11_flyL

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

גינה לי אורגנית

מאת: בני נחמני, נטורופת ושף טבעי
בני נחמני ינסה לענות לעומק על השאלה השנויה במחלוקת על הגידול האורגני ותועלותיו אל מול החקלאות הקונבנציואלית. בני יסביר מדוע האדמה שלנו כיום דלה מאוד במינרלים וכן ידון בנזקי ההנדסה הגנטית.

למה אורגני?

השאלה בהחלט ראויה, הרי מה ההבדל? עגבנייה היא עגבנייה ומלפפון הוא מלפפון.
כאשר מסתכלים מבחוץ, זו אכן טענה צודקת, ירקות "רגילים" אפילו נראים לפעמים טוב יותר.
אך אין מסתכלים בקנקן אלא מה שבתוכו. כאן מסתתרת האמת ומתגלה ההבדל הגדול.
מהרגע שבו גילינו שאפשר לגרום לצמחי מאכל לגדול במקום קבוע ובכמות הרצויה (קרי- חקלאות) אנו מנסים לעזור לצמחים לגדול ולהפיק יותר פירות למעננו, כך החלה החקלאות.
לאחר אלפי שנים של ניסוי ותהיה והקשבה לטבע בני אדם הצליחו לגדל יבולים נכבדים.

לפני יותר ממאתיים שנה האירופאים גילו את היבשת "אמריקה", והגיעו לשם אנשים שרצו התחלה חדשה. לא כולם שלטו ברזי החקלאות ונתקלו בבעיה, לאחר חמש עד שמונה שנים התירס ששתלו היה מגיע לגובה מטר בלבד ולא מניב קלחים, והמשפחה נאלצה לעבור ולנדוד כל כמה שנים מפני שגידול אינטנסיבי סוחט מהאדמה את המינרלים ושאר חומרי המזון שהצמחים זקוקים להן (עובדה שלא הייתה ידועה למסכנים), החקלאים הללו לא החזירו כלום לאדמה ולא השתמשו בשיטות שכבר היו בשימוש באירופה כמו רוטציה של חלקות, זיבול אורגני ולתת לחלקה "לנוח" (בדומה לשנת השמיטה היהודית) וכן הלאה.

נזקי השימוש בדשן NPK

בסוף המאה התשע עשרה יצא לשוק "NPK" זהו הדשן הכימי הראשון המכיל את היסודות הכימיים:
(N)חנקן, (P)אשלגן, (K) וזרחן ונמצא בשימוש עד היום לעיתים עם תוספות. לחקלאים המתיישבים של אמריקה זו הייתה המצאת המאה אך לאחר מאה שנה של שימוש מתברר שזוהי תרמית ענקית ומזיקה.
שלושת המספרים על כל אריזה של דשן בכל חנות מראה את היחס בין שלושת היסודות.
כאשר היחס בין שלושת היסודות נכונים בהתאם לתנאים הסביבתיים ביחד עם מים וחום השדה יניב כמויות גדולות של פירות גדולים ויפים- יבול שמבטיח שהחקלאי ירוויח.

הכימאי ג'וסטוס ואן לייביג הגה את התיאוריה האבסורדית האומרת שחנקן, אשלגן וחנקן מספקים את כל המינרלים החיוניים לבני אדם וחיות. למסקנה הזאת הוא הגיע בגלל הציוד הפרימיטיבי והגס שהיה אז בשימוש, השיטה הייתה לשרוף חומר צמחי ולבחון את האפר, חנקן, זרחן ואשלגן היו המינרלים היחידים שהוא הצליח למצוא באפר עם הציוד שהיה בנמצא באותם ימים.

עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה לייביג חזר על המחקר שלו וגילה שורה ארוכה של מינרלים, הוא חזר בו מתוצאות המחקר הקודם שלו (פורסם בהוצאה ה-11 של אנציקלופדיה בריטניקה), אך בשל לחץ של חברות כימיקלים וחברות של דשנים פרסומים רבים בנושא לא הגיעו לציבור כך שדורות שלמים חיים על יבול משדות המניבות פירות עם חסרים תזונתיים בצורה מסוכנת.

החקלאים מדשנים ב- NPK מגדלים, קוצרים, זורעים שוב ומדשנים שוב ב- NPK  וחוזר חלילה, המחזוריות הזו סוחטת מהאדמה את כל טווח המינרלים ומיקרו אורגניזמים מהאדמה ומחזירים רק שלושה מינרלים, השימוש ב- NPK מניב פירות גדולים עסיסיים ויפים אך עם טעם של קרטון בגלל מחסור במינרלים. לכן נכונה הטענה שהירקות והפירות של פעם היו טעימים יותר.

השימוש בשלושה מינרלים בלבד מחליש את הצמח וחושף אותו יותר למזיקים

נוסף לכך "NPK" יוצר חומציות באדמה, החומציות הזו הורגת את המיקרואורגניזמים החיוניים לפירוק מינרלים לצורה שצמחים יכולים להשתמש בהם, ללא המיקרואורגניזמים האלה המינרלים "נעולים" בפני הצמחים והם אינם יכולים להשתמש במינרלים (Townsend lett docs, 1996; Aug/Sept) .
אדמה חומצית ענייה במגנזיום וסידן (לפי מחקרי משרד החקלאות הקנדי)

צמחים מדושנים ב- "NPK"- צומחים, אך עניים ביסודות קורט. הצמח מקבל מן האדמה מתכות כבדות כמו אלומיניום, עופרת וכספית המעוברים אלינו דרך הירקות שאנו אוכלים ודרך שרשרת המזון, הגוף שלנו סופג את המתכות והרעלים הללו. אם יש חולשה בהגנה הטבעית שלנו (כיום כמעט לכולם יש חולשה) הגוף צובר מינרלים רעילים, שאריות של כימיקלים חקלאיים ופסולת כימית המגיעה עם הדשנים המלכותיים כל זה גורם לנזק ארוך טווח לבריאותינו ומקרים מסוימים לסרטן.
(Wilson D, Fateful Harvest: The true story of A small town, A global industry and A toxic secret, NY: Harper Collins, 2001)

דשנים עתירי חנקן משפיעים על תכולת החלבון של הצמח אך יש השפעות נוספות, כאשר כמות החנקן עוברת את הכמות שהצמח זקוק לו לפוטוסינתזה הצמח שומר את החנקן כניתרתים, כאשר הניתרתים  נאכלים ומתעכלים הם הופכים לניתרזמינים קארצינוגנים (אותם קארצינוגנים המצויים בעשן סיגריות ובנקניקים)
(National Research Council, ‘The health effects of nitrate, nitrite and N-nitroso compounds’ Washington, DC ; National Academy Press, 1981). מחקרים בארה"ב מצאו שיש מחסור ניכר במינרלים חיוניים כמו אבץ, מגנזיום וסלניום אצל אנשים במיוחד נערות צעירות ואנשים מבוגרים.

הנדסה גנטית- נזק סביבתי, בריאותי וחברתי

עוד חידוש מודרני נפוץ זה הנדסה גנטית, הרבה מהמזון שלנו היום עבר "מקצה שיפורים" מבחינה גנטית. ה"שיפורים" הללו חווים בתוכם צרור בעיות החל בטעם וכלה בצורך בכימיקלים נוספים בזמן הגידול. למשל דגנים מהונדסים גנטית יותר חלשים מהזנים המקוריים לכן מזיקים נמשכים אליהם יותר והם זקוקים לחומרי הדברה חזקים יותר ובכמויות גדולות, טעמם של הדגנים המהונדסים פחות טוב וגורמים לאלרגיות רבות יותר אצל רגישים.

עוד צרה המגיעה עם הנדסה גנטית היא העובדה שצמחים המהונדסים גנטית לא מתרבים.
ההשפעה של עובדה זאת מובילה לניצול של אנשים פשוטים המתקיימים מחקלאות בעיקר בעולם השלישי. העסק מתחיל כך, חברה מסחרית פונה לחקלאי ומציעה לו לקנות זרעים ומבטיחה לו לקנות ממנו את כל היבול, עד כאן הכל טוב ויפה, אך כאשר החקלאי מנסה לזרוע שוב בעזרת הזרעים שאסף מהיבול הקודם כמו שהוא רגיל לעשות מאות בשנים הוא מגלה שהזרעים שאסף מהיבול של החברה המסחרית לא מנביטים, וכך הוא חייב לקנות מהחברה עוד זרעים, דשנים וקוטלי חרקים שעד היום הוא לא היה זקוק להם וכך נזנחות להן השיטות המסורתיות השומרות על הקרקע פורייה ומאוזנת.
הנזק של הנדסה גנטית הוא בריאותי, סביבתי וחברתי, זה הוא פיתוח גאוני אך השלכותיו הם הרות אסון בידיהם של אנשים תאבי בצע.

השימוש בקוטלי חרקים משפיע גם על הקרקע ולא רק מפני שמדובר ברעל המותז על המזון שלנו ועל הקרקע שהמזון הזה גדל בו, חומרי ההדברה מונעים מהצמחים לספוג מגנזיום מהקרקע. השימוש בחומרי הדברה מחלישים את הצמח, החרקים עתים על הצמחים החלשים וכך גדל הצורך לרסס עוד. כיום יש יותר מ-500 זני חרקים המוגדרים עמידים מפני חומרי הדברה.

אדמה דלה במינרלים

צמחים מסוגלים לייצר ויטמינים, חומצות שומן וכמה חומצות אמינו אך אין משהו המסוגל ליצור מינרל, המינרלים הם המלך של הנוטריאנטים (רכיבי התזונה) ולכן הצורך של הצמח לקבלם מן האדמה.
ויטמינם, חומצות שומן, חלבונים, אנזימים, חומצות אמינו ופחמימות זקוקים למינרלים לתפקוד היומיומי.
כאשר האדמה מנוקזת מיותר מ- 50 מינרלים שבני אדם וחיות זקוקים להם, המינרלים יחסרו גם מהמזון כך שהחסר התזונתי יהיה לא רק במינרלים, גם בכל ויטמין ואב מזון הפועל בסינרגיה עם המינרלים החסרים.

ב-50 שנה האחרונות תכולת המינרלים במזון ירדה בין 40%  ל- 90% במבחר מזונות

למשל, בשנת 1900 חיטה הכילה 90% חלבון, כיום רק כ- 9%. בשנת 1948 ב- 100 גרם תרד היה 158 מ"ג ברזל, עד 1965 נשארו רק 27 מ"ג ברזל ל- 100 גרם תרד, ב- 1973 הרמה ירדה ל- 2.2 מ"ג ברזל, כיום אנו נקבל אולי מ"ג אחד ברזל ממאה גרם תרד. (Gmmer E, ‘Who stole America’s health?’ [lecture] 1995). כנראה שפופאי לא היה מגיע להישגים משמעותיים בימינו.

גינה לי אורגניתחקלאות אורגנית- הרמוניה עם הטבע

החקלאות האורגנית באה לתקן את הבעייתיות הזו ולחזור בזמן על מנת להתחיל מחדש מהמקום בו טעינו.
בראש ובראשונה ההקשבה לאדמה ועונות השנה, גידול יבולים המתאימים לעונה ולסביבה.
התפיסה האורגנית היא יותר משיטה חקלאית. היא תפיסת עולם שלמה של חיים הרמוניים עם הטבע. הטבע יודע טוב מאיתנו מה נכון. אנחנו צריכם רק לגלות את האיזון הטבעי ולהתערב מעט ככל שניתן.

לפיכך החקלאות האורגנית לא נלחמת בטבע ולא מנסה לשנותו, אלא משתלבת בו. החקלאי האורגני לא מנסה להפוך את חלקת האדמה שלו למשטח עבודה סטרילי, נקי מתולעים וחרקים.
הוא לא חורש אותה והופך את שכבותיה, לא מדביר את החיים באדמה באמצעות חומרי הדברה, ולא מנסה להפיק ממנה תפוקת יתר באמצעות דשנים כימיים.

החקלאות האורגנית מתייחסת לאדמה כאל מצע חי, מאוזן ופורה. השדה האורגני נלחם במזיקים באמצעים טבעיים, במקום בחומרי הדברה. האויבים הטבעיים שבחקלאות הקונבנציונלית מחוסלים על ידי הדברה, משגשגים בשדות אורגניים ונלחמים במזיקים (או מנקודת ראותם "אוכלים טוב").
פרת משה רבנו למשל, ניזונה מכנימות ובכך מגנה על הגידולים האורגניים.

הגידולים בשדות האורגניים אינם אינטנסיביים אלא מגוונים, הגיוון מונע ממזיקים להתפשט.
בין ערוגות הירקות האורגניים מגדלים תבלינים: נענע, בזיליקום, שום ובצל, המשמשים כדוחי מזיקים.
ירקות מגודלים במחזורי זרעים קצרים, גם עובדה זו מטעה את המזיקים ומונעת את התפשטותם. הירקות האורגניים המגודלים בשטחים פתוחים בעונתם בלבד, הם הירקות הטובים, הבריאים והטעימים ביותר.

עגבניות שריהמלצה אישית ממני, תגדלו בבית ירקות ותבלינים לצריכה הפרטית שלכם, האהבה שאדם משקיע באדמה חוזרת שבעתיים ונותנת סיפוק שאי אפשר לתאר במילים.
אם תגדלו ותבשלו באהבה זו תהיה האנרגיה שתנהיג את חייכם.

השאירו תגובה: