תרימה

Powered by WP Bannerize

אוכלים בריא

Powered by WP Bannerize

תזונת אדם הקדמון

מאת: פרופ' אבשלום מזרחי מתוך הספר: כל מה שרצית לדעת על השמנת יתר.
אין כמעט עוררין על כך שהאדם בימי קדם היה בריא יותר מהאדם בימינו. יודעי דבר יודעים לספּר שהאדם הקדמון, כפי הנראה לא סבל ממחלות כרוניות אשר מחבּקות בכאב את העולם המודרני. מאמר בנושא מאת פרופ' אבשלום מזרחי.

צילום: 123RF

ברצף ההיסטוריה חלו שינויים באורח חיי האדם, ברצונותיו ובהעדפותיו. חלק לא קטן מהשינויים נעוץ בטכנולוגיה שהלכה וחדרה למסגרת חייו של האדם – בעיקר במאתיים השנים האחרונות.

אין כמעט עוררין על כך שהאדם בימי קדם היה בריא יותר מהאדם בימינו – בעידן המודרני, בעידן של טכנולוגיות מתוחכמות ומרשימות. יודעי דבר יודעים לספּר שהאדם הקדמון, כפי הנראה לא סבל ממחלות כרוניות אשר מחבּקות בכאב את העולם המודרני: השמנת-יתר, סוכרת ומחלות אחרות שקצרה יריעת המקום מלפרטן. אלה כפי הנראה לא היו קיימות בימי קדם. אין ספק שהסיבה העיקרית להעדר מחלות אלה הייתה תזונת האדם בתקופות קדומות.

כוונתי לתקופות קדומות של לפני עשרות ומאות אלפי שנים, שבהן חי האדם בטבע ואת מזונותיו צָד או ליקט ממה שהיה מצוי בסביבתו.

שרידים של חברות אנשים מתקופת האבן מצויים במקומות שונים ברחבי העולם: באזור האמזונס בברזיל, ביערות הגשם של פּפּוּאה וגינאה החדשה ובמדבריות דרום-אפריקה. מחיי האדם הקדמון באזורים אלה ניתן ללמוד לא מעט על אורחות החיים אז.

כיום, מדבּרים על דיאטת האדם הקדמון – הדיאטה הפְּלֵיאוֹלִיתִית – שהיא לדעת יודעי דבר הדיאטה המלאה והמושלמת ביותר.

דיאטה זו מבוססת על מזונות שמקורם במה שהאדם ליקט בסביבתו, לפני שהחל בגידול מבוּיָת של חיטה ודגנים אחרים – דבר שהתרחש לפני 9,000 שנים בערך (זו למעשה ראשיתה של החקלאות).

האדם הקדמון – שחי על הדיאטה הפְּלֵיאוֹלִיתִית – ניזון ממה שהביא לביתו. מזונותיו כללו אגוזים, פקעות (העשירות בעמילן), פירות בר, בשר חיות בר ודגים.

הקווים הבולטים בדיאטה הפליאוליתית הם:

דיאטה זו כללה כמות קטנה של פחמימות. בהעדר חקלאות מבויתת, הדגנים לא היו מרכיב עיקרי בתפריט האדם הקדמון, כפי שהדבר במציאות ימינו.

 מיעוט ירקות בתפריט.
המזונות היו, כפי הנראה, נטולי מלח או שמנים צמחיים.
 ההערכה היא ש-80-50% ממרכיבי תזונת האדם הקדמון באו מעולם הצומח ו-50-20% מעולם החי. פרישׂה זו נכונה לאדם אשר חי בתוך היבּשת. אדם שחי ליד יַמּים, אגמים ונהרות 50-10% ממזונו באו מִדָגָה.
הבשר שאכל האדם הקדמון היה בשר עופות, או בשר בעלי חיים הולכי על ארבע, שצָד בסביבתו. היו אלה בעיקר בעלי חיים צמחוניים, מפריסי פרסה שחיים בעדרים, כמו למשל: בפאלו, ביזוֹנים, איילות, סוסים, ממוּתוֹת, ועוד. בעלי חיים אלו ניזונו מהמצוי בטבע ואיש לא האביסם בצורה מכוונת. איכותו של בשר בעלי חיים אלה הייתה שונה תכלית שינוי מאיכות הבשר הנאכל על ידי האדם המודרני. בשר בעלי החיים של אז היה פחות שמן. בעלי החיים היו פעילים מבּחינה גופנית יותר מבעלי החיים שמבשרם ניזון האדם בימינו. אלה האחרונים הם בעלי חיים מבוּיתים, האוכלים אוכֶל מדוּשן, לא אחת עשיר בהורמונים, ולעתים גם תרופות – כאנטיביוטיקה. כל אלה גורמים להשמנתם. בהיותם מצויים במכלאות (רפתות וכו') בעלי החיים בימינו אינם מפעילים כמעט את שריריהם, כשם שחיות הבר בעת הקדומה היו מתנהגות. ואם אנו עדיין בנושא השומנים, הרי ששיעור החוּמצות השומניות הרב-בלתי-רווּיות גבוה בבשר חיות הבר פי חמישה יותר מאשר אצל בעלי חיים מבויתים שמגדלים אותם בימינו לשחיטה.מסתבר שבמזונם של הקדמונים, היה יחס נכון מאוד בין החומצות השומניות מקבוצת אומגה-6 לבין אלה של אומגה-3. היו אלה יחסים של שניים לאחד (לטובת אומגה-6) או יחס של אחד לאחד.הבדלים משמעותיים קיימים גם בנושא הכולסטרול והרכֵּב חלבונֵי השרירים של חיות הבר לעומת אלה של בעלי חיים מבויתים שמיועדים לשחיטה.

גרעיני הבר והאגוזים שבתפריט האדם הקדמון סיפקו חלבונים מלאים – לפעמים אפילו תחליף לחלבון הבשר (החלבון המלא), סיבים, ויטמינים ומינרלים החיוניים לבריאות האדם. כעיקרון, המזונות ממקור צמחי בתפריטו של האדם הקדמון, הם דוגמה אידיאלית לכיצד צריכה להיראות תכולת מזונותיו של האדם המודרני החייבת להיות מבוססת על מזון מן הצומח.

הדיאטה הפליאוליתית הכילה ריכוז נמוך של נתרן: 20-10% מכמות הנתרן המצויה בתפריט האדם בימינו. האשלגן – יסוד חיוני בתפריט האדם – היה גבוה בצורה משמעותית במזונות האדם הקדמון מזה שבמזונות האדם המודרני. יש להזכיר שככל שהיחס בין אשלגן לנתרן במזון גדול לטובת האשלגן, כן ייטב עם בריאותנו. יחס חיובי לטובת האשלגן מסייע, בין היתר, למניעת יתר לחץ דם, תופעה השכיחה כידוע בימינו אנו.
תכולת הסידן במזונו של האדם הקדמון הייתה, לדעת חוקרי התזונה בתקופה הקדומה, בסביבות 1,600 מ"ג סידן ליום. זוהי כמות העולה על כמות הסידן המומלצת היום להיכּלל בתפריט האדם המודרני. מקור הסידן היה מזונות צמחיים ולא מחלב או ממוצריו – שספק אם היו מצויים בעולמו של האדם הקדמון, אשר כידוע לנו לא ביית בעלי חיים.לפי המידע שברשותנו התופעה של בריחת סידן לא הייתה קיימת באדם הקדמון. לא החלב, או מוצריו, היו הספּקים הטבעיים לסידן, אלא מזונות צמחיים היו לו.
החדרת החקלאות לחיי האדם. גידול מבוּקר של דגנים, קטניות, ירקות ופירות נכנס להיסטוריה של האדם לפני 9,000 שנים בערך. מאז החל האדם לשלֵב במזונותיו דגנים וקטניות, ירקות ופירות מגידולים חקלאיים.
בהיותם מלקטים את מזונותיהם מהמצוי בסביבתם הטבעית, הרי שהמזונות הצמחיים שנכללו בתפריט האדם הקדמון כללו הרבה תאית. זו האחרונה היא מקור הסיבים המצויים בתפריטו של האדם. כמוּת התאית בתפריט האדם הקדמון היא לפחות פי שלושה מריכוז התאית בדיאטה מערבית. בזו האחרונה חלק מהמזונות הם מזונות מעובדים, שניטלה מהם התאית.
למוֹתר לציין שמזונותיו של האדם הקדמון לא היו מזונות מעובדים או משומרים, או מזוהמים ברעלים שמקורם במדבירי חקלאות רעילים, כפי שהדבר נעשה כיום בעולמנו המודרני – החנוק מהקִדמה.
מהעמקה בלימוד מזונותיו של האדם הקדמון ניתן ללמוד שרובם היו בעלי מדד גליקמי נמוך. אין בדיאטה הפליאוליתית שיעור גבוה של מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה, כפי שקיים במזונות המקובלים בתפריטו של האדם המערבי. שלא לדבּר על כך שמזונות בעלי "קלוריות ריקות" (ממתקים, משקאות ממותקים, ועוד) לא היו מצויים כלל בתפריטו של האדם הקדמון.פועַל יוצא הוא שנעדרו מחייו של האדם הקדמון תופעות של השמנת-יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי הדם ומחלות כרוניות אחרות, שמקורן בתזונה עתירת שומנים ומזונות בעלי מדד גליקמי גבוה.

אף על פי שתפריטו של האדם הקדמון – הדיאטה הפליאוליתית – נראית כאידיאלית, יש לציין גם את חסרונותיה, כפי שאני רואה אותם:

אין בה די פירות וירקות.

אכילת בשרים בכמות גדולה, כפי שעשה האדם הקדמון, עלולה לגרום לנזקים לכבד ולכליות.

 

השאירו תגובה: