PassoverFocus_Fly
Thymoquin_Fly

השבוע השני: עליתי 600 גר'

מאת: לימור עברון גילת, מטפלת משפחתית ומנחת קבוצות הרזיה
זמן קריאה: 3 דקות
בפינת התירוצים: עשו לי שיפוץ בבית. יום האהבה גבה בילוי קולינארי ולקינוח – אין לי את הרצפטורים הנדרשים על מנת להיות מטופלת. בלוג ההרזיה של לימור עברון גילת
Laisha_In

במסגרת לימודי הנטורופטיה שלי אני לומדת גם רפלקסולוגיה. כחלק מהלימודים, אני אמורה להיות גם מטופלת, למשך עשרה מפגשים. בטיפולים, או יותר נכון לומר, לאחריהם – קורה לי משהו מוזר. בערב של היום בו אני מקבלת את הטיפול, נפתח אצלי רעב מוטרף. רעב לא פיזיולוגי, מתחבר אצלי אוטומטית לסוג של מצוקה רגשית. משהו לא מדויק קורה לי והמוצא הוא: אוכל. לאחר שה'מעידות' הללו קרו בעקביות ביום בו התרחש הטיפול, נדרשתי  לבדיקה מעמיקה. 

האישיות שלי מאד טיפולית. אני נוטה לטפל בכל מי שבסביבותי. המצב בו אני שוכבת פרקדן על מיטת טיפולים ומישהי טורחת סביבי (ואני גם לא משלמת לה על זה, כי זה הסטאז' שלה) הוא כל כך הזוי עבורי, עד כי הוא מערער את צ'קראת הבסיס שלי. על מנת להשתיק את הקולות הסוערים – אני פשוט אוכלת. המעניין הוא, שגם "מודעות", המילה האהובה על אנשי הטיפול לדורותיהם, אינה עוזרת.

העשרה האחרוניםהאג'נדה שלי

הייתם צריכים להכיר את אמא שלי ז"ל, על מנת להבין את עומק ההפרעה. האישה הזאת החזיקה בית, משרה מלאה בתור מורה מחנכת (לעתים שתי כיתות), הכינה הכל בעצמה, כולל בגדים, מזון ושאר אקססוריז, לא נעזרה בעוזרת בית, אלא רק כשהייתה חולה מאד וממש התקשתה לתפקד. ואילו אני, לא טובה יותר. בעלי מתחנן מזה שנים שאקח עזרה בבית; ילדים, בעל, לימודים פול טיים, עבודה תמיכתית שדורשת התמקדות ורגישות ולסיום – לשמור שלא להעלות במשקל את כל 50-60 הקילוגרם אותם הורדתי (תלוי מתי שואלים), כל אלה לא משכנעים אותי להכניס אישה זרה אלי הביתה. מה אומרים לה? למה היא צריכה לנקות לכלוך שלנו?

וכל זה מביא אותי לתירוץ מספר 1: השבוע היה שיפוץ בבית. התחיל מכמה סדקים קטנים ונגמר באוברול כללי, אבק בכל פינה ורמונט יסודי. בצר לי, גייסתי את כל בני המשפחה, בעל וילדים שבהחלט עזרו, אבל רוב העומס, כרגיל – היה עלי.  שלושה ימים של עבודה קשה, ידיים בקועות וגב תפוס. אפשר במצב כזה להיות מדויקת בדיאטה? לי היה קשה.

תירוץ מס' 2: ביום האהבה בעלי הזמין אותי לצאת איתו למסעדה. רק על מנת לסבר את האוזן, אני כמעט שלא הולכת למסעדות. נדירות היו הפעמים בהן הצלחתי לאכול בדיוק מה שאני צריכה, בלי חריגות ובלי רגשות קשים שמתלווים לחריגות. הסכמתי, יש שיאמרו, חיפשתי את הנפילה. אולי. השבוע הזה היה טו מאצ'. נסענו לקיסריה למסעדה לא משהו, שם חלקנו מנה אחת ועוד הותרנו לילדינו שנשארו בבית וחלקנו גם קינוח. זאת לא הייתה התרסקות, אלא בילוי מושכל, לא בדיוק אוכל דיאטטי, שלא לדבר על הקינוח, אבל הכמות וגם האווירה הכללית הייתה נינוחה ונבעה מבחירה ולא מהתרסקות.

מבחינתי – נוכח אתגרי השבוע, יצאתי בזול.

היום מתחילה שבוע מדויק, שיביא בסופו, כך אני מקווה, לירידה נוספת.

הנושא החם של אוגוסט

בקבוצות אותן אני מנחה, עלה הנושא החם של אוגוסט: אנחנו (הנשים, בחופש עם הילדים) ושמירה על משקל. ישנן בנות שמצהירות בריש גלי שאם הן נשארות באותו משקל למרות אוגוסט – הן שיחקו אותה. חלק אחד בי מסכים עם זה, אבל החלק המיליטנטי שבי לוחש בחוזקה: מה זה אוגוסט? סתם תאריך, הקלוריות דומות בו כמו ביולי או בספטמבר.

האמונה שלי אומרת שהשמנת יתר נובעת כמעט אך ורק מסיבות רגשיות. נדירים הם המקרים שהשמנה תנבע מסיבות פיזיולוגיות (תת פעילות של בלוטת התריס למשל), או כמו שאני נוהגת לומר נוכח תכנים רגשיים לא פשוטים שעולים בקבוצות: אין הרבה סיפורים שמחים מאחורי השמנה…

לטעמי לא נותנים מספיק מקום לנושא הרגשי בהתמודדות עם השמנה. תכל'ס, כולם יודעים בדיוק מה משמין ומה לא, ממה עדיף להימנע ברגע שאתה מחליט לשמור על משקל גוף תקין, לאכול בריא, לעשות פעילות גופנית, אבל הדבר החשוב ביותר הוא: לשמור על מצב רוח טוב. כל כך פשוט וכל כך קשה. זה לא שהעולם כולו עומד דום ואומר: לימור, חשוב לה לשמור, אז אל תעצבנו אותה, זה עלול לפגוע ביכולת שלה להתמודד… או הילדים יהיו מסודרים, לא יתחצפו, לא יהיו שום בעיות סביבם וכו'. זהו מצב אוטופי ובלתי אפשרי. המטרה היא לנסות ולמדר את עצמנו ממוקדי הכאב והרוגז הפוטנציאליים. גם כשנתקלים בכאלה, ישנן דרכים שונות להתמודד עם אותה סיטואציה ולבחור את התגובה.

לימור עברון גילת
לימור עברון גילת. השמנת יתר נובעת
כמעט אך ורק מסיבות רגשיות

ונסיים עם מתכון דיאטטי של עדשים שחורות.

סלט עדשים שחורות

משתתפים:
400 גר’ עדשים שחורות מושרות במים לפחות לשעה
3 בצלים בינוניים
2  כפיות שמן זית
מלח
כמון
• אופציה לתוספת: פטרוזיליה, עירית, בצל סגול ומיץ לימון

אופן ההכנה:
מקפיצים בצל חתוך לרצועות עד שמזהיב. מוסיפים את העדשים המסוננות, מערבבים, מוסיפים מים עד כיסוי ומניחים לרתיחה על אש קטנה עד שהמים מתאדים והעדשים הן בדרגת אל דנטה. זמן ממוצע: כ-35 דקות. כשמוכן, מוסיפים תבלינים ועלים קצוצים על פי הבחירה ומערבבים היטב.

 

לימור עברון גילת

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
  1. לימור עברון גילת

    בוקר טוב מיכאל. אתה צודק, זאת הרצאה שנותנת סטירה רמה…. אני חושבת שכל בית צריך לראות אותה ולהחליט לאחר מכן אנה פניו מועדות. שיהיה לכולנו רק טוב

  2. נדיה

    זה שינוי אורח חיים. וכאשר מגיעים להבנה שזה קורה רק ככה, אז רק ככה באמת יורדים..
    אין תירוצים. פשוט מוציאים מלקסיקון המזון את מזונות שאת יודעת שהגוף שלך לא צריך בשביל להיות בריא יותר (לאוו דווקא רזה) הכוונה לסוכר, קמח לבן, ומזונות נוספים שמזיקים בריאותית ולא מומלצים
    ועוברים באופן טבעי למזונות מועילים יותר , אם בסביבת הבית, או במסעדות. אני בטוחה שסלט עוף עם הרוטב בצד אפשר להשיג בכל מסעדה שמכבדת את עצמה, וככה לאכול בריא וטעים ולא להפריז בקלוריות. בתור קינוח תמיד אפשר למצוא קינוחי פירות.. בגלל זה אני חושבת שאין מקום לתירותים במקום שאת נמצאת. אם את באמת רוצה להרזות,ולא לתקופת זמן אלא באמת להיות רזה ובריאה יותר, את צריכה ללמוד לסגל לעצמך הרגליי אכילה נכונים. ואת הכלים אני מאמינה שאת מקבלת בלימודי הנתורפתיה…פשוט וקל רק תנסי ותאמיני לי שלוותר על קינוח יהיה הרבה יותר קל כשתראי פחות 5 מספרים על המשקל;) בהצלחה!!!

  3. לימור עברון גילת

    אם זה היה כל כך פשוט, אזי לא היו כל כך הרבה שמנים בעולם…. תודה לך על דבריך המחזקים. פשוט, אחרי כמעט 20 שנה של דיאטה, והתמודדות נון סטופ, יש רגעים שכבר ממש קשה. אבל אני אצליח, אל דאגה… תודה שוב על התמיכה.

  4. עידית

    כולם יודעים איך לעשות דיאטה.
    כולם יודעים שאסור להתרגז כולם יותעים איך להיות מלאכים.
    הבעיה שאנו לא!ולכולנו יש חולשות,ימים רעים טובים ופחות
    תחושות
    רגשות
    כעסים.
    לכולנו יש רגעי חולשה ורגעים בהם אנחונו רוצים להכאיב לנו.
    ואז מגיע המשבר הבלתי נמנע.
    אנחנו בסך הכל בני אדם
    עם חולשות ורגשות ולא רובוטים