Thymoquin_Fly
Sunrider_Fly

צמחי מרפא לטיפול בחרדה - 5 צמחים שכדאי להכיר

מאת: מרילין אנקווה
זמן קריאה: 3 דקות
החרדה פוגעת באדם בכל מובן אפשרי. היא פוגעת בשיקול הדעת, בעמידות בפני מחלות, בחיוניות. מאז ומתמיד צריך היה האדם להתמודד עם החרדה ועם השלכותיה - הוא נעזר בצמחים המוסיפים חיוניות ומפחיתים חרדה

צמחים השומרים על איזון והרמוניה (123RF)

Sunrider_Article

החרדה מלווה את האדם לכל אורך חייו. החל משנות הינקות והילדות, כחרדות מנטישה, מהחושך, וכלה בשנות בגרותו, כחרדה מבחינות, מדרישות החברה, מזוגיות, ממלחמות, ממוות.

החרדה פוגעת באדם בכל מובן אפשרי. היא פוגעת בשיקול הדעת, בעמידות בפני מחלות, בחיוניות.

מאז ומתמיד צריך היה האדם להתמודד עם החרדה ועם השלכותיה. הוא נעזר בצמחים המוסיפים חיוניות ומפחיתים חרדה. צמחים אלו קיבלו את השם "צמחים אדפטוגנים".

ההגדרה של אדפטוגן קובעת כך:

• האדפטוגן הוא חומר בעל השפעה בלתי ספציפית המגביר עמידות לגורם פיזי, כימי או ביולוגי.
• יש לו השפעה מתקנת על מצב פתולוגי, בלתי תלויה באופיו וטבעו של המצב.
• החומר צריך להיות בלתי מזיק לחלוטין ואסור שיפריע לתפקוד הרגיל של הגוף.

השימוש בצמחי מרפא, בכדי לשמר איזון והרמוניה או לשקם איזון שנפגע, הוא עתיק יומין ותופס מקום בכל הרפואות המסורתיות.

בשנים האחרונות נערך מחקר אינטנסיבי בארצות שונות על מנת להבין את מנגנון הפעולה של צמחים אדפטוגנים. המסקנות של המחקרים שנעשו בשנים האחרונות הן שצמחים אדפטוגנים פועלים על הציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל.

הם מגבירים את כושר העמידות במצבי לחץ פיזי, סביבתי או רגשי, מסייעים לאיזון המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים ומערכת החיסון. האיזון נעשה על ידי עידוד או עיכוב של מרכיבים המיוצרים על ידי הגוף. פעולה זו הופכת את האדפטוגנים ליעילים גם כנוגדי דלקת, נוגדי חמצון, נוגדי חרדה, נוגדי דיכאון ומאזנים כלליים.

צמחים לחרדה

הצמחים האדפטוגנים מגבירים את יכולת ההתמודדות הפיזית והרגשית (123RF)

התגובה של הגוף למצב של סטרס היא תגובה של הגנה לגורמים חיצוניים והיא מעוררת ייצור של חומרים אנדוגניים המפעילים גורמים נוספים שיכולים להרגיע את מצב הסטרס או לעורר מחלה. פעילות מוגברת של מערכת הסטרס עלולה לעורר חרדה, להעלות את לחץ הדם, לפגוע בפעילות של מערכת העיכול ולדכא פעילות חיסונית.

הצמחים האדפטוגנים מקטינים את תגובת מערכות ההגנה של האדם לגורמים מלחיצים שונים, על ידי שמירה על שיווי המשקל הדינמי. יש להם השפעה ישירה על הבריאות הפיזית והנפשית של בני האדם ומסייעים לשיפור איכות החיים.

ברפואה תעסוקתית נעזרים בצמחים אדפטוגנים בכדי להפחית פגיעה מגורמים סביבתיים כמו קור עז, רעש חזק, עבודה במכרות ועוד.

ברפואה משתמשים באדפטוגנים לזירוז ריפוי מניתוחים, כליווי לטיפולים קשים, למחלות ניווניות, דיכאון וכסיוע לטיפולים שונים לחולי סרטן.

מספר דוגמאות לצמחים אדפטוגנים

צמחים לחרדה

שיזנדרה (123RF)

Schisandra chinensis – שיזנדרה

אדפטוגן, נוגד חמצון, נוגד דלקת, נוגד אסטמה, אסטרינג'נט, מגן על הכבד. מומלץ למקרים של  הפטיטיס C  ו- B (בצרוף עם גדילן מצוי וכורכום), לאסטמה ולהפרעות במערכת העצבים.

Glycyrrhiza glabra – שוש קירח

אדפטוגן, נוגד היסטמין, נוגד חמצון, נוגד שיעול, מרכך, מגן על הכבד, אנטי ויראלי, מחזק את פעולת האדרנל, מומלץ בצרוף עם ג'ינסנג אסיאתי לטיפול במחלת אדיסון. מומלץ לטיפול באלרגיה, אולקוס ושיעול.

 Withania somnifera – ויתניה משכרת

אדפטוגן, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד עוויתות, מאזן של מערכת החיסון, מרגיע. מתאים לשימוש במקרים של חרדה, הפרעות בשינה ותשישות עצבית. מומלץ במקרים של פיברומיאלגיה. הצמח מומלץ לשיפור פוריות של גברים, הוא גורם לעליה במספר תאי הזרע ובתנועתיות שלהם. הוא מכיל ברזל ומסייע במקרים של אנמיה. בנוסף, הוא מעודד פעילות של בלוטת התירואיד.

Rhodiola rosea – שורש רודיולה

אדפטוגן, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד דיכאון, מאזן של מערכת החיסון, פועל על מערכת העצבים. מחקרים קליניים הוכיחו את יעילותו של הצמח במקרים של דיכאון קל, עייפות עצבית, פלפיטציות וירידה בפעילות הקוגנטיבית וכן במקרים של הפרעות קשב, אל וסת ואי פוריות של נשים. ברפואה הטיבטית המסורתית משתמשים ברודיולה להזנת וחיזוק הריאות, לשיפור זרימת הדם, לעייפות ולחולשה.

Astragalus membranaceys – אסטרגולוס

אדפטוגן, מפחית הזעה, נוגד סרטן, מגן על הכבד, ממריץ של מערכת החיסון. האסטרגלוס הוא אחד הצמחים החשובים ברפואה הסינית המסורתית. משתמשים בו במקרים של צניחת איברים, לחיזוק האנרגיה, לשיעול יבש ולאסטמה ביחד עם ויתניה.

לפעמים מספיק ליטול אדפטוגן אחד בלבד, אך פעמים רבות מומלץ לשלב צמחים כדי להשיג את התוצאות המבוקשות וכדי לטפל בנזקי הלחץ הסטרס המצטברים בגופנו.

מרילין אנקווה היא חברת הוועד המנהל של עמותת עילם (העמותה הישראלית לצמחי מרפא)

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו