ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

SHABAT_MIG_R

Powered by WP Bannerize

מרבה בשר מרבה מחלות

מאת: פרופ' אבשלום מזרחי, מחבר הספר "להתבגר צעיר" בהוצאת פוקוס
למה לא כדאי לצלות על גחלים, איך ברביקיו קשור לסרטן ומדוע אכילת בשר מובילה לדלדול עצמות. פרופ' אבשלום מזרחי מסביר מה הם הנזקים הבריאותיים של אכילת בשר
אספרגוס

צילום: pixabay

ישנן ארבע קבוצות סיכוני בריאות הטמונים בבשר. הקורא יקרא, ישקול ויחליט. הבולטים והעיקריים שבסיכונים אלה הם הבאים:

1. מחלות שגורמיהן חיידקים
בשר מהווה מקור חלבוני פוטנציאלי לגידול חיידקים. אחסון לא נכון של בשר הוא מצב סביבתי אידֵיאלי להתפתחות חיידקים מחוללי מחלות באדם. חיידקי הקולי והסלמונלה וסוגי חיידקים אחרים המחוללים מחלות באדם, מצויים לא אחת בבשר ובמוצריו – בעיקר בבשר שמקורו בשחיטה שחורה שאינה מבוקרת.
בנוסף, לא אחת הבשר לא מבושל בחוֹם גבוה והחיידקים מחוללי המחלות – אם אלה נמצאים בו – לא מומתים. זהו מקור להתפתחות מחלות זיהומיות.

2. בשר מעושן – סיכון להִתהווּת סרטן
מחקרים אחרונים מלמדים שבשר מעושן עלול להווֹת גורם להתפתחות מחלות סרטן. המדובר בעיקר בבשר שבושל על גחלים, מה שנקרא בעגת הרחוב בַּר-בִּי-קְיוּ. בבשר זה מצטבּרים כפי הנראה חומרים מסרטנים.

3. שינוי גנטי עלול להיות מזיק לבריאות?
ההתפתחות המרשימה בתחום הגנטי העניקה למגַדלי בעלי חיים לשחיטה את היכולת לעשות שינויים גנטיים המכַוונים לכך שבעלי החיים יהיו שמנים יותר ועמידים כנגד מיקרוֹאורגניזמים מחוללי מחלות.
בקהילת המדענים יש החוששים ששינויים גנטיים עלולים להזיק לבריאות האדם אשר מכליל בְּשר בעלי חיים שעבר שינויים גנטיים מכוּונים אלה. אלו חששות שעדיין לא הוּכחו, אך ישנה סבירות גבוהה שיש בהם אמת.

4. שימוש מוגבר בהורמונים בפיטום בעלי חיים – סכנה לבריאות האדם
לא מעט חוואים מגַדלי בעלי חיים למטְרות ייצור בשר לשחיטה מזריקים להם, בעיקר לעופות ולבקר, הורמונים. ההורמונים נועדו בדרך כלל להביא להשמנת-יתר של בעלי החיים.

קיים ויכוח מתמשך על הנזקים האפשריים מאכילת בְּשר בעלי חיים שפוטמו בהורמונים. המִמצאים השליליים והנזקים הטמונים באכילת בשר כזה עדיין לא הוּכחו חד-משמעית, אך הם עלולים להיות בתחומים הבאים:

* התפתחות מהירה ומואצת של בנים ובעיקר בנות. כבר בגיל צעיר מאוד – בגילים שבע-שמונה שנים, הן מתחילות לפתח שדיים. כן גם כל קצב התפתחותן הנשית מקדימה בשנים לא מעטות את הקצב הטבעי, שהוא אִטי יותר.

* חוסר פוריות בגברים ובנשים.

* התפתחות מחלות סרטן כתוצאה מהשראה הורמונלית זו..

מחלות אדם הקשורות לאכילת בשר

בספרות הרפואית אפשר למצוא שורה לא קצרה של מחלות אשר מקורן הוא אכילת בשר. המדובר בדלקות מִפרקים, עצירות, דלקות מֵעיים, דלקות במערכת השתן, מחלות לב וכלי הדם, מחלות כבד וכיס המרה, הרעלת מזון, טיפוּס הבטן, בריחת סידן, ועוד.

הרי כמה דוגמות:

• בדם ובשתן של קרניווֹרים – אוכלי בשר – רמת חומצת השתן גבוהה. חומצה זו, או נגזרותיה, שוקעת במִפרקים ומולידה מחלות כרוניות קשות כמו מחלת ה-Gout (צִינִית) ומחלות אחרות.

מסתבר שגם בריחת סידן מהעצמות (אוסטיאופורוזיס) נגרמת עקב אכילת בשר ממושכת. אלה הם ממצאי מחקרים של רופאים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. הממצאים מצביעים על כך שחלבונים מן החי: חלבון החלב (קזאין) וחלבוני הבשר גורמים להגברת חוּמצִיוּת הדם. לגוף יש אמנם היכולת לנטרל חוּמציוּת זו, אך לא אחת, עם הגיל, יכולת זו נחלשת. אז הגוף מפריש מהעצמות סידן על מנת לווסת את רמת החוּמציוּת בדם. שחרור סידן זה הוא למעשה בריחת סידן מהעצמות – אוסטיאופורוזיס. זו אחת הסיבות שמוצאים אצל מבוגרים (נשים וגברים) עלייה משמעותית בשברי גפּיים וחורים בשיניים – והכול להערכתי עקב הכָללת חלבונים מן החי בתפריט.

 "קשר הסרטן" של הבשר

• בסקר הרגלי אכילה שנערך אצל כ-250 חולי סרטן וכ-500 משתתפים בריאים, נמצא כי דיאטה עתירת-בשר קשורה עם הסיכון לחלות בסרטן האָדֶנוֹקַרְצִינוֹמָה בקיבה. דיאטה עתירת ירקות ופירות מקטינה את ההסתברות לחלות בָּאָדֶנוֹקַרְצִינוֹמָה של הוושט.

• סיכום של כמה עשרות מחקרים אשר נערכו בין שנת 1970 לשנת 1989 קובע בבירוּר שבּין אוכלי בשר בקר ההסתברות לחלות בסרטן של המעי הגס וסרטן פי הטבעת גבוהה בצורה משמעותית מזו של צמחונים וטבעונים.

כדאי לזכור ולהזכיר שנִזקי אכילת הבשר אינם מיָדיים. כאן קיים האפקט המצטבּר; הנזקים יכולים להופיע רק לאחר מספר שנים של אכילת בשר.

וטרם הזכרנו את "הפּרה המשוגעת"

למִן שנת 1996, העולם המערבי מבולבל ומבוהל ממה שנקרא בעגת הרחוב מחלת "הפרה המשוגעת". שמהּ הרשמי של המחלה הוא "סַפֶּגֶת המוֹח" (סַפֶּגֶת מלשון סְפוֹג) –  Bovine Spongiform Encephalopathy disease– והיא פוגעת בבעלי חיים (בעיקר בבקר) וגם בבני אדם.

מחלה זו היא מחלה מסתורית. אין דרך לטפּל בחולה (בבעל חיים או באדם). החולה במחלה נידון למוות. עד כה זוהו בבני אדם ברחבי העולם 125 מקרים של המחלה, מרביתם בבריטניה ורובם היו צעירים בגילם.
המחלה התגלתה לראשונה בבריטניה. מכאן התפשטה למקומות שונים בעולם. עד לשנת 2001 דיווחו 18 מדינות על קיומה של מחלת "הפרה המשוגעת" בתחומן. עם התגלוּת המחלה בבריטניה חוסלו קרוב לחמישה מיליון ראשי בקר בצַו השלטונות.

הגורם למחלה הוא חלבון פגום אשר משכפּל את עצמו ונמצא במוח ובחוט השדרה של בעלי חיים הנגועים במחלה. חלבון זה בודַד, ונמצא שאם הוא מוזרק לבעל חיים אחר הוא גורם למחלה ולמוֹת בעל החיים שהודבק.

פרה באחו
במחלה זו הנזק נגרם למוֹח אשר מתנוון במהירות, כאשר הוא מתמלא בחללים קטנים דמויי ספוג (מכאן שם המחלה) ומתפורר. הנזק בלתי-הפיך והחולה במחלה נידון למוּת.

השם מחלת "הפרה המשוגעת" ניתן למחלה בגלל ההתנהגות האופיינית של הפרה החולה שפּגיעתה עצבית-נוֹירוֹלוֹגית. היא הססנית וחששנית יותר מִתמיד. היא רגישה מאוד לקולות ולמגע. היא מניעה את גופה בצורה חריגה – מתנודדת ונעה באופן מוגזם בזמן הליכתה, רועדת ונופלת. היא מלקקת את עצמה באופן מוגזם. בשלבּי המחלה האחרונים היא רובצת. המוות בא תוך שבועיים ועד לחצי שנה מפּרוֹץ המחלה.

גם בבני האדם הפּגיעה היא מוחית: הפרעות פסיכיאטריות (התנהגותיות) שונות, אבדן כישורים ויכולות מוטוריות ושִׂכליות. סימני המחלה הראשונים המופיעים באדם הם התנהגותיים-פסיכיאטריים. מאוחר יותר מופיעה פגיעה עצבית-נוֹירוֹלוֹגִית.

תקופת הדגירה של המחלה: מרגע ההידבקות במחלה ועד להופעת סימניה הראשונים, יכולות לחלוף לא פחות משלושים שנה(!).

מסתבּר שאין דרך לגלות את המחלה בבדיקת דם או בכל בדיקה אחרת. למעשה, הדרך היחידה להגדיר את המחלה היא רק בהסתכלות במוח בניתוח שלאחר המוות.

ההדבּקה במחלה קורה עם אכילת בשר נגוע בחלבון מחולל המחלה, אשר כאמור נמצא בְּמוח בעל החיים החולה. עד היום מה שידוע הוא שאין המחלה מידבּקת ואינה עוברת מאדם לאדם, כשם שעוברות מחלות זיהומיות אחרות.

האיברים בבקר שהם פוטנציאל להעביר את המחלה הם המוח, הלב, הטחול, הכליות והכבד.
לדעת מומחים, החשש שבשר אדום יהיה נגוע בחלבון מחולל המחלה הוא קטן ביותר, אך אין ביטחון של מאה אחוז שכּך הדבר. המסתורין סביב המחלה מקשה להגיע לקביעוֹת חד-משמעיות.

רמת סיכון גבוהה לחלות במחלה היא באכילת מוצרי בשר טחונים כמו נקניקיות, המבורגרים וקציצות. אלה מוצרי בשר שמכינים אותם מאיברי בקר שונים, לא אחת מתערובת של בשר מכמה איברים, והלקוֹח התם אינו יודע מה הוא אוכל.

בישראל, משרד החקלאות, השירותים הווטרינריים והמועצה לייצור ולשיווּק בקר מנסים להרגיע את האזרח, באָמרם שאפשר להמשיך ולאכול בשר, אבל – "יש לבדוק מהיכן הגיע". והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האזרח לבדוק מהיכן הגיע הבשר? או לבדוק מה האכילו את הבקר טרם השחיטה?

לסיום, המובא כאן מצביע בבירוּר, הן מבּחינה מוסרית והן מבחינה בריאותית ועל פי חוקי הטבע, שאין מקום לבשר בתפריטו של האדם. אפשר גם אפשר להתקיים – גופנית ונפשית – על תפריט צמחוני וטבעוני. כדאי אולי שנזכיר ונזכור את מה שאמר הסופר הרוסי לֶב טולסטוי: "כאשר ייסגרו בתי המטבחיים ייפּסקו מלחמות בין בני אדם". ולוּ רק מסיבה זו כדאי להפסיק לאכול בשר.
להתבגר צעיר בהוצאת פוקוס

 

 

השאירו תגובה:

להגיב על בן לבטל

  1. ג'ונתן ספרן פויר

    "Just how destructive does a culinary preference have to be before we decide to eat something else?
    If contributing to the suffering of billions of animals that live miserable lives and (quite often) die in horrific ways isn’t motivating, what would be?
    If being the number one contributor to the most serious threat facing the planet (global warming) isn’t enough, what is?
    If increased rate of cancer, heart disease, diabetes and other ills doesn’t scare you, then what does?
    And if you are tempted to put off these questions of conscience, to say, not now, then when?"
    JSF, Eating Animals

  2. בן

    מילים בסלע, בגלל זה אני מייבא תחליפי בשר על בסיס חלבון צמחי. לנתכונים והסברים: soygood.biz