופסת החברה את התנהגויות האכילה? במהלך עבודתי בתיכון ובקליניקה הבחנתי כי לנערות רבות יש נטייה לשיבוש התנהגויות האכילה שלהן, והחלטתי לבדוק מהם הגורמים לכך.

 

מהן התנהגויות אכילה?

התנהגויות אכילה הן התנהגויות הסובבות את תחום האכילה שלנו- כמה, למה, מתי, מה וכיצד אנחנו צורכים מזון. להתנהגויות אלו בסיס פסיכולוגי והן מושפעות מרגשותינו, אמונותינו, תפיסתנו את עצמנו ואת הסביבה, וכיצד אנו תופסים שהיא תופסת אותנו. כתינוקות, המזון שאנו מקבלים מהדמויות המטפלות מסמל נחמה והרגעה, וקישור זה נשאר לאורך החיים. בהנחה שהדמויות המטפלות העניקו לתינוק הזנה פיזית ורגשית טובה דיה, ייפתח האדם התנהגויות אכילה קשובה, שבמסגרתה הן הגוף והן הנפש יודעים לשדר לנו מהם הצרכים הכוללים שלנו. אכילה מקושרת למרכזי הנאה במוח, כדי שנמשיך לבצע פעולה זו החיונית לקיומנו. כמו כן, לאכילה תפקידים רבים בחיינו, החל מהתזמון בו אני בוחרים לאכול ועד סוג האוכל. למשל, תוקפנות שאין לה ביטוי עשויה להוביל לרצון לאכול קרקר על מנת להוציא בעזרת הלעיסות הקשיחות את החוויה, או דווקא פירה או מרק כדי למצוא נחמה (מאטיס- שריד, 1990).

מבחינת הפן הפיזיולוגי, השמנת יתר עשויה להיות בעיה רפואית חמורה, אך עודף משקל בינוני המלווה בתזונה בריאה ופעילות גופנית אינו מסוכן בהכרח. אף על פי כן, המשקל והגובה הסטנדרטיים מופחתים בטבלאות הנתונים אחת לתקופה. קולות מקרב הקהילה המדעית החלו להתריע על האשליה הגדולה שתעשיית הדיאטות מקדמת כי דיאטה הינה דרך יעילה לרזות. כיום ידוע כי המלחמה בהשמנה היא מאבק במנגנונים גופניים שעוצבו בתהליכי אבולוציה ארוכי שנים. המחקר הגנטי מלמד כי התיאבון ויעילות הוצאת האנרגיה הם במידה רבה עניין ביולוגי. כיום אין ספק כי יש הנוטים להשמנה יותר מאחרים כתוצאה ממערך הגנים שקיבלו בתורשה (פרידמן וצפרירי, 2004).

 

כמעט חצי מהנערות בישראל לא מרוצות מהמשקל שלהן

למרות נתונים אלו הזמינים לכל מתעניין, כשליש עד חצי מהנערות בישראל מוטרדות בנוגע למשקלן ונמצאות כמעט תמידית בדיאטה בלתי מבוקרת, באוכלוסייה המוגדרת כבריאה. כלומר לצד החוויות החיוביות הקשורות במזון וההוכחות המדעיות בנוגע למשקלנו, ישנם כוחות חזקים המופעלים עלינו ומשבשים את התנהגויות האכילה שלנו. התנהגויות אכילה משובשות כוללות חלק מן או את כל הסימפטומים הבאים: אכילה ללא תחושת רעב גופני, תחושת אובדן שליטה סביב מזון, זמן ניכר המוקדש לחשיבה ודאגות על מזון והשמנה, בדיקה קפדנית של הדיאטה העדכנית, הרגשה רעה ביחס לגוף.

מהם אותם כוחות? ישנן השפעות חברתיות תרבותיות ומשפחתיות פסיכולוגיות, אשר נמצאות באינטראקציה ומובילות לשיבוש בהתנהגויות האכילה. מן הפן התרבותי, חברות דלות במזון רואות בהשמנה דבר רצוי, סימן לעושר ומעמד. אך כשהעושר היחסי של החברה גדל, חל היפוך. בחברות מערביות מודרניות שומן קיבל משמעויות סמליות והפך להיות מקום מושבן של תכונות הנחשבות בזויות מבחינה מוסרית כגון עצלות, הזנחה וחוסר כוח רצון. חברות מודרניות העתיקו את המושגים של טוב ורע ביחס למראה גופנו, כשהמושג  של אלוהים (שלמות, ניקיון וטוב) טמון עתה במראה הרזה, בעוד המושג של השטן (שחיתות, עצלות ובצע) מגולם בשומן (גורדון, 1991). לתפיסה תרבותית זו השפעה שלילית על החוויות הרגשיות שלנו את התנהגויות האכילה שלנו.

מהבחינה המשפחתית, ילדות ונערות, בדגש על מגדר זה, נוטות יותר לחוסר מילוי של הצרכים הרגשיים שלהן, ואף לחוות את עצמן כממלאות צרכים לאחרים במקום שצורכיהן יתמלאו. כך הן הופכות לנערות ונשים שפונות לשיבוש בהתנהגויות אכילה כתוצאה מהשיבוש שהתרחש בחייהן.

ירקות ירוקים, שייק ירוק המכיל גם עלים ירוקים הוא דרך מצוינת לקבל הרבה פירות וירקות בארוחה אחת המחליפה ארוחה שתכיל ברוב הסיכויים פחות פירות וירקות

איך היחס לאוכל משתנה? צילום: 123RF

 

מה קורה כשאישה אוכלת ארוחה גדולה?

תיאוריות פמיניסטיות טוענות שלנשים אין הזדמנויות שוות כלגברים בתחומים שונים, והתנהגויות האכילה הן תגובה לכך. גברים אינם מעודדים לבטל את עצמם ואינם זוכים לחיזוקים חיוביים גלויים או סמויים אם הם מוותרים על מקומם. צ'ייקן ופלינר (1987) בתוך בכר (2001) מצאו כי סטודנטים משני המינים ראו בארוחה קטנה בהיקפה ארוחה נשית, ומי שאוכלת ארוחה קטנה הצטיירה בעיני רוחם כאישה אדיבה יותר ומתחשבת יותר בזולת. לעומת זאת אישה האוכלת ארוחה גדולה נתפסה כלא נאה, לא אדיבה ומתחשבת פחות באחרים. ארוחות המיועדות לגברים לא היו מקושרות כלל לערכים אלו. ממצא זה מראה איך שני המינים מצפים שאישה תראה פחות נוכחות עצמית, תמלא פחות אחר הצרכים שלה וכיצד שני המינים מחברים התנהגות זו ליתר התחשבות מצידה, כשהביטוי לציפיות אלו התקשר ישירות לצמצום האכילה אצל האישה.

 

יכול להיות שעדיף לפנות לפסיכולוגית לפני שפונים לדיאטנית או נטורופתית?

ייתכן כי בשביל נשים כדי למלא צרכים רגשיים, אוכל הוא הבחירה המתאימה. על פי תיאוריות אלו הקשר בין משקל, היקפים והתנהגויות אכילה לכוח רצון הוא מינימלי. התנהגויות אכילה קשורות באופן ישיר להגנה, מין, הענקה, כוח, גבולות, טיפול אימהי, החלטיות וזעם. שיבוש בהתנהגויות האכילה עשוי להיות דרך לבטא רגשות, להרחיק מעלינו בני אדם, להשיג שליטה באופן פרדוקסלי על מה נכנס לגוף ומה לא או ניסיון לעכב מעבר לשלב ההתפתחותי הבא בו הן נאלצות להתמודד עם נחיתותן החברתית בזירות השונות. ילדות מגיל תשע ועד נשים בנות שבעים ומעלה קלטו את המסר שיוכלו לפתור בעיות רגשיות, בעיות מיניות, בעיות משפחתיות, בעיות במערכות היחסים- והכל באמצעות שינוי מידות גופן (אורבך, 1978). לכן, במהלך טיפול פסיכולוגי באוכלוסיה עם שיבושים בהתנהגויות האכילה, הטיפול כמעט ואינו מתבסס על פרשנויות אלא מתרכז במאמץ להבין את הרגשות, המחשבות והעמדות מתוך החוויה הסובייקטיבית של המטופל/ת. ההנחה היא שמתוך הפנמה של פונקציות אלו ניתן יהיה לפתח מחדש אכילה קשובה.

 

ביבליוגרפיה

  1. אורבך, ס' (1978). לא עוד דיאטה- השמנה מהיבט נשי. בן שמן: מודן
  2. בכר, א' (2001) הפחד לתפוס מקום. ירושלים: י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית.
  3. גורדון, ר. א' (1991). אנורקסיה ובולימיה – אנטומיה של מגיפה חברתית. כפר ביאליק: "אח".
  4. וולף, נ' (1991) מיתוס היופי. בני ברק: הקיבוץ המאוחד
  5. מאטיס שריד, מ' (1990). המזון כמשל. תל אביב: אלפא/ זמורה ביתן
  6. צבן, י'. (2016). ארץ אוכלת. אפיק
  7. פרידמן, מ', צפרירי, ע' (2004). למה אנחנו משמינים. אזור: מפה.
  8. קלטר, א' (2011). כולנו אנשים אמיתיים. גבעתיים: רימונים
  9. הפרעות אכילה בילדים ובני נוער- אתר הכנסת https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02422.pdf
  10. סקר מב"ת- מחקר תזונה ובריאות 
רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו