Laisha_Fly
supherb_Fly

לֹא רַק מַמְתָּק

מאת: רחלי בהרל מחברת הספר "לא רק ממתק" בהוצאת אורנית
זמן קריאה: 2 דקות
דניאל הוא ילד שאוהב לזלול ממתקים וממציא אינספור תירוצים מצחיקים מדוע לא לאכול את מה שמציעים לו הוריו. אימו של דניאל מסבירה לו שהחומרים במאכלים אלו איבדו מזמן את תועלתם. קטע נבחר מהספר "לא רק ממתק" בהוצאת אורנית.

מה באמת יש במשלוחי המנות? (123RF)

Thymoquin_In

הָיֹה הָיָה יֶלֶד שֶׁחַי בְּיִשְׂרָאֵל,
לֹא רָזֶה, לֹא שָׁמֵן, וּשְׁמוֹ – דָּנִיאֵל

כָּל דַּקָּה זָלַל חָטִיף אוֹ גּוּמִי מְסֻכָּר,
וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הָאֲרוּחָה – כְּבָר לֹא טָעַם דָּבָר.

לְכָל מָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ – הִמְצִיא מִיָּד תֵּרוּץ:
זֶה חָרִיף, וְזֶה חָמוּץ, וְזֶה מִדַּי קָצוּץ.

"הוֹ דָּנִיאֵל שֶׁלִּי", אִמָּא נֶאֱנַחַת,
"אֶת כָּל מָה שֶׁהֵכַנְתִּי הִשְׁאַרְתָּ בַּצַּלַּחַת.
אוּלַי תְּנַסֶּה רַק עוֹד חֲצִי קְצִיצָה?
אוֹ לְפָחוֹת בִּיס קְטַנְטַן מֵהַבֵּיצָה?"

"לֹא!!!"

"אֲנִי חוֹלֶמֶת עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ תֵּשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן
וְתִקְרָא: אִמָּא, אֲנִי רָעֵב! הָאֹכֶל כְּבָר מוּכָן?"

"אֲבָל אִמָּא," עוֹנֶה הַיֶּלֶד בְּחִיּוּךְ קָטָן,
"תַּרְגִּישִׁי תַּ'שְּׁרִירִים: אֲנִי הֲכִי חָזָק בַּגַּן!…

אֲנִי דַּוְקָא אוֹכֵל הַכֹּל. הָאֹכֶל הוּא טָעִים!
זֶה רַק שֶׁ… יֵשׁ לִי כָּל מִינֵי תְּנָאִים:

הַתִּירָס מְעֻלֶּה –  רַק בְּלִי הַגַּרְעִינִים.
הַמִּשְׁמֵשׁ  כִּמְעַט בְּסֵדֶר – אֲבָל אֵיזֶה חַרְצַנִּים!

הַחַסָּה מְלֵאָה עָלִים – הַיּוֹגוּרְט הוֹא רָטֹב,
וּבַלָּבָן שֶׁל הַבֵּיצָה אֵין בִּכְלָל צָהֹב.

הָאֲפוּנָה קְטַנָּה כָּל כָּךְ, אֲחַכֶּה לָהּ שֶׁתִּגְדַּל,
הָאֶשְׁכּוֹלִית גְּדוֹלָה מִדַּי, אָז לֹא רוֹצֶה בִּכְלָל.
הַבְּרוֹקוֹלִי יָרֹק נוֹרָא, הַסֶּלֶק הוּא סָגֹל,
וְהַתַּפּוּז מָלֵא פְּלָחִים וְגַם מִדַּי עָגֹל.

דָּג אֲנִי אוֹכַל אִם יְשַׁנּוּ לוֹ אֶת הַטַּעַם,
וְלֶחֶם כְּבָר אָכַלְתִּי. כֵּן, כֵּן, אָכַלְתִּי פַּעַם".

כָּךְ דָּנִיאֵל מַסְבִּיר לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו,
וּבֵינָתַיִם לֹא נִכְנָס גַּם קְצֵה פֵּרוּר לְפִיו.

וְאִמָּא מוֹרִידָה כֵּלִים – כּוֹעֶסֶת וּמְצֻבְרַחַת:
"אֲנִי סְתָם מְלַכְלֶכֶת כָּל פַּעַם עוֹד צַלַּחַת"…

אָז דָּנִיאֵל נִגָּשׁ לְאִמָּא וּמְלַטֵּף לָהּ אֶת הָרֹאשׁ:
"אַל תִּהְיִי כֹּה עֲצוּבָה. אַתְּ לֹא צְרְיכָה לַחְשֹׁשׁ.

אֶתְמוֹל שָׁמַעְתִּי בַּטֶּלֶוִיזְיָה שֶׁאוֹמְרִים
שֶׁכָּל הַמַּמְתַּקִּים הָאֵלֶּה הֵם מַמָּשׁ בְּרִיאִים.

בֶּחָטִיף יֵשׁ מָלֵא בָּטְנִים,
בַּשּׁוֹקוֹלָד – חֲלַב פָּרוֹת.
בַּוָּפֶל – אֱגוֹזִים גְּדוֹלִים,
בַּגְּלִידָה יֵשׁ פֵּרוֹת."

אָז אִמָּא מְחַיֶּכֶת:
"הוֹ גָּאוֹן שֶׁלִּי יָקָר,
הַפִּרְסוֹמוֹת שֶׁרָאִיתָ
שׁוֹכְחוֹת אֶת הָעִקָּר –

הַתּוּת שֶׁבַּגְּלִידָה הוּא לֹא אֲמִתִּי,
מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשׁ שָׂדֶה שֶׁל תּוּתִים.
הַבֹּטֶן בֶּחָטִיף מָעוּךְ וּמְעֻלָּף,
מִזְּמַן כְּבָר שָׁכַח מָתַי הוּא נִקְטַף.
וְלַכֹּל הֻכְנְסוּ חֳמָרִים מַזִּיקִים
שֶׁבִּמְקוֹם לַעֲזֹר עַל הַגּוּף מְעִיקִים.

אִם רְצוֹנְךָ לִגְדֹּל וְלִצְמֹחַ,
לִבְנוֹת אֶת גּוּפְךָ, לְחַזֵּק אֶת הַמֹּחַ –
נַסֵּה יְרָקוֹת, מָרָק, אֹרֶז וּפְרִי.
כָּךְ תִּצְמַח, נְסִיכִי, וְתִהְיֶה לִי בָּרִיא".

וְדָּנִיאֵל חוֹשֵׁב, חוֹשֵׁב – מָה לַעֲשׂוֹת:
"אַתְּ בְּטוּחָה, אִמָּא? כְּדַאי לִי לְנַסּוֹת?"

"כֵּן, חָמוּדִי, בְּוַדַּאי,
לְנַסּוֹת תָּמִיד כְּדַאי.
יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן!
נָכִין אֹכֶל מְעַנְיֵן וּמוֹשֵׁךְ,
שֶׁיַּדְלִיק תַּ'עֵינַיִם וְיַקְסִים אֶת הַחֵךְ.

אָז בֹּא, וּבְיַחַד נַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל,
וְכָּכָה יִהְיֶה לְךָ כֵּיף לֶאֱכֹל.

מִגֶּזֶר נַחְתֹּךְ גַּלְגַּלֵּי מְכוֹנִית;
פַּשְׁטִידָה עֲגֻלָּה נֶאֱפֶה בַּתַּבְנִית;
מֵהַלֶּחֶם נִצֹּר גַּן שָׁלֵם שֶׁל חַיּוֹת;
וְהַשְּׁנִיצֶל יַהֲפֹךְ לְמִשְׂחַק קֻבִּיּוֹת.
נוֹסִיף תַּבְלִינִים, נְגַוֵּן הַצְּבָעִים,
כִּי אֹכֶל יָפֶה הוּא גַּם בֶּטַח טָעִים.
מָה דַּעְתְּךָ"?

"יֵשׁ! אֵיזֶה כֵּיף!", דָּנִיאֵל מִתְרַגֵּשׁ,
"אִמָּא, מַהֵר תַּדְלִיקִי תָּ'אֵשׁ!
אַתְּ תָּכִינִי סָלָט עִם פִּלְפֵּל וְעָלִים,
וַאֲנִי בֵּינָתַיִם אֶשְׁטֹף תַּ'כֵּלִים".

"יֹפִי, חָמוּד.
בֹּא נֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן בְּשִׂמְחָה וּבְנַחַת,
הַתֵּאָבוֹן רַק יִגְדַּל אִם נֹאכַל פֹּה יַחַד.
וּכְשֶׁאַבָּא יָבוֹא וְיִרְאֶה תַּ'מֶּרְקַחַת,
הוּא יִטְרֹף אֶת הַכֹּל – כּוֹלֵל הַצַּלַּחַת".

"טוֹב אִמָּא, אֲנִי מוּכָן וּמַסְכִּים –
אַךְ לָמָּה אֹכֶל בָּרִיא הוּא בִּמְקוֹם מַמְתַּקִּים?
כִּי גַּם כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל – בֶּן שִׁשִּׁים,
עוֹד אֶרְצֶה שֶׁתִּקְנִי לִי סֻכָּרִיּוֹת עֲדָשִׁים".
"נָכוֹן, אֲהוּבִי. מִי כָּמוֹנִי יוֹדַעַת –
גַּם אֲנִי בְּלִי מָתוֹק לִפְעָמִים מִשְׁתַּגַּעַת.
בְּרִיאוּת זֶה חָשׁוּב – אַךְ לֹא לְהַגְזִים,
אֶפְשָׁר לְקִנּוּחַ מַמְתַּק אֱגוֹזִים.
אָז סְגֹר הָעֵינַיִם וּפְתַח אֶת הַפֶּה,
כִּי הֵבֵאתִי לִשְׁנֵינוּ חָטִיף מְצֻפֶּה".

 

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו