Elima_01

Powered by WP Bannerize

Trima_HAIR

Powered by WP Bannerize

דיטוקס רענן לשנה החדשה

מאת: גלי הנדל
השנה החדשה בפתח עשתה לכם חשק לשפר את התזונה ואורח החיים? הנה דרכים יעילות ומרעננות לדיטוקס רב עוצמה
דיטוקס - ניקוי רעלים

דיטוקס - הרבה יותר משינוי תזונתי

 

עכשיו כשאתם מכירים כבר את המיצים, השייקים, הסופר פודס, החוקנים והצומות. הגיע הזמן לבחון את התזונה שלכם בקונטקסט רחב יותר ולחשוב מהם הרכיבים המזיקים שמשפיעים עליכם מידי יום ואולי לא נתתם עליהם את הדעת. אחר כך תוכלו לעשות דיטוקס כמו שצריך.

 

לקטינים – לא כל חלבון טוב לנו

לקטינים הם שם כולל לקבוצה גדולה של חלבונים שתפקידם ליצור קשרים בין תאיים. לקטינים מצויים בכל צורות החיים כולל עופות, דגים ויונקים וכו. על פניו, נשמע שלקטינים אינם מזיקים מכיוון שהם חומרים טבעיים אך הבעיה נובעת מעצם אופן פעולתם. בטבע, הצמחים אינם יכולים לנוע כדי לברוח מטורפים ולכן פיתחו מנגנוני הגנה כדי למנוע מהזרעים להיאכל על ידי בעלי חיים. כאשר הם מתעכלים הלקטינים נקשרים אל תאים ומפרים את תפקודם, וכך הם מהווים רעלים שמרחיקים טורפים. בגופינו, תכונת קשירת הסוכר מאפשרת להם להידבק אל תאים סוכריים במעי ובכך תורמת למעי הדליף. לקטינים קשים לעיכול ואינם מתפרקים כראוי לחומצות האמינו המרכיבות אותם. פעולה זו עלולה להפעיל את מערכת החיסון שתזהה אותם כפולש ותתקוף רקמות שונות בגופינו. עם זאת לא כל הלקטינים זהים באופן פעולתם. הבעייתים יותר למעי דליף הם לקטינים מסוג פרולאמינים (לדוגמה גליאדין בגלוטן) ואגגלוטינינים (לדוגמה לציטין סויה) גם קטניות, דגנים, אגוזים, זרעים וצמחים ממשפחת הסולניים מכילים לקטינים מסוגים אלו בכמויות משתנות. אם אתם סובלים ממעי דליף יכול להיות שכדאי לכם לשקול הסרה של מזונות שמכילים לקטינים ברמות גבוהות או מסוגים מסוימים.

חלמון וחלבון ביצה

שימו לב ללקטינים. צילום: pixabay

 

אנשים  – האם הם עושים לנו טוב?

כולנו באים במגע עם אנשים מידי יום, אבל לא תמיד אנחנו שמים לב לאפקט שעשוי להיות להם עלינו. אנשים מסוימים לא עושים לנו טוב, בין אם בכוונה או לא, ולנוכחות שלהם יש השפעה מזיקה שנשארת איתנו גם כשאנחנו לא איתם ועשויה אף להשפיע על הבריאות שלנו. אם בחייכם האנשים האלו הם חברים או קולגות, נסו לדבר איתם על הנושא ולהסביר להם את האפקט של ההערות או ההתנהגות שלהם עליכם. אם זה לא עובד, נסו פשוט להמנע מלשהות בחברתם. אם מדובר בבני משפחה שאתם צריכים לראות מידי פעם כדאי לצמצם מגע ולשוחח באופן לקוני, הם כבר יבינו את הרמז.

חברים

חברים – האם הם אמיתיים? צילום: PEXELS

 

מסכים – שימו לב על מה אתם מסתכלים

האור הכחול הבוקע מהמסכים של האמצעים הדיגטליים הסובבים אותנו, ובעיקר הדרישה להיות מחוברים בכל עת כולל בלילה משבשת מערכות שונות. מחקרים מראים שזרם הפוטונים מהמכשירים האלו משאיר את המוח עירני ומשבש את הפרשת המלטונין, הוא הורמון השינה. הורמונים עובדים בסינכרון אחד עם השני ועל כן יש ממצאים המעידים גם על שיבוש מנגנוני האינסולין (הורמון האחראי על הכנסת הסוכר לתאים) בעת שימוש רב באמצעים דיגיטלים, וכתוצאה מכך עליה במשקל לצד המחסור האקוטי בשעות שינה שגם הוא לא תורם לבריאות מערכת העיכול ובכלל. בנוסף בשינה הנויירונים האקטיבים שלנו נחים, בעוד תאי הגליה משמשים כתאים תומכים ומנקים את הרעלים שהנויירונים יצרו. העדר שעות שינה מספקות יגרום לרעלים אלו להשאר במוחינו התוצאה יכולה להיות שיבוש בזכרון וביכולות הקוגניטיביות שלנו. במלים אחרות, יותר מידי זמן מסך פוגע ביכולת קבלת ההחלטות שלנו וביכולות שלנו למצוא פתרונות לבעיות.

נסו לכל הפחות להתנתק מהמסכים שעה שעתיים לפני השינה. האפקט יורגש באופן מיידי.

תאורה – בחרו בצבע צהוב

אחד המפגעים העיקרים בסביבה עירונית וביתית הוא התאורה, ו"זיהום תאורה" הוא אחד הנושאים החמים בחשיבה על הזכות של אדם לסביבה איכותית. בדומה למסכים ניידים ושאר אמצעים דיגיטליים תאורה בכלל ותאורה כחולה כגון תאורת ניאונים מפרה את היכולת הכימית להבדיל בין יום ללילה ולהפריש הורמון שינה, ועל כן משבשת את השינה והמנגנונים הקשורים לה שהוזכרו מעלה. ברור שאנחנו לא יכולים לשלוט על כל הסביבה שלנו, אבל לפחות בבית אני ממליצה לעבור לאור צהוב, להפחית שימוש באור כחול ממסכים וניידים , לרכוש נורות לילה ומסננים מסוג low blue light ולהתקין תוספים מתאימים לניידים ולמסכים אחרים.

תאורה

האם התאורה שאתם נחשפים אליה מזיקה לכם? צילום: PEXELS

פלסטיק – תתפלאו לשמוע כמה אנחנו משתמשים בו ואיך הוא משפיע עלינו

הפלסטיק נמצא בכל מקום סביבנו. אני ממליצה לערוך תרגיל פשוט שבו מניחים בשקית יעודית את כל מוצרי הפלסטיק שבהם עשינו שימוש באותו שבוע, כולל בקבוקים, שקיות, מיכלים, ניילון נצמד, כוסות וכלים חד פעמיים, אריזות מזון, צעצועים לילדים וכו'. הכמות שצברתם בשבוע תדהים אתכם. גם אם נשים רגע את הנזק הסביבתי בצד, הפלסטיק משחרר הורמונים סינטטיים שעשויים לשבש את הפעילות האנדוקרינית, ולשבש או להפעיל מערכות הורמנליות חיסוניות. הפתרון הוא לצמצם משמעותית את כמויות הפלסטיק, לצרוך ולאחסן בכלי זכוכית, מיכלי זכוכית, קרטונים יעודיים מנייר ממוחזר, כלי עץ שאינם צבועים או מצופים, כלי נירוסטה או כלי חרסינה אם אין אפשרות לאפסן בזכוכית.

 

רעש – בדקו האם אתם חיים ועובדים בסביבה רועשת

אם לא ידעתם, ישראל היא לא המקום השקט בתבל. עוצמת הרעש שאנו נחשפים אליו ביום יום – הטלוויזיה, הרדיו, צלצולי ניידים, צפצופים אינסופיים בכביש, צעקות, רעש של אתרי בניה, ושיחות קולניות בין אנשים הופכים את הרעש לחלק אינטגרלי מחיינו. אתם אולי רגילים, אבל מחקרים מראים שסביבה רועשת מכניסה אותנו למצב של סטרס תמידי, מה שמשפיע על כל המערכות בגופנו. מכיוון שאנחנו בכל זאת במזרח התיכון, תוכלו להשתמש ברעש לבן, לבטל ולנטרל התראות וצלצולי ניידים (תתפלאו כמה כאלו יש בשעה), להשקיע ולרכוש  noise canceling headphone או, אם המצב ממש קשה, לשקול לעבור סביבת מגורים.

 

קניות – השופינג יכול להפוך לעול

גם אם אתם לא מחשיבים את עצמכם למכורים לקניות, אתם קרוב לוודאי צורכים יותר ממה שאתם צריכים. אין צורך להכביר במלים על החברה הקפיטליסטית שלנו שמעודדת קניות ללא גבול כאמצעי להגשמה עצמית ("כמה קל להיות מאושר" בפרסומת לקניונים למשל), אבל נפשית מדובר דווקא בעול להרבה אנשים. נסו אם כך "שבוע מינימלי", בו תקנו רק את מה שאתם חייבים ותמסרו את מה שאתם לא צריכים. אם השבוע יעבוד, נסו חודש ואולי יותר וראו איך זה מרגיש. לרוב זה יעזור לכם כלכלית ונפשית ועל הדרך תרגישו סביבתיים יותר ומזהמים פחות.

 

גלי הנדל, יועצת לאורח חיים בריא בוגרת המכון לתזונה אינטגרטיבית Institute for Integrative Nutrition , NY והטכניון בחיפה, מחלימה מהשימוטו מחלה אוטואימונית בבלוטת התריס. מייסדת "תזונה יצירתית" מרכז המתמחה בהטמעת שינוי מזון  ואורח חיים לשיפור ואיזון תפקודי בלוטת התריס, אלרגיות ורגישויות למזון. גלי תרצה על תזונה לבלוטת התריס בת"א באוקטובר בקישור

השאירו תגובה: