Powered by WP Bannerize

Powered by WP Bannerize

לא רוצים סטטינים

מאת: מתוך "האמת על סטטינים", מאת ד"ר ברברה רוברטס
הכולסטרול שלכם גבוה? הרופא מפציר בכם להתחיל כבר בנטילת סטטינים? הנה כל המידע ושאלות מומלצות שכדאי שתשאלו - לפני שאתם מחליטים האם להיענות להצעה המפוקפקת הזאת או לנקוט בגישות אחרות
תזונה בגיל המעבר

לשמור על החיוניות, צילום: 123RF

נתחיל בשיעור קצר על כולסטרול. מהו הכולסטרול ולמה עלינו לדאוג אם רמתו נחשבת גבוהה? אם הרופא שלכם אומר לכם שהכולסטרול שלכם הוא 250, לדוגמה, מה משמעות הדברים?

הכולסטרול נמצא במזונות מן החי, בנוסף לייצורו על-ידי הגוף, בו הוא ממלא תפקידים חשובים. הוא מהווה חלק בלתי-נפרד מהדופן שמקיף כל תא בגופנו, ומונע את דליפתם החוצה של החומרים שבתוך התא. הוא אבן-הבניין של מולקולות אחרות שגופנו זקוק להן כדי לתפקד, כגון ויטמין D, ושל הורמונים רבים. הכולסטרול משמש לייצור חומצות-מרה, שעוזרות בעיכול.

הכולסטרול נע בזרם הדם בעזרת חלבונים ייעודיים שמכונים ליפופרוטאינים, שמוגדרים בהתאם ליעדם (ליפו – lipos ביוונית משמעותו "שומן"). מכאן שכולסטרול – LDL  הוא כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה ("כולסטרול רע"), וכולסטרול -HDL הוא כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה. כולסטרול-VLDL (very low-density lipoprotein), שמכיל בעיקר טריגליצרידים, הוא ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד; כאשר רמתו של זה בדם גבוהה מאוד, גובר הסיכון למחלת הלב וכלי-הדם. יחדיו מכונים ליפופרוטאינים אלה "שומנים בדם" (blood lipids).

אף על פי שהכולסטרול חיוני בהחלט לחיים, רמה גבוהה של ליפופרוטאינים מסוימים (ורמה נמוכה של הכולסטרול הטוב) עלולה להזיק; זאת, משום שהיא מגבירה את הסיכון להתפתחות רבדים טרשתיים (משקעים) בעורקים, כלי-הדם שדרכם מגיע דם נושא חמצן אל כל תאי הגוף. תהליך זה, שמכונה טרשת עורקים (atherosclerosis), הוא הגורם לרוב התקפי הלב ומקרי השבץ.

רמת הליפופרוטאינים בגופנו נקבעת על-ידי התורשה ועל-ידי אורח החיים שלנו. לדוגמה, לאנשים שתזונתם עתירת-פחמימות עמילניות יש, לעיתים קרובות, רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם. אצל אנשים שאוכלים כמויות גדולות של שומן מהחי (שנמצא בבשר ובמוצרי חלב כגון משקה חלב, חמאה ויוגורט) ניתן, תכופות, למצוא רמה גבוהה של כולסטרול רע. יש שירשו ממשפחתם נטייה נדירה לכולסטרול גבוה, ורמת הכולסטרול הרע בדמם גבוהה מאוד אפילו כשהם צמחונים מובהקים.

איך מודדים כולסטרול?

בדרך כלל מודדים כולסטרול וטריגליצרידים בדם אחרי צום. תתבקשו לצום במשך 12 שעות (אתם רשאים לשתות מים, אבל אסור לכם לאכול או לשתות כל דבר שיש בו קלוריות).

עובד המעבדה ייקח מכם דגימת דם ויסחרר אותה בצנטריפוגה, כדי להפריד את תאי הדם האדומים מהנוזל הצלול של הדם (פלזמה). אחר כך תבדוק מכונה את הפלזמה, ותמדוד את הכולסטרול הכללי, את רמת הטריגליצרידים ואת הכולסטרול הטוב (HDL). בהמשך תחושב רמת הכולסטרול הרע (LDL) באמצעות נוסחה (אפשר למדוד אותו ישירות, אבל שיטה זו מיושמת רק אם רמת הטריגליצרידים בדם גבוהה מאוד, משום שבמקרה זה התוצאה אינה מדויקת).

ערכי הכולסטרול מוצגים כמיליגרם לדציליטר, ובקצרה mg/dl. גרם הוא יחידת משקל, מיליגרם הוא אלפית הגרם. צ'יפס אחד שוקל בערך גרם אחד (אלף מיליגרם), מכאן שאנחנו מדברים על כמויות קטנות. דציליטר הוא עשירית הליטר או בערך 85 גרם נוזל. לכן, כולסטרול כללי ברמה של 250 mg/dl משמעותו שב-95 גרם פלזמה יש כולסטרול במשקלו של רבע צ'יפס.

איך מפחיתים הסטטינים את רמת הכולסטרול?

הסטטינים פועלים על-ידי דיכוי אנזים החיוני לייצורו של הכולסטרול על-ידי הגוף (אנזים הוא חלבון ייעודי שעוזר בהאצת ריאקציה כימית. לדוגמה, אנזימי העיכול שלנו עוזרים בהאצת פירוקו של מזון למולקולות פשוטות שהגוף יכול אז לספוג).

הסטטינים גם מגבירים את ספיגת כולסטרול-LDL על-ידי הכבד, וזו דרך נוספת שבעזרתה הם מפחיתים את רמתו בדם. האנזים שהסטטינים בולמים פועל מוקדם מאוד בנתיב הסינתטי (נתיב סינתטי דומה לפס ייצור במפעל; זוהי סדרה של תהליכים כימיים שמתרחשים בתוך התאים כשהגוף מייצר מולקולות שהוא זקוק להן, כדי לשרוד).

בלימה של אנזים זה עשויה להפחית גם את רמתן של מולקולות אחרות, כגון קואנזים Q10 בדמם של אנשים שלוקחים תרופות אלה.

האם לסטטינים יש תופעות לוואי?

רופאים רבים טוענים שכולסטרול רע "מיטבי" צריך להיות פחות מ-100, והם מאמינים שכל אדם שרמת כולסטרול ה-LDL בדמו גבוהה יותר, צריך לקבל תרופה. התוצאה היא שרבים נוטלים תרופות ממשפחת הסטטינים שלא לצורך, וחלק גדול מהם ניזוק בשל כך.

בין תופעות הלוואי הידועות היטב של הסטטינים אפשר לכלול כאבים ודלקות בשרירים, ונזקים לאיברים רבים אחרים, כולל הכבד, הגידים, העצבים והמוח. מאחר שהכולסטרול חיוני להתפתחות הנורמאלית של העובר, עדיף שנשים הרות, או נשים שעומדות להרות, לא ייקחו תרופות אלה.

ואיך נכנסת טרשת העורקים לסיפור?

בטרשת עורקים מצטברים רבדים טרשתיים על דופנות העורקים וגורמים, בסופו של דבר, להיצרות החלל של כלי-הדם. כשהעורק נעשה צר מאוד, החמצן והמרכיבים התזונתיים, שנישאים על-ידי הדם, אינם יכולים להגיע אל האיבר שתלוי בעורק, והוא פשוט גווע ברעב.

לדוגמה, עורקי הלב מביאים דם אל שריר הלב. אם הוא אינו מקבל את כמות הדם שהוא זקוק לה – בעיקר כשהוא צריך לעבוד קשה יותר, כגון בעת פעילות גופנית או בזמן מתח רגשי – נאמר עליו שהוא איסכמי. איסכמיה (ischemia) משמעותה מחסור יחסי באספקת דם. מכאן המונחים מחלת לב איסכמית (ischemic heart disease ) או מחלת עורקים כליליים ( coronary heart disease, עורקים כליליים הם עורקים שמקיפים את הלב).

כאשר ליבו של אדם אינו מקבל כמות מספקת של חמצן, הוא סובל מתסמין שמכונה אנגינה פקטוריס (angina pectoris). התחושה היא כעין סחיטה, צריבה או לחץ בחזה שנגרמים, כצפוי, על-ידי פעילות גופנית או מתח רגשי; התסמין נעלם תוך חמש דקות בעזרת מנוחה, רגיעה או תרופה ששמה ניטרוגליצרין.

בנוסף לחסימת עורקים עד כדי פגיעה בזרימת הדם, רבדים טרשתיים מסוגלים להתבקע. רובד כזה שהתבקע דומה למורסה (אבצס) או כיב (פורונקל) על דופן העורק. כשהחומר שבתוכו מגיע לכדי מגע עם הדם שזורם דרך עורק זה, הגוף מנסה לחסום אותו על-ידי יצירת קריש דם (תרומבוס). אם נוצר קריש מעל לרובד שהתבקע, הוא עלול להפסיק לגמרי את זרימת הדם בעורק זה, ושריר הלב, שנמצא במורד הזרם, ימות תוך כמה שעות, אם הזרימה לא תחודש. נזק לשריר הלב, בגלל הפסקתה של אספקת הדם, מכונה אוטם שריר הלב (myocardial infraction): וזהו בעצם התקף לב.

מהם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם?

אנחנו יודעים טוב למדי מהם גורמי הסיכון שמגבירים את הסבירות להתפתחות מחלת הלב וכלי-הדם. רק שניים מהם לא ניתן לשנות: הגיל שלכם וההיסטוריה הרפואית של משפחתכם. אתם יכולים לשקר בעניין גילכם, אבל מובן שזה לא ישנה אותו. אולי הייתם רוצים משפחה אחרת או תורשה אחרת, אבל אנחנו תקועים, פחות או יותר, עם הגנים שנולדנו איתם. כל שאר גורמי הסיכון – כגון עישון, יתר לחץ דם, רמה חריגה של שומנים בדם, סוכרת, דלקת, אורח חיים חסר פעילות גופנית והשמנת-יתר – ניתנים לשינוי, למניעה או לטיפול.

ככל שמספר גורמי הסיכון שיש לכם רב יותר, כך גדל הסיכוי שלכם לפתח את מחלת הלב וכלי-הדם. אבל ההנחיות מתמקדות בעקר ברמת הכולסטרול בדם. ההנחיות של היום למניעת מחלת הלב וכלי-הדם קובעות שהרמה ה"מיטבית" של הכולסטרול הכללי בדם צריכה להיות מתחת ל-200; שהרמה ה"מיטבית" של כולסטרול-LDL (הרע) בדם צריכה להיות מתחת ל-100; ושהרמה "המיטבית" של הטריגליצרידים בדם צריכה להיות מתחת ל-150. לאחרונה נקבע שרמת הטריגליצרידים צריכה להיות מתחת ל-100, אף על פי שרמה של 150 עדיין נחשבת כגבול הגבוה ביותר של הנורמאלי. שימו לב שאלה הן רמות "מיטביות": אין זה הכרחי להגיע אליהן, בעיקר מאחר שאנשים רבים יכולים לעשות זאת רק בעזרת תרופות, בהתחשב בתזונה הלקויה ובאורח החיים הלא-בריא שלהם.

מהן הרמות הרצויות של שומנים בדם?

כולסטרול כללי – פחות מ-200
כולסטרול LDL – פחות מ-100
טריגליצרידים – פחות מ-100 

ההנחיות שהרופאים אמורים לפעול על פיהן, כדי למנוע את מחלת הלב וכלי-הדם, קובעות שעל הרופא שלכם לקבוע את מספר גורמי הסיכון שיש לכם, פרט לרמת כולסטרול-LDL (הכולסטרול הרע) שלכם. אחר כך, על בסיס אלה, הוא יחליט האם אתם נמצאים בסיכון נמוך, בינוני או גבוה.

גורמי הסיכון האמורים כוללים גיל (45 שנה או יותר אצל גברים; 55 שנה או יותר אצל נשים), עישון, יתר לחץ דם (לחץ דם של 140/90 או יותר או נטילת תרופה להורדת לחץ הדם), כולסטרול-HDL נמוך (פחות מ-40 אצל גבר, פחות מ-50 אצל אישה); והיסטוריה משפחתית של מחלת עורקים כליליים בגיל מוקדם של קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, בן) שגילו פחות מ-55 שנה, או של קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת), שגילה פחות מ-65 שנה (בשל סיבות שאין אנו מבינים, נשים, גם אם הן ברמת סיכון זהה, נוטות לפתח מחלת לב וכלי-דם 15-10 שנה מאוחר יותר, בהשוואה לגברים).

אם אנשים כבר חלו במחלת הלב וכלי-הדם או לקו בחולי שווה-ערך לה (סוכרת נחשבת שוות-ערך מבחינת הסיכון להתפתחות מחלת עורקים כליליים), "המטרה" צריכה להיות הפחתת הכולסטרול הרע אל מתחת ל-100. אם מישהו חלה במחלת הלב וכלי-הדם ויש לו עוד גורמי סיכון רבים, יש לשאוף לרמת כולסטרול-LDL נמוכה מ-70.

הרופא המליץ לקחת סטטין? הנה כמה שאלות שרצוי לשאול אותו

אם כן, אילו שאלות רצוי שתציגו בפני הרופא שלכם, אם הוא רוצה שתיקחו סטטינים?

1. האם אני יכול לנסות, תחילה, לשנות את התזונה שלי ולראות אם יחול שיפור ברמת הכולסטרול שלי? אם כן, באיזו דיאטה כדאי לי לבחור?

2. האם תוכל להסביר לי את משמעותם של מספרי הכולסטרול ואיך, על-פי ההנחיות היום, אני עומד בקני המידה לנטילת סטטין?

3. האם אתה יכול לחשב את דרגת הסיכון שלי על-פי פרמינגהם, ולומר לי מה הסיכוי שלי לסבול מאירוע לב בעשר השנים הבאות (האתר של "המכונים הלאומיים לבריאות" מאפשר לכם לבדוק בעצמכם את דרגת הסיכון שלכם).

4. אם דיאטה לא תשפר את רמתו של הכולסטרול שלי, האם אוכל לקחת תרופה אחרת, בטוחה יותר מסטטין?

5. האם מינון הסטטין שאתה רושם לי נחשב גבוה, נמוך או ממוצע?

6. אתה אומר שהרמה של חלבון מגיב-C שלי גבוהה, ושאף על פי שרמתו של הכולסטרול שלי אינה גבוהה אני צריכה לקחת סטטין. אבל אין לי גורמי סיכון אחרים ואני בת 45 שנה. האם אין משמעות הדבר שאיני עומדת בקני המידה לנטילת סטטין?

מעולם לא היה חשוב יותר שתהיו מטופלים מיודעים, שתציגו שאלות בפני הרופא שלכם ושתעמדו על קבלת תשובות שתוכלו להבין. חמושים במידע זה תוכלו לקבוע, טוב יותר, האם אתם באמת זקוקים לטיפול תרופתי, כדי להתמודד עם רמת הכולסטרול שלכם.

השאירו תגובה:
  1. אורנה

    תודה רבה לכם!

  2. דוד

    המאמר פותח בהשמצה: "הרופא מפציר בכם להתחיל כבר עם סטטינים? הנה כל השאלות שכדאי שתשאלו אותו לפני שאתם מחליטים האם להיענות להצעה המפוקפקת הזאת" כלומר מטילים ספק ברופא ובשיקוליו.
    כתוב "ופאים רבים קוראים שכולסטרול רע "מיטבי" צריך להיות פחות מ-100," ולאחר מכן המחברת עצמה כותבת "מהן הרמות הרצויות של שומנים בדם? כולסטרול LDL פחות מ-100. כלומר מסכימה עם הרופאים!
    כתוב "עדיף שנשים הרות לא יקחו תרופות אלה" הסטטינים אסורים לנשים הרות או שעומדות להכהס להריון! המילה "עדיף" מטעה.
    יש עוד הרבה אי דיוקים נוספים במאמר זה.