ECO_3
ECO_3

בריא וטעים - איך אתם חוגגים בט"ו בשבט?

בעיצומו של סגר ומול האיום של אוכל מתועש – דווקא השנה, לחגוג ט"ו בשבט בריא

כולם אוהבים סיבה למסיבה. מאוד חשוב, דווקא בתקופה הזאת, לחפש  דברים לחגוג בחיינו. איזה כיף שיש הרבה חגים יהודים וסיבות למסיבה.

שאלת המיליון קלוריות היא איך חוגגים? מה אתם באמת חוגגים? במה אתם שמים את עיקר הפוקוס ואנרגיות באותו החג? האם הדרך שחוגגים מקדמת את הרווחה והבריאות הפיזית ונפשית שלכם או ההיפך? ברור שזאת הכוונה, אבל אם תחשבו על זה זה לא תמיד מה שקורה בפועל.

כמו הבדיחה הישנה: איך מתארים כל חג יהודי ב7 מילים? הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל.

KETO_INSIDE

מה שנחמד בט"ו בשבט הוא שזה לא כך.  בט"ו בשבט אנו חוגגים את החיים – ההתחדשות והצמיחה, ולא איך שניצלנו ממוות או הכחדה. זה אחד הדברים שאני אוהב בחג הזה (חוץ מזה שיום ההולדת שלי הוא למחרת ב ט"ז שבט)

ובכל זאת, החלק האחרון של הבדיה עדיין נכון – "בואו נאכל"  לכולנו ברור שאין חגיגה בלי עוגה. אז בט"ו בשבט אנחנו  קונים פירות יבשים ומכינים עוגות תמרים, ואז אנחנו יודעים שחגגנו, סוף הסיפור. אם יש דברים נוספים זה כדרך אגב או תוספת.

 

ט"ו בשבט + סוכר = בעיה

לכל מי שמנסה להוריד את צריכת הסוכר בגלל שהסוכר גורם להשמנה ומחלות מטבוליות כמו סוכרת, כבד שומני, ועוד, צריך לדעת כי פירות יבשים מכילים הרבה סוכר. לאכול פירות יבשים זה לא כמו לאכול פירות בצורה הטבעית שלהם. בכמות קטנה של פרי מיובש יש ריכוז גבוה של סוכר אז רוב הסיכויים שבסופו של דבר צורכים הרבה סוכר. פירות יבשים אורגניים "ללא תוספת סוכר" שלא צבעו אותם עם צבעי מאכל ולא ציפו אותם עם בסוכר (כמו רוב הפירות היבשים) הם עדיין עם ריכוז גבוה של סוכר.

 

סליחה אם אני מפוצצת איזו בועה של בריאות בנוגע לט"ו בשבט

אבל חשוב שתדעו: עוגות וחטיפים המבוססים על פירות יבשים, דבש או סילאן אינם שונים מכל הממתקים מהקשר לכמות הסוכר שצורכים. בסדנאות שלי אני מלמדת שסוכר זה סוכר זה סוכר. הגוף שלנו מעכל כל סוכר באותה הדרך, וזה לא משנה אם הסוכר הגיע מקנים, תמרים, דבורים, או עץ מייפל. אם צורכים יותר מכמות קטנה זה מזיק באותה מידה. הרבה מהלקוחות שלי מזועזעים כשהם מגלים כמה סוכר הם באמת אכלו בזמן שחשבו שהם אוכלים בריא.

 

יש אלטרנטיבה. המשמעות של ט"ו בשבט לא חייבת להיות רק פירות יבשים ועוגות תמרים.  התרבות שלנו נחטפה בכך שחוגגים כמעט ורק דרך המאכלים שקשורים לאותו החג. שמתם לב שאין אף חג שהמאכל המסורתי הוא ירק? זה לא במקרה. כל חג מיוצג עם המאכל עתיר סוכר ושמן שלו. גרוע מזה, הגישה היום היא שאם לא אכלנו ממנו לא היינו חלק מהחוויה. למה? מי קבע בשבילנו שזה כך?

זאת תרבות אכילה שפוגעת בבריאות, מקדמת השמנה ומחלות מטבוליות כמו סוכרת, וגורמת להמון אנשים תסכול ורגשי אשמה על שבירת הדיאטה.

בואו נחזור לשורשים. בואו נתמקד בסיבות האמיתיות לחג ולא רק באוכל. אפשר לחגוג את ט"ו-בשבט  עם טיול בטבע, שיחה על צמיחה, התמקדות בדרכים להתחדש גם בזמנים שלנו. בואו נשים את תשומת הלב על הסיבות האמיתיות לחגים ולמסורת העשירה והנפלאה שלנו שאינן קשורות לאוכל.

 

זה תלוי רק בנו.

אנחנו יכולים להחליט לחגוג אחרת. אנחנו יכולים לבחור שהפוקוס של החג עובר מאיזה ג'אנק-פוד קונים, למשמעות של החג, למסורת, ולחוויה המשפחתית / חברתית שהחג הזה מביא לחיים שלנו.

צרו קשר עם ציפי ליבנה – משקל בריא וראש חופשי



    * שדות חובה


    השאירו תגובה: