Powered by WP Bannerize

Powered by WP Bannerize

"חלב חיטים ישביעך"

מאת: איילת בוקר נוה תזונאית טבעית ומנחה סדנאות בישול בריא
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שהולכת ותופסת מימדים עצומים – יותר אנשים מפתחים אי סבילות לחיטה ולמוצרי חלב. כתבתה של איילת בוקר נוה, תזונאית טבעית במסגרת חג השבועות.
חלב שקדים טרי

צילום: Pixabay

חג השבועות המכונה בין היתר חג "קציר חיטים" מתואר במקרא כחג בעל אופי חקלאי מובהק לצד היותו כור ההיתוך של העם מהבחינה הרוחנית בקבלת התורה על הר סיני.

החג ציין את תחילת עונת הקציר אשר נמשכה למעשה עד חג האסיף – חג סוכות.
בימי בית ראשון ושני היו עולים כל העם לירושלים וביכורי תבואתם נישאים עימם. לא רק החיטים זכו לעלייה זו, שאר הדגנים, ירקות השדה ופירות הבוסתן אשר נתברכה בהם הארץ קבלו מקום נכבד בטנא החגיגי.

חג השבועות מרתק במיוחד בשל היותו מייצג את השפע השמימי והארצי כאחד. לצד הקתרזיס הרוחני של מעמד הר סיני וקבלת התורה מלמעלה – השמיים והר סיני, אנו עדים לשפע בריא ומבורך מתנובת האדמה העולה כביכורי הודיה ושמחה לירושלים. את המפגש בין השפע היורד לשפע העולה אנו נוהגים לקדם בלבוש לבן. הצבע הלבן הינו המתאים ביותר על מנת להכשיר אותנו לחיבור מבורך זה, זאת משום שהלבן נושא איכויות של טוהר, אצילות ופתיחות. הלבן, בחג זה צובע לא רק את בגדינו אלא גם ובעיקר את שולחן החג. מנהג עתיק הוא לאכול חלב ומוצריו בערב שבועות ואחת הסיבות לכך היא צבעו הלבן של החלב המסמל את טוהרה של תורה אשר נמשלה לחלב ולדבש. החיטים והחלב מקבלים אם כן מקום של כבוד בחג זה, לכן בחרתי להתמקד בהם.

החיטה:

גרגר החיטה מורכב מאנדוספרם, עובר וסובין. העובר מכיל כמעט את כל השומן ועשיר במינרלים, ויטמינים מקבוצת B, ויטמין E ועוד. מרבית התאית ומינרלים נוספים נמצאים בקליפת הגרגר (הסובין). האנדוספרם מורכב בעיקר מגרגרי עמילן עטופים בחלבון, בעיקר גלוטן. קילוף גרגרי החיטה משמיט את הסובין ואת רוב העובר – הנבט, מה שגורם לחסר מצטבר של ויטמיני B , מינראלים וסיבים תזונתיים טבעיים. לעומת זאת, אנו מקבלים עודף של עמילן וחלבון החיטה העיקרי – גלוטן.

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שהולכת ותופסת מימדים עצומים – יותר ויותר אנשים מפתחים אי סבילות לחיטה ולמוצריה. בולטת בעיקר קבוצת בעלי דם מסוג A , B ו – AB  שחלבון זה מעודד הידבקויות מעיים בגופם. תרבות האכילה הנוכחית העשירה במוצרים המכילים גלוטן – פסטה, עוגות ולחמים שלרוב אף מועשרים בגלוטן על מנת ליצור בצק גמיש יותר, הביאה לעקה מצטברת של גלוטן אצל רבים, הגורם בין היתר לעודף לחות בגוף המתבטאת בדלקות חוזרות ונישנות, בתחושת ליחה בגרון ובקנה הנשימה, בעיות עיכול שונות וכן בעיות במערכת הנשית.

החיטה המוכרת לנו היום היא למעשה עשרות סוגים של חיטה תרבותית אשר פיתח האדם עם השנים. לכל סוגי החיטה מקור אחד והוא חיטת-הבר המכונה אם החיטה. שמה המקראי המופיע בגמרא: כוסמין (spelt). זרע זה נתגלה "מחדש" ע"י אהרון אהרונסון בראש פינה והוא גדל בר בגליל העליון, בגליל התחתון, באזור הכרמל, בגלבוע, בשומרון וביהודה (תגליתו המרעישה של האגרונום הארצישראלי, בשנת 1906, סימנה את ראשית המחקר הבוטני והחקלאי בארץ-ישראל).

הכוסמין הינו זרע המכיל הרכב חומצות אמינו שונה מזה המצוי בחיטה התרבותית וכן, מכיל כמויות זעירות ביותר של גלוטן, מה שהופך אותו לפשוט וזמין לעיכול לאנשים הסובלים מאי סבילות לחיטה (אך לא מתאים לחולי צליאק בשל אותן כמויות קטנות של גלוטן). ניתן להשיג בחנויות הטבע קמח כוסמין מלא ולבן (אך לא מולבן כמו קמח החיטה הלבן) כבצק הוא מעט דביק יותר, אך טעמו עדין ומרקמו עשיר.

החלב:

החלב מורכב מחלבונים, שומנים, ויטמיני B,   A  ו – D  ומינראלים שונים. לחלבונים הנמצאים בחלב פרה יש מבנה חלבוני מורכב העלול לגרום לתגובות אלרגיות אצל אנשים שונים. רגישויות לחלב יכולות לגרום לסוכרת מסוג 1 (תלויית אינסולין) אצל ילדים, תסמונת המעי הרגיז, סרטן פרוסטטה, הפרעות קשב ואפילו אסטמה. עניין חשוב נוסף הוא חוסר הסבילות ללקטוז – סוכר החלב, אשר אינו מתעכל אצל רבים מאיתנו. הסיבה לכך היא שאצל חלק מהאוכלוסייה חסר האנזים לקטאז המפרק דו סוכר זה (הלקטוז) לחד סוכר שרק בצורה זו נספג מהמעי אל מחזור הדם. אצל חסרי אנזים הלקטאז, נשאר הלקטוז במעי והתוצאה היא חוסר סבילות ללקטוז המאופיינת בנפיחות בבטן, חוסר נוחות, גזים, שלשולים ולעיתים אף פצעים על הפנים.

מיתוס הסידן:

החלב, כך הורגלנו לחשוב, מכיל ערכים גבוהים של סידן ולכן חשוב ביותר למניעת אוסטאופורוזיס – בריחת סידן מן העצם.

אז הרי לכם שלוש עובדות נוספות אשר משבשות לחלוטין את תקפותה של טענה זו:

1. מגנזיום – מינראל החיוני לספיגת הסידן. נמצא אמנם בחלב אך בכמות מזערית ולא משמעותית לצורך עניין זה.
2. הסידן – אמנם מצוי בחלב בכמות סבירה, אך אין להשוות זאת לרמתו בשומשום/טחינה.
3. עודף חומציות –  תוצאה ישירה של צריכה מוגזמת של מוצרי חלב (וחלבון מן החי בכלל) היא עלייה ברמת החומציות בדם. הפרת איזון זה דורשת מן הגוף לשחרר סידן, שהוא מינראל נוגד חומציות, מן העצם לדם על מנת לייצב את עודף החומציות. מחלת האוסטאופורוזיס בהגדרתה אינה מחסור של סידן בתזונה, אלא בפירוש בריחה של הסידן מן העצם.

ניתן לראות בתרבויות המזרח הרחוק כמו סין ותאילנד ששם חלב הפרה ומוצריו אינם מהווים חלק מהתפריט היומי וששיעור האוסטאופורזיס שם נמוך לעומת מדינות מערביות רבות כגון קנדה, ארה"ב ושבדיה ששם צריכת מוצרי חלב היא מן הגבוהות בעולם!

לעומת חלב הפרה הבעייתי, חלב העז מתאים יותר למאכל מכיוון שהוא דומה בהרכבו לחלב האנושי (רק יותר מרוכז). הוא כמעט ואינו מכיל לקטוז, הרכב החלבונים והשומנים בו הינו מתאים לאדם, מה שהופך אותו לקל לעיכול. בנוסף, העז אינה זקוקה לטיפול רב ותחזוקה רפואית אינטנסיבית, דבר אשר הפרה, בהיותה חיה גדולה יותר המגודלת לרוב בתנאים תעשייתיים למדי, תלויה בו. ארצנו הקטנטונת והחמה מאלצת את מגדלי הפרות לטיפולים באנטיביוטיקה, הורמונים ועוד. לכן, כדאי להעדיף חלב ומוצריו מעיזים.

טיפ נהדר:

חלב העזים הוא תרופה אמיתית ומשמעותית לרוב בעיות העור. במידה ונכוויתם, השרו את החלק "הצלוי" בתוך קערית עם מעט חלב/יוגורט עזים ואפילו סימן לא תזהו שם.

חג שמח ובריאות טובה,
איילת בוקר נוה.

 

השאירו תגובה: