Guy Noam_OZEN

Powered by WP Bannerize

ecosapp_vitamined3

Powered by WP Bannerize

כנס העתיד כבר כאן

כשבעיות כרוניות לא נפתרות, נדרשת דיאטת אלימינציה מתישה שתזהה את הגורמים התזונתיים המונעים ריפוי. כל זה עומד להשתנות עם רפואה פונקציונלית מותאמת אישית
צוות אקולאב, ecolab, בדיקות מעבדה מדויקות, בדיקות מעבדה פרטיות

צוות ecolab, צילום: בני גם זו לטובה

כנטורופתית, לא פעם עמדתי מול מטופלים מתוסכלים אשר סובלים ממעי רגיז, מחלת מעי דלקתית כרונית, אסטמה או תופעה אלרגית אחרת והיה לי ברור שהם סובלים מאי סבילות למזונות מסוימים. לצערי, הכלי האבחוני היחיד שהיה לי מול המטופל הוא דיאטת אלימינציה. בדיאטה זו, מתחילים בתזונה בסיסית המכילה אורז ירקות ופירות מסוימים ושותים רק מים. לאחר תקופה הנחשבת "תקופת ניקוי" מתחילים לחשוף את הגוף למזונות שונים בזה אחר זה, כל אחד לחוד ,על מנת שניתן יהיה לדעת מה גורם לאי הסבילות. זהו תהליך מתיש שלרוב קשה למטופלים להחזיק בו מעמד. בכנס "העתיד כבר כאן" גיליתי שישנה דרך קלה יותר לגלות מאילו מזונות אנו סובלים מאי סבילות והיא באמצעות בדיקת דם.

בחודש אפריל 2018 התקיים בארץ כנס בנושא רפואה פונקציונלית מותאמת אישית. מהי בעצם "רפואה פונקציונלית" (רפואה תיפקודית)? המונח הוטבע לראשונה ב-1993 כדי להגדיר את הרפואה הרב-תחומית של העתיד לעומת הרפואה השמרנית המתמקדת בעיקר בדיכוי סימפטומים. הרפואה הפונקציונלית משלבת מחקר מדעי עם אפשרויות חדשניות לאבחון מדוייק ולטיפול רפואי בטוח ויעיל במצבים מורכבים וכרוניים. תחום רפואי זה מתמקד באבחון הגורמים והתהליכים של המחלות והטיפול בהם – בהתבסס על בדיקות מעבדה פונקציונליות, מתקדמות ומדוייקות שמטרתן להביא לפתרון המחלות טרם התפתחותן ולגרום לנסיגה של מחלות קיימות תוך שיפור התנגדותו הטבעית של הגוף למחלות וחיזוק המערכת החיסונית.

לאלו שלא היו בכנס ולאלה שהיו ומעוניינים לרענן את זכרונם, להלן עיקרי ההרצאות של הכנס:

רגישות למזון או בעיה במערכת העיכול?

את הכנס פתח ד"ר רון יפה, דוקטור למדעי הבריאות ונטורופתיה עם הרצאתו "רגישות למזון או בעיה במערכת העיכול?". מדבריו עלה כי יש להבחין בין אי סבילות למזון או רגישות למזון לבין אלרגיה למזון. אי סבילות למזון מתאפיינת בתגובה פיזיולוגית שלילית למזון מסויים – ללא מעורבות של מערכת החיסון ואילו, להבדיל, רגישות למזון הינה תגובה שלילית של מערכת החיסון למזון ספציפי.

לדבריו, רגישות למזון (אלרגיה), ניתן למצוא אצל אחוזים נמוכים של האוכלוסיה והיא מתרחשת  עד כשעתיים מאכילת מזון מסויים כאשר כמות מזערית שלו מעוררת תגובה חריפה של הגוף.

כאשר ישנה מעורבות של מערכת החיסון אנחנו כבר מדברים על מחלות אוטואימוניות או בעברית, מחלות חיסון עצמי. אלו הן מחלות שבהן מתרחשת תקיפה של תאי מערכת החיסון נגד רקמות ותאי הגוף עצמם. לדברי יפה ידועות כיום כמאה מחלות שונות שניתן להגדיר אותן כמחלות אוטואימוניות. לדבריו, מחלה אוטואימונית יכולה להיווצר באחד או יותר משלושת המעגלים שמקושרים למחלה:

1. תורשה – גן המווסת את הפעילות האנטי דלקתית בגוף משתבש.

2. סביבה – רמת חשיפה לרעלים כימיים,  מתכות כבדות, וחשיפה לפטריות ונבגים.

3. היגיינה מוגברת –  שימוש רב באנטיביוטיקה שמשבש את פלורת המעי.

מערכת העיכול היא בעצם צינור ארוך ומפותל, פתוח וחשוף משני צדיו אשר גדוש בווירוסים, חיידקים, פטריות, פרוטאזות (אנזימים מעכלי חלבונים), אוכל שתיה ורעלים. מערכת זו מהווה מחסום בפני מערכת הדם והלימפה ובה המזון עובר תהליכים שתפקידם לאפשר רק לחלקיקים מעוכלים לעבור למערכות אלו כדי להזין את תאי הגוף השונים.

נמצא שבמחלות אוטואימוניות מסוימות נמצא הרכב חיידקים מסוים במעי שגורם לגוף לתקוף את עצמו.

רון יפה, נטורופת, רגישות למזון או בעיה במערכת העיכול

רון יפה, נטורופת, צילום: בני גם זו לטובה

 

איך זה עובד?

"molecular mimicry – חיקוי מולקולרי", הינה תופעה הגורמת לגדילה של חיידקים אופורטוניסטים (פתוגן שלרוב אינו מזיק) שבמצב רגיל שמערכת עיכול מאוזנת לא צריך לטפל בהם, אך כשהיא לא מאוזנת הם עלולים להפוך לפוגענים. על ידי הפרשת מטאבוליטים שגורמים למערכת החיסון לתקוף במצבים של חיסון מוחלש.

החיידקים שעוברים את מחסום הדם-מוח

במעי האדם קיימים חיידקים הגורמים לייצור ציטוקינים דלקתיים. אלו חומרים מעודדי דלקת שעוברים את מחסום דם-מוח ויכולים להשפיע על הנפש.

במחקרים שנעשו נמצא כי חיידקים פרוביוטיים השפיעו לטובה על חרדות.

הפתרון

בדיקת הרכב החיידקים במעי.

כיום ישנן 2 שיטות מולקולריות לאבחון נוכחות המיקרוביום ושתיהן מבוססות DNA:

1. Next Gen – בודקת נוכחות הרכב מסוים שמעיד על הימצאות חיידק.

2. QPCR – quantitive PCR  – בודק גנטית וכמותית. זוהי בדיקה מדויקת יותר כיוון שלפעמים המצאות חיידק אינה בעיתית בכמות קטנה אך כשמתרבה הופך לבעיה.

בדיקת ה- GI MAP המבוצעת במעבדות  "ECOLAB"-

מטרת בדיקת ה-GI MAP  היא להבדיל בין חיידקים רעים, חיידקים אופורטוניסטים וחיידקים טובים. היא משתמשת בטכנולוגית QPCR ונחשבת כיום לאחת הבדיקות הטובות בעולם. הבדיקה  נשלחת לשתי מעבדות שונות על מנת לקבל תמונה מלאה של מערכת העיכול.

המלצתו של ד"ר יפה היא לא לעשות את בדיקת ה-GI MAP  לבד, ללא איש מקצוע שיידע לקרוא את התוצאות ולהכין תוכנית מדויקת לתיקון המצב.

חשוב לציין כי גם חיידקים טובים עלולים להפוך למזיקים ולכן, לא מומלץ לקחתם ללא היוועצות באיש מקצוע.

4R – בשבילכם

ברפואה הפונקציונלית משתמשים בגישה פשוטה שנקראת 4R:

Remove, Replace, Reinoculate, and Repair.

Remove  – הסרת הרע – הרעיון איתו נפתחה ההרצאה אשר בבסיסו הרחקת הגורמים המשפיעים על המעיים שלנו לרעה כגון קפאין ואלכוהול, מזונות דלקתיים, גלוטן, מוצרי חלב, תירס, סויה, ביצים וסוכר. ובעצם, אלו העלולים להוביל לרגישות למזונות.

Replace – החלפה במזונות טובים. הוספת מזונות חיוניים לעיכול תקין וספיגה תקינה כמו אנזימי עיכול, חומצה הידרוכלורית  וחומצות מרה החיוניות לעיכול תקין.

Reinoculate –  הכנסת חיידקים מועילים למעי כדי להשיג איזון בריא של חיידקים טובים ע"י נטילת פרוביוטיקה מתאימה.

Repair – תיקון המעי הדליף  ע"י אכילת מרכיבים תזונתיים הנחוצים לתיקון המעי. אחד מהעיקריים היא ל-גלוטמין – חומצה אמינית העוזרת לשקם את דופן המעי. מרכיבים חיוניים נוספים כוללים אבץ, אומגה 3, ויטמין A, C, E, וכמו כן צמחי מרפא כגון אלוורה ואולמוס המשקמים את דופן המעי. בנוסף, קיימות תמציות צמחים שהוכחו כאנטי מיקרוביאליות ולכן לרוב ישולב טיפול בצמחי מרפא עם פרוביוטיקה.

לטפל בקו ההגנה הראשון

לסיכום, מערכת העיכול היא קו ההגנה הראשון של גופנו. דופן מערכת העיכול קשור קשר הדוק למערכת החיסון שלנו ולכן במצבים שלחוסר איזון במערכת החיסון מומלץ לבדוק את מערכת העיכול.

אנחנו באמת מה שאנחנו אוכלים – האוכל משפיע על הכל ולכל דבר יש סיבה. דיכאון למשל יכול להתרחש כיוון שהגוף שלנו לא מייצר מספיק סרוטונין, וזאת בגלל שאין לו מספיק טריפטופאן  וויטמין 6B אשר הכרחיים לייצור סרוטונין וזה שוב מחזיר אותנו למערכת העיכול.

בדיקת שתן לחומצות אורגניות ואוטיזם

ההרצאה השניה בכנס הועברה על ידי טלי אונגר, רוקחת, מומחית לכימיה תרופתית ונטורופטית. נושא ההרצאה שלה היה בדיקת חומצות אורגניות (בשתן) ככלי מדעי לשיפור איכות החיים.

עפ"י סיפורה האישי, בתה אובחנה כאוטיסטית והיא, בעזרת בדיקת שתן, הצליחה לאתר את שורש הבעיה של ביתה ולטפל בה עד שכיום היא בריאה ונורמטיבית לחלוטין.

לדבריה, טיפול עפ"י תוצאות בדיקה זו יכול לעזור להפחית תסמיני אוטיזם, לטפל בחרדה, דיכאון, בעיות שינה, קשב וריכוז, פיברומיאלגיה, כאבים בזמן קיום יחסי מין וחוסר שקט.

טלי אנגור רוקחת מורשה, מומחית לכימיה תרופתית ונטורופתית בדיקת חומצות אורגניות- כלי מדעי מדויק לשיפור איכות החיים

טלי אנגור רוקחת מורשה, מומחית לכימיה תרופתית ונטורופתית, צילום: בני גם זו לטובה

 

בשנים 2013-2016 זינק הטיפול בתרופות נוגדות חרדה ב13%. ממעגל הקסמים מתחיל כשאדם פונה לרופא בשל חרדות. הרופא רושם לו תרופה מסוג SSRI, תרופות אלו משאירות את הסרוטונין זמן רב יותר במערכת העצבים. פתרון זה מאריך את אורך החיים של הסרוטונין אך אינו מטפל במקור הבעיה ועלול לגרום לחרדות ובעיות שינה. וכאן יתחיל "מעגל הרשע", בעיות השינה יפתרו על ידי מתן תרופה להשראת שינה, אשר תגרום להפרעה נוספת שלה ירשום הרופא כדור נוסף שיגביר את החרדות עליהן התלונן המטופל מלכתחילה.

במקרה זה הרפואה הקונבנציונלית טיפלה רק במערכת העצבים ולא ניסתה להגיע לעומק הבעיה.

במקום לטפל בחרדה ע"י SSRI, כדאי להבין מדוע חסר סרוטונין בגוף ולתת לגוף את חומרי הגלם לייצורו ולסייע בספיגתו.

אונגר ציינה כי חילוף החומרים שלנו הוא אינדיקציה לתהליכים רבים המתחוללים בגופנו ומשפיעים בתורם על הבריאות שלנו. וסיפרה על בדיקת חומצות אורגניות בשתן אשר מספקת תמונת מצב מקיפה על חילוף החומרים שלנו. הבדיקה בודקת 74 מטבוליטים שונים המשתתפים בתהליך חילוף החומרים.

בגופנו תרכובות ומולקולות אורגניות שונות שהינן תוצר לוואי של פעילות התאים בגופנו. לרוב הן זניחות אך בהינתן מצב של מחלה כרונית, חיידק או אלרגיה מסוימת עקבותיהן בשתן יתנו "איתות" על כך שמשהו אינו כשורה בגופנו, במקרה זה תהיה חומצה אורגנית חריגה אחת או יותר. ישנן תרכובות הנוצרות על ידי צמיחת יתר של שמרים במערכת העיכול או חיידקים הנוצרים עקב תפקוד לקוי במערכת החיסון או חשיפה לתרופות.

על ידי גילוי של התרכובת, בידודה וזיהויה, ניתן להגיע לשורשן של בעיות רבות ולהגדיל את הסיכוי בצורה משמעותית להצלחת הטיפול והריפוי של המצב הרפואי.

הבדיקה לחומצות אורגניות של ECO LAB היא הבדיקה המקיפה ביותר מסוגה וכוללת את מכלול התופעות הניתנות לזיהוי על ידי מטאבוליטים ומולקולות אורגניות בשתן.

7 אינדיקציות חשובות בבדיקה אחת

בדיקת חומצות אורגניות בשתן מקיפה את הנושאים הבאים:

1. שמרים וחיידקים – זו בדיקה החומצות האורגניות היחידה המבדילה בין חיידקים מועילים ומזיקים. היא מזהה מטבוליטים רעילים העלולים לדכא פעילויות במוח או להחריף מגוון של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות והתנהגותיות, כגון דיכאון, הפרעה דו קוטבית ואוטיזם. כמו כן היא נותנת לנו אינדיקציה אם קיים חשד לפתוגנים במערכת העיכול, ו/או צמיחת יתר של קנדידה (פטריה המתקיימת על שמרים) היכולה לייצר רעלנים הקשורים גם לפיברומיאלגיה, מיגרנות, תסמונת התשישות הכרונית, כושר וריכוז ירודים או ערפול.

2. תזונה – וויטמינים ונוגדי חימצון – הבדיקה כוללת מספר סמנים תזונתיים, המראים רמות חיוניות של ויטמינים ונוגדי חמצון כגון – ויטמינים B2, B5, B6, B12, וויטמין C, קו אנזים 10Q, N -אצטילציסטאין וביוטין (ויטמין H). ליקויים בוויטמינים ונוגדי חמצון אלו מזוהים עם מגוון רחב של בעיות בריאות כרוניות. ומחסור בהם משפעים באופן דרסטי על יעילות מערכת החיסון שלנו ותפקודנו הכללי.

3. מטבוליזם של חומצות שתן – בדיקה זו כוללת 8 קטונים ספציפיים ומטבוליטים של חומצות שומן. כאשר מזוהות רמות גבוהות של חומצות אלו זה עלול להוות סימן לסוכרת, צמיחת יתר חמורה של קנדידה במערכת העיכול או הפרעה גנטית. כל אלו בתורם יכולים לגרום להיפוגליקמיה ועייפות.

4. נירוטרנסמיטורים – בדיקה זו מודדת רמות של HVA (חומצה הומווניליק), VMA (חומצה ונילילמנדליק), מטבוליטים של הנוירוטרנסמיטרים, דופמין ואדרנלין/נוראדרנלין. בנוסף היא מודדת האם היחס בין שני המטבוליטים. מצב של HVA מוגבר ו- VMA ירוד עלול להיגרם על ידי זיהום קלוסטרידיום או רעילות עופרת.

5. בעיות מטבוליות גנטיות – זוהי בדיקת המעבדה היחידה הכוללת סממנים עבור חילוף החומרים של אוקסלטים בבדיקה לחומצות אורגניות. רמה גבוהה של אוקסלטים עשויה להצביע על מחלות גנטיות. בעוד שהצטברות של אוקסלטים יכולה לגרום לאבנים בכליות. אוקסלטים יכולים להצטבר גם בעצמות, עיניים, בלוטת התריס וברקמות אחרות. הם עלולים גם הם עלולים לגרום כאב ותנאים דלקתיים.

6. יכולת ניקוי רעלים של הגוף – הבדיקה כוללת אינדיקטורים חשובים על יכולות הגוף לניקוי רעלים. כולל אלה של רמות הגלוטתיון (אחד מנוגדי החמצון החשובים ומשמעותיים ביותר).

7. כשקיים סממן כי אדם נוטה לסטרס חמצוני, הוא יהיה רגיש יותר לפתוגניים אופורטוניסטים. פתוגניים אלה יכלים לעכב, במישרין או בעקיפין, עיכול תקין וליצור יותר סטרס חמצוני בגוף. אלא אם כן טופלו, המעגל האכזרי הזה ימשיך לעכב מסלולים כימיים שונים הכרחיים לתפקוד נוירולוגי תקין ושל המערכת החיסונית.

אולם מלא בכנס בדיקות מעבדה פונקציונאליות

אולם מלא בכנס בדיקות מעבדה פונקציונאליות, צילום: בני גם זו לטובה

 

7 דוגמאות ליתרונות של הבדיקה

1. דיכאון וחרדה – הסרוטונין הוא נוירוטרנסמיטור חשוב למניעת דיכאון וחרדה. המטבוליט שלו מופרש בשתן ונקרא 5HIAA. מה צריך כדי לסנתז סרוטונין? טריפטופאן. חומצה אמינית זו נמצאת בחסה, שעועית, דגנים, ביצים, בוטנים ועוד. החומצה האמינית עוברת המרה ל-5HTP שהופך לסרוטונין ע"י ויטמין B6 ואבץ.  ילדים עם תזונה סלקטיבית יסבלו ממחסור בסרוטונין וגם אם הם אוכלים בריא יכול להיות שהם במצב של מתח ועקה שגורם לגוף שלהם לייצר הרבה קורטיזול ואדרנלין ולכן יסבלו ממחסור בסרוטונין. יתכנו צבים בהם הם אינם במתח ועקה אך עדיין יש להם בעיות ספיגה או דלקת כרונית במערכת העיכול ולכן הטריפטופאן הופך בגופם לחומצה קינולונית ולא לסרוטונין.

2. בעיות קשב וריכוז נובעות ממחסור בדופאמין ונוראדרנלין. אם ננסה להבין למה הגוף לא מייצר מספיק נצטרך לשאול האם זה קשור לתזונה, לבעיות ספיגה, לנוכחות של מתכות רעילות או לשגשוג של חיידקי קלוסטרידיום במעיים שמייצרים תרכובות רעילות המעכבות ייצור של אנזימים חיוניים בגופנו לייצור הדופאמין והנוראדרנלין.

3. ומה לשינה ולויטמין B12? ויטמין B12 אחראי על השינה העמוקה שלנו. מחסור בו יכול למנוע  שינה עמוקה. לצערנו, בדיקת הויטמין של קופות החולים אינה מגלה מחסור ב- B12. בדיקת OAT כן מגלה. ייתכן מצב בו בבדיקות דם רגילות הכל תקין אך קיימות תופעות כגון יש לשון חלקה וחיוורת או אנמיה מיקרוציטית. במקרה זה יש כנראה מחסור ב-B12 פונקציונלי.

4. פיברומיאלגיה הינה מחלה ראומטית שגורמת לכאבים מפושטים בגוף, עייפות, בעיות קשב וריכוז וחולשה. היא שכיחה יותר אצל נשים ואיננה ניתנת לגילוי בבדיקות דם. נמצא כי עודף בחומצה אוקסלית גורם למחלה. יתכן ונאכל מזון שיש בו חומצה אוקסלית, והכל יהיה תקין, אך כדי שהכל יהיה תקין אנחנו צריכים מספיק סידן מהמזון ושלא תהיה לנו בעיה בעיכול שומנים. במידה וקיימת בעיה בעיכול שומנים, השומן יישאר במערכת העיכול, יספוג את הסידן ויופרש ואז החומצה האוקסלית תצטבר בגוף.

5. כאבים בזמן קיום יחסי מין – גם הם נגרמים כתוצאה מהצטברות חומצה אוקסלית בנרתיק וזאת כיוון שהיא הופכת את הנרתיק למסויד וקשיח.

6. אוטיזם – מדובר על נגזרת מתזונת הילדים (ריבוי בשוקולד, אגוזים ובוטנים). לילדים על הרצף האוטיסטי יש בד"כ קנדידה ופטריות מזיקות במערכת העיכול ולכן החומצה האוקסלית לא מתפרקת. הסימפטומים להרעלת אוקסלטים הם חוסר שקט ובעיות מוטוריות בעיקר ברגליים. הטיפול באוטיזם הוא קודם כל במערכת העיכול, השמדת אוכלוסיית הפטריות המזיקות. ויטמין B6 מפרק אוקסלטים, נתינת תוספי סידן ומגנזיום ציטראט, פרוביוטיקה ואומגה 3. צריכת הרבה מים. כיצד מתבצעת הבדיקה:

כדי לבצע הבדיקה, על הנבדק לתת דגימת שתן. שליח יגיע עם ערכת הבדיקה עד בית הלקוח ולאחר ביצוע הדגימה יאסוף אותה. מומלץ על 40 מ"ל מהשתן הראשון של הבוקר לפני אוכל או משקה. נבדקים מתבקשים להימנע מתפוחים, ענבים (כולל צימוקים), אגסים, חמוציות והמיצים שלהם 24 שעות לפני איסוף הדגימה. לאחר איסוף הבדיקה, היא נשלחת למעבדות בארה״ב ולאחר כחודש תתקבלנה התוצאות במייל כאשר גם נוספות להן המלצות להמשך הטיפול.

בדיקות מתקדמות לבריאות הלב, המוח והעורקים

אופיר פוגל, נטורופת, מתעמק שנים רבות בנושא טרשת העורקים, כתב עד כה שני ספרים ועוסק כל הזמן במחקר.

מה באמת גורם לטרשת עורקים?

בגוגל תמצאו עורק שבתוכו שוקע הכולסטרול האיום והנורא, סותם את העורקים, גורם לשבץ מוחי וארוע לבבי  אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. טרשת עורקים היא מחלה של דופן העורק ולא של כולסטרול. עורק בריא מתפקד הוא חלק וגמיש. עורק חולה הוא דלקתי, ויכול להגיע למצב של סתימה ופגיעה באספקת הדם לרקמות.

עורק שיש בו כבר מחלה לא יתגלה בבדיקות הרגילות כעורק סתום, הוא ימצא כפתוח ותוצאת הבדיקה תהיה שהכל בסדר.

יש פה מחלה דלקתית ולא רק חסימה. יש כאן פגיעה בדופן, מחלה דלקתית, פצע בדופן, שקיעה של שומנים עודפים. במקרה כזה רק לאזן סוכר וכולסטרול לא יספיק לנו. זה גם תהליך מתמשך פרוגרסיבי. העורק הולך ונסתם וזה גם מה שמודדים לנו – כמה העורק סתום.

אבל, פחות מדברים על כך שרוב התקפי הלב מתרחשים כשיש קריש דם שנוצר על פני רובד טרשתי צעיר וקטן (30% סתימה) . דווקא הפלאק הטרשתי במצב כזה יותר חמור.

דבר נוסף – ספאזם – SPASM – כיווץ העורק מסטרס, אדם בסטרס העורק מתכווץ, לחץ הדם עולה ואם יש לנו כבר סתימה של 50% הדבר עלול  להוביל להתקף לב.

מגיעים לבית החולים, מיד מקבלים תרופות מצילות חיים והבעיה "נעלמת" ואיפה הסטרס? מי מטפל בו?

אופיר פוגל, נטורופת - בדיקות מתקדמות לבריאות הלב, המוח והעורקים

אופיר פוגל, נטורופת, צילום: בני גם זו לטובה

 

הקרדיולוג אומר לך ללכת הביתה?

פרופסור ארדון רובינשטיין אמר שהרבה פעמים נגע צעיר מסוכן יותר כי הוא לא יציב ועלול להיקרע ולגרום להופעת קריש דם לסתום את כלי הדם ולגרום להתקף לב. הפלאק הקשה הוא נוקשה וגם אם הוא גדול הוא פחות מסוכן. 68% מהתקפי הלב נגרמו אצל עורקים עם פחות מ-50% סתימה שבמצב כזה הקרדיולוג אומר לך ללכת הביתה. לכן גודל הפלאק הוא לא אינדיקציה מספיק טובה.

פתרונות רפואה הקונבנציונלית שהם למעשה ניתוח מעקפים וצנתור לא פותרים בכלום את שורש הבעיה, זה מציל חיים אבל זה לא פותר כי זה יכול לחזור. טרשת עורקים יכולה להגיע גם למוח ולגרום שם לשבצים מוחיים זעירים במוח לאלצהיימר ודמנציה.

בדיקות הכולסטרול בקופות החולים מודדות TOTAL CHOLESTEROL   וגם HDL ומתוכם הם מחשבים את ה-LDL. גורמי הסיכון הידועים הם סוכרת, השמנה, תורשה, לחץ דם גבוה עישון ועוד. אבל אלה מסבירים רק כ-50% מהתקפי הלב. יש לנו המון אנשים שהטרשת שלהם לא מוסברת.

המציאות מראה כי הסטטינים לא הצילו את חייו של אפילו אדם אחד במחקרים שנעשו. 1 מתוך 104 איש שנטלו סטטינים הדבר מנע התקף לב. 1 מתוך 154 נמנע שבץ מוחי. לעומת זאת 1 מתוף 50 פיתחו סוכרת ו-1 מתוך 10 סבלו מפגיעה בשרירים מאובחנת.

כולסטרול גבוה זה דווקא טוב לנו

באנשים מעל גיל 65 המצב עגום עוד יותר והמחקרים מראים כי בגיל מבוגר כולסטרול גבוה זה דווקא טוב לנו.

במחקר נוסף נמצא שהשכיחות של קשר גנטי מובהק בכולסטרול הוא 1 ל-500. יש אוכלוסיות שלמות בעולם שאין בהן כמעט בכלל היארעות של מחלות לב כמו ביפן למשל אבל אם תיקח את היפני ותעביר אותו לארצות הברית הוא ידביק את עמיתו האמריקאי מהר מאוד. מה זה אומר? שהגנטיקה לא השתנתה אבל אורח החיים השתנה.

מעל 80% ממחלות הלב ניתנות למניעה כלומר, לגנטיקה ויש מקום אבל היא לא הדבר העיקרי. זוהי רק נטייה תורשתית זוהי לא מחלה גנטית. נטייה תורשתית אפשר למנוע, אם אבא שלי וסבא שלי היו חולים בסוכרת, לי יש נטייה לחלות בסוכרת ואם אני לא אתנהג יפה קרוב לוודאי שגם אני אחטוף.

אז מה באמת חשוב אם לא גובה ה-LDL?

1. גודל ה-LDL – יכולה להיות שהכולסטרול LDL יהיה גבוה אבל אם המולקולות שלו גדולות ומרווחות הוא לא מסוכן. אם המולקולות קטנות וצפופות וגם מחומצנות אז הוא מסוכן.

2. LDL  מחומצן או לא מחומצן – בדיקה חשובה מאוד. הכולסטרול המחומצן הוא הגורם לתהליך הדלקתי. חלקיקי LDL עמוסים בכולסטרול חודרים לדופן העורק ובו מתחמצן הכולסטרול ושוקע וגורם לדלקת. אופיר גילה לנו שפעם ניסו לקדם תרופה למניעת חימצון הכולסטרול אבל לא הצליחו. מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו יכולים למנוע את חימצון הכולסטרול על ידי הכנסת נוגדי חימצון לגוף שלנו ולהמנע מלהכניס לגוף שלנו מזונות מחמצנים.

3. Lp(a) ו – APO – B – סמנים טובים יותר מ-LDL שיכולים להעיד על המצב הטרשתי בעורקים.

4. LDL Particle Number – ספירת מספר חלקיקי ה-LDL

כך יוצא שמטופל עם כולסטרול גבוה 296, הוא במצב מצוין כי הכולסטרול שלו לא מסוכן לעומתו מטופל עם כולסטרול נמוך מ200 גילו בבדיקות שהכולסטרול שלו מחומצן לכן הוא בסיכון הרבה יותר גבוה ללקות בטרשת עורקים.

מדדי דלקת ובדיקות קריטיות נוספות

אופיר תיאר בהרצאתו גם סוגי מדדי דלקת כגון ESR ן-CRP שנבדקים בקופות החולים אבל לא מדויקים מספיק. יש גם בדיקת פיברינוגן שמנבאת דלקת באופן מדויק יותר וצריך בשבילה הפנייה מהרופא.

קיימת כיום בדיקה רגישה הרבה יותר, שבכוחה למדוד רמת  CRP  בדרגת דיוק גבוהה הרבה יותר – בדיקת  CRP   ברמת רגישות גבוהה (  – highly sensitive CRP  hs-CRP).  בדיקה זו נמצאה מדויקת יותר מכל בדיקה אחרת המוכרת לרפואה, ביכולת לסייע לחוקרים להבדיל בין בני-אדם בעלי סיכון להתקף לב ובין אלה הבטוחים ככל הנראה מפניו).

ישנה גם בדיקת אינדקס אומגה שבודקת בכדוריות הדם האדומות את מצב האומגה 3 עם חלוקה ל-EPA ו-DHA וחומצה ארכידונית. וכולנו יודעים כבר שיש קורלציה בין רמות האומגה 3 בדם למחלות לב.

כולנו יודעים שסוכר גבוה זה לא טוב אבל רובינו מבצעים רק בדיקת גלוקוז בדם שהיא לא מדויקת ולכן מומלץ יותר לבצע בדיקת HbA1c ואינסולין בצום.

בדיקה נוספת חשובה היא בדיקת הומוציסטאין. הבדיקה היתה מאוד פופולרית בשנות ה-90. זהו למעשה סמן לסיכון להתקפי לב שבץ מוחי ואלצהיימר. כיוון שהייצור של החומר הזה תלוי ב-6B, חומצה פולית ו-12B, חשבו החוקרים שנטילת תוספים אלה תפתור את הבעיה אבל כיוון שלא נתנו  את התוספים הנכונים של פולאט (ולא חומצה פולית) ושל מתילקובלאמין (ולא ציאנוקובלמיו)  לא ראו שיפור וחוץ מזה היו במחקר גם אנשים עם  פגם אנזימטי MTHFR שעוות את התוצאות כי אנשים עם פגם זה הם בעלי הומוציסטאין גבוה.

המסקנה היא שהומוציסטאין הוא מרקר מאוד חשוב וכדאי לבדוק אותו ובמידת הצורך לתסף בפולאט, מתילקובלמין ו-6B, וכמובן הכי חשוב לאכול קטניות, ירקות עלים ירוקים, ברוקולי, סלק, ארטישוק ואבוקדו שמורידים רמות הומוציסטאין.

לסיכום מה עושים עם כל המידע הזה? קודם כל בודקים אם יש לנו דלקת כרונית שהיא המוצא לכל המחלות שמסכנות את חיינו. מבצעים בדיקת High sensitive CRP. ואיך מורידים רמות דלקת? פחות אומגה 6, וחומצה ארכידונית, רוב השמנים  הזרעים והגרעינים ורוב המזונות מהחי והשומן טראנס ומטפלים בהשמנה ומפסיקים פחמימות פשוטות.

כמו כן, צורכים מזונות מפחיתי דלקת כגון דגים בריאים, פשתן, צ'יאה, ריגלת הגינה, כורכום טרי, פירות יער, רימון, שום ובצל, עירית, ג'ינג'ר.

מפסיקים לאכול אוכל שרוף, מטוגן, חומרים משמרים ומייצבים צבעי מאכל ומזונות מעושנים ומתועשים.

נוגדי חימצון – The darker the better. כל ירק או פרי כהה יותר יש בו יותר נוגדי חימצון.

כולנו יודעים שצריך להזהר מסוכר, אבל מה עם קמחים? כל דגן שהפך לקמח האינדקס הגליקמי שלו גבוה, גם קמחים בריאים. פריכיות אורז מעלות סוכר לשמיים, וגם לחם מלא לא מספיק טוב במצב של סוכרת.

אפשר להבריא מסוכרת, על ידי הפסקת צריכת סוכר והימנעות מקמחים.

כדי לטפל בכולסטרול בעייתי ומחומצן חשוב שנצרוך פיטוסטרולים – נבט חיטה, שקדים, קקאו, טחינה. כמו כן כדאי שנצרוך סיבים מסיסים במים כגון גריסים, שיבולת שועל, קטניות ובמיה.

לא פחות חשוב לבצע פעילות גופנית מתונה ולהפחית סטרס.

רגשות ומצב העורקים שלכם

ומה עם רגשות? האם הם משפיעים על מצב הלב והעוריקים שלנו? בוודאי. במחקר נמצא שגברים שנשותיהם הביעו את אהבתן אליהם סבלו באופן משמעותי פחות מתעוקת לב. מסקנה שתחושה של אהבה ותמיכה משפיעות עלינו. כמו כן רמות מתח חרדה, דיכאון, כמה אנחנו מרשים לעצמינו להביע רגשות – כל אלה משפיעים על מצב הטרשת בעורקינו.

האם אפשר להבריא מטרשת עורקים? ד"ר דין אורניש טען שכן וגם הוכיח זאת. הוא נתן דיאטה דלת שומנים וכולסטרול טבעית מאוד לקבוצת מחקרים, יחד עם פעילות גופנית וניהול סטרס במשך 5 שנים ואכן העורקים שלהם החלו להיפתח והיו שיפורים קליניים משמעותיים. אז יש תקווה !

בדיקות מדויקות לגילוי וטיפול במחלות בלוטת התריס

בעיות עיכול? עצירות כרונית? מעי רגיז? דיכאון? אנמיה? דלקות אוזניים? תשישות וחוסר אנרגיה? לחץ דם נמוך? דלקות בדרכי השתן? קנדידה ורגישויות למזון? בעיות עור? אולי פשוט בלוטת התריס שלכן לא מאוזנת? גלי הנדל, יועצת תזונה מוסמכת, אומרת שלכן כי מחלות בלוטת התריס שכיחות יותר אצל נשים. על כל 9-10 נשים יש גבר אחד שמתמודד עם בלוטת תריס לא מאוזנת.

הנדל הציגה את סיפורה האישי. סיפרה שסבלה מכל התסמינים הללו, אבל ה-TSH שלה היה בטווח התקין ולכן הרופאים התעקשו שהבלוטה שלה תקינה והיא קיבלה תרופות נוגדות דיכאון כי הרופאים טענו ש"הכל בראש שלה". כמובן שהתרופות אנטי דיכאוניות לא עזרו.

בלוטת התריס כל כך חשובה כי ההורמונים שהיא מייצרת נחוצים לכל תא ותא בגוף שלנו.

דבר נוסף, הרופאים מסווגים את בדיקת בלוטת התריס לתת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס אבל בפועל כשהבלוטה לא מאוזנת יכול להיווצר סימפטום של מיקס שזה בדיוק מה שקרה לה. לדוגמא היו לה תסמינים של תת פעילות אבל היא ירדה במשקל וזה "לא הסתדר" לרופאים.

גלי הנדל, יועצת בריאות מוסמכת - בדיקה מקיפה לבלוטת התריס

גלי הנדל, יועצת בריאות מוסמכת, צילום: בני גם זו לטובה

 

מעבר ל-TSH

על בשרה חוותה גלי את העובדה שכאשר ה-TSH תקין זה לא אומר שהבלוטה במצב תקין.

לאחר שהתעקשה שהבלוטה שלה לא בסדר, הרופאים נתנו לה אלטרוקסין, אמרו לה שתצטרך לקחת את התרופה כל חייה ולבוא למעקב. אבל ה-TSH הראה שיפור והסימפטומים שלה לא השתפרו. אף אחד לא באמת ניסה להתחקות או להבין מה בעיית המקור – האם חוסר איזון הורמונלי? התמודדות לקויה עם סטרס? חסכים תזונתיים? מצב אוטואמוני? זיהומים פנימיים וחיצוניים? הצטברות רעלים בגוף? חוסר איזון של בלוטת האדרנל?

בדיקה כזאת היתה יכולה לחסוך לה 5 שנים של סבל ולשנות את מסלול חייה.

בקופות החולים ישנן בדיקות אבל הן לא מספקות, והרופאים גם לא ממהרים לבצע אותן. חוץ מזה, 95% מבעיות בלוטת התריס הן על רקע אוטואמוני ואנחנו כבר יודעים שהמחלות האוטואמוניות נגרמות מדלקת כרונית שמקורה בתזונה לקויה סטרס, חוסר שינה, עישון, סביבה לא בריאה ועוד.

מה באמת מפריע לבלוטת התריס?

מה בוחנים בבדיקה המקיפה של בלוטת התריס מבית ECO LAB? מה באמת מפריע לבלוטת התריס?

1. Reverse T3 – הורמון בלתי פעיל שכאשר רמתו גבוהה בדם שלנו הוא חוסם את היכולת של ה-3T להכנס לתאים. לא מספיק שיהיה ייצור מספק של 3T, חשוב שהוא גם ייכנס לתאים בגוף שלנו. למשל מחסור בסלניום יפגע בהמרה של 4T ל3T.

2. חסרים תזונתיים – מחסור ביוד, סלניום וברום

3. רעילות -ארסן, קדמיום עופרת. מתכות רעילות שפוגעות בתפקוד הבלוטה.

4. מצב האדרנל שמשפיע על בלוטת התריס. בודקים את רמות הקורטיזול בגוף וגם את המטבוליטים של הקורטיזול. הקורטיזול יכול להיות תקין אבל המטאבוליטים שלו לא התפנו מהגוף.

5. קראטינין – רמת קראטינין בשתן תהיה מוגברת בתת-פעילות של בלוטת התריס. רמת קראטינין בשתן תמצא מופחתת בפעילות יתר של בלוטת התריס

6. DHEA – אבי ההורמונים שאחראי על ייצור הורמוני המין, ועל איזון רמות הקורטיזול בגוף.

ברפואה הפונקציונאלית הערכים הבאים הם התקינים:

TSH 0.5-2

T3 FREE 5.5-6.5

T4 FREE  מעל 15

TPO AB  פחות מ-1

TG AB  פחות מ-1

FREE T3/Reverse T3 גדול מ-20

מינרלים -כמות מספקת של יוד וסלניום

בודקים גם מתכות כבדות

אדרנל

קורטיזול נבדק כמה פעמים ביום וגם בלילה ו-DHEA  תלוי גיל.

לסיכום – בבדיקה הפונקציונלית המקיפה מתייחסים לבעיית המקור, מבצעים איבחון מוקדם מקבלים תוצאות ועכשיו צריך לטפל: שינה ומנוחה, סיפוק ומשמעות בחיים, פעילות גופנית מתונה (יותר מידי ספורט יתיש את בלוטת האדרנל וזה יתיש את בלוטת התריס) ניקוי כבד, טיפול בסטרס(ויסות קורטיזול, איזון DHEA, תמיכה באדרנל), מילוי חסכים תזונתיים, הפחתת רעלים –  קפאין, אלכוהול עישון, וגם חומרי טיפוח, חומרי ניקוי כביסה חיטוי וקוסמטיקה, קרמים סבונים ובשמים.

אנשים שהם "חולי נקיון" פוגעים בעצמם בבלוטת התריס שלהם.

גלי טיפלה בעצמה ולאחר 3 שנים ללא מחזור התחילה לחיות, הרתה וילדה פעמיים, הצליחה להוריד את רמת הנוגדנים להשימוטו לרמה מאוד נמוכה, אין לה עצירות אחרי 30 שנה, ואין לה אנמיה והיא לא לוקחת תוספים רק תזונה.

לסיכום אמרה גלי הנדל – תקשיבו לעצמכם, תתעקשו לקבל  את התשובות הנכונות והאבחון המדויק, טפלו בבעיית המקור, אל תעשו את לבד, חפשו את התמיכה, ואל תבזבזו שנים מהחיים, תהיו שגרירי הבריאות שלכם!

סיקרה את הכנס: ענת גרינברג מייסדת מרכז Evergreen לרפואה משלימה

צרו קשר עם eco-lab
* שדות חובה
שלחו
השאירו תגובה: