Powered by WP Bannerize

Powered by WP Bannerize

מותר לאכול לפני השינה?

מאת: אבי גרוסמן
אין צורך ב-4-5 ארוחות ביום (האדם הקדמון לא הסתובב עם צידנית!), מותר לאכול לפני השינה ואין חשש להשמנה גם אם אוכלים סטייק נוטף שומן אבל בלי דגנים לצידו. אבי גרוסמן מסכם את סדרת הפליאו ומביא עוד כמה המלצות
דיאטה בחורף

צילום: 123RF

עד כה עסקנו בסדרת הכתבות הזו על תזונת פליאו, במה אוכלים, במה לא אוכלים ומדוע. את הכתבה האחרונה בסדרה נקדיש לדברים שהם "מסביב לאוכל" אבל חשובים לא פחות, כלומר כמה לאכול, מתי ועוד.

ראשית נשוב ונזכיר כי מנקודת המבט הפליאוליתית, נשאף לאמץ אורחות חיים שאנו יודעים מתוך המחקר שהמין שלנו מקיים פרק זמן ארוך ככל שניתן לבדוק זאת. עבורנו ה"תבנית הפליאוליתית" (Paleolithic template), ביטוי הכולל בתוכו את כלל הסביבה בתוכה התעצבנו (תזונה, תנועה, התנהגות, שינה ועוד) היא הבטוחה מכל, פשוט משום שנוסתה לאורך זמן רב על מספר גדול מאוד של בני-אדם, והביאה לשגשוג והתרבות המין האנושי. מנקודת מבט זו כל שיטת תזונה או אורח חיים חייבים לעבור את "מבחן הדורות", כלומר לענות בחיוב על השאלה האם בני אדם חיו ואכלו בצורה כזו לאורך מאות ואלפי דורות לפחות, והאם שגשגו, כלומר חיו חיים בריאים בדרך כלל, כאשר נהגו כך.

סביב הציר הזה נמצא למעשה את כל העקרונות של תזונת הפליאו: ההימנעות המוחלטת ממזון מעובד מודרני, המעטה עד הימנעות מצריכת דגנים, קטניות ומוצרי חלב, הכנת מזון בשיטות מסורתיות  (התססה, השרייה והנבטה לדוגמא), וצריכה מרובה של שומן טבעי מהחי והצומח, מזון מהחי וצמחים. לכך התרגל הגוף שלנו במשך מיליוני שנים, ורק באלפי השנים האחרונות שינינו את התזונה שלנו לתזונה המבוססת בעיקר על דגנים ולבסוף לתזונה המעובדת שרוב המין שלנו, לצערי הרב, אוכל היום. אנו שואפים לתת לגוף שלנו את מה שהתפתח וגדל עליו משחר קיומנו כמין נפרד.

מי אמר שצריך 3 ארוחות ביום?

מכאן מגיעה גם ההשקפה הפליאוליתית על תדירות האכילה וכמותה. בניגוד לעצה המקובלת אצל רוב התזונאים היום, אנו לא חושבים שנכון לאכול מספר רב של פעמים ביום ובמנות קטנות (המלצה מקובלת על תזונאים היא  5-6 ארוחות קטנות ביום). אבותינו לא נשאו עימם כמויות קטנות של אוכל והקפידו לאכול כל 3 שעות. שבטי ציידים לקטים לא שימרו בדרך כלל מזון לתקופה ארוכה. אנו יודעים זאת מתצפיות על שבטי ציידים לקטים שעדיין קיימים. הם אינם אוכלים מעל לשתי ארוחות ביום, ולרוב רק ארוחה אחת בשעות הערב, לאחר שחזרו עם מנת הצייד והלקט היומית. בנוסף, הם ידעו תקופות של מחסור ותקופות של שפע, בתלות בתנאי הסביבה.

צום לסירוגין

כאשר המזון קיים הם אוכלים בשפע עד לשובע מוחלט, וכאשר אינו קיים הם יודעים לתפקד גם בצום של יום-יומיים ויותר. מחקרים עדכניים מראים לנו כי לשיטת אכילה כזו ישנם יתרונות רבים. חלק מהאוכלים תזונת פליאו נוקטים בשיטה של צום לסירוגין (Intermediate fasting) ומצמצמים את חלון זמן האכילה לכדי 8-10 שעות ביום ואף פחות, ובמהלך החלון הזה אוכלים ארוחה אחת עד שתיים. כאשר אנו אוכלים בעיקר מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך, כלומר כאלו שלא גורמים לעלייה ניכרת של הורמון האינסולין בדם, כגון שמנים טבעיים, ביצים, ירקות, בשר ודגים, תחושת הרעב אינה מתעוררת שוב זמן קצר לאחר האכילה (כפי שחווים רבים מאלו שמבססים את תזונתם על דגנים לחמים, פסטות, אורז וכו', שלרובם המוחלט ערך גליקמי גבוה), וכך סביר בהחלט לאכול שתי ארוחות ביום ולא להרגיש רעב.

וכמה אוכלים?

לשאלת כמויות המזון – אנו לא סופרים קלוריות או גרמים. אנו חושבים שכל אדם נולד עם מנגנון שובע בריא, כמו שלכל חיה מנגנון כזה, וכאשר הוא אינו מופרע על ידי צריכת מזונות מעובדים או בעלי ערך גליקמי גבוה שמקפיצים את רמת הסוכר בדם ומורידים אותה בחדות לאחר מכן, כל אדם ילמד עם הזמן כמה לאכול עד להרגשת שובע ומלאות.

לדוגמא, קערה של דייסת דוחן או שיבולת שועל תחשב בעיני רבים משוחרי הבריאות כארוחת בוקר בריאה מאוד. מנקודת השקפה "פליאוליתית", מדובר במזון, שמלבד היותו מכיל רכיבים מזיקים כגון גלוטן או כמות גדולה של חומצה פיטית (הבעיתיות בדגנים נידונה בהרחבה בכתבה השניה בסדרה), יש לו ערך גליקמי גבוה יחסית, והוא יעלה במהירות יחסית את רמת הסוכר בדם. כאשר זו תצנח בחזרה, גם כן במהירות יחסית, נרגיש את אותה תחושת רעב המוכרת לרובנו, המגיעה כשעתיים לאחר אכילת דגנים או מזון אחר המכיל סוכר, ושולחת אותנו שוב לחפש מזון. כאשר אוכלים בצורה כזו אכן יש לשים לב לכמויות המזון, כיוון ש 5-6 ארוחות לא מבוקרות ביום אכן יכולות להוביל לעלייה במשקל.

כאשר אנו עוברים לצרוך מזון בעל ערך גליקמי נמוך, ועם הזמן הגוף שלנו לומד לפעול ברמות סוכר נמוכות יותר , אנו לא מרגישים יותר את הצורך "לנשנש" כל הזמן או לאכול כל שעתיים-שלוש, וניתן להסתפק בשתי ארוחות  או לכל היותר שלוש ארוחות ביום, ולכן אין הגבלה של אכילה באותן ארוחות ספורות. הגוף שלנו מותאם לאכילה רבה בפעם אחת, משום שבמשך רוב קיומנו היו תקופות מחסור במהלכן השגת מזון לא היתה יומיומית, ולכן כאשר היה אכלו כמה שרק יכלו.

אפשר לאכול לפני השינה

הפליאוליתים לא חושבים שישנה בעיה עם אכילה לפני השינה, או עם דילוג על ארוחת הבוקר, כפי שגורסות שיטות תזונה רבות. אין שום חיה שאוכלת בזמנים קבועים, וגם הגוף שלנו אינו זקוק לכך. הגוף שלנו ידע להתאים עצמו מצוין עם הזמן לאכילה בזמנים בהם אנו מרגישים רעבים, שוב ובלבד שמדובר במזון טבעי. אכילה באמצע הלילה אינה מומלצת כמובן, הלילה מיועד לשינה ארוכה וטובה, בחושך מוחלט.

רבים מאלו המתחילים לאכול לפי עקרונות התזונה הפליאוליתית מביאים עימם את הפחדים והחששות שנוצרו לאחר כמה וכמה דיאטות כושלות, או מתוך הקשבה לעצות של דיאטנים ותזונאים. הם ממעיטים בצריכת שומן ומרבים בצריכת חלבון, או ממשיכים לספור קלוריות בקנאות ומנסים לאכול מנות קטנות יותר של מזון שאינן משביעות אותם.

הרעיון הכל-כך פשוט, שאם אדם אוכל את מה שהוא אמור לאכול, את התזונה הטבעית עבורו, הוא יכול לאכול לשובע כשהוא רעב וזהו, קשה להבנה אצל מי שאוכל הפך אצלם לשדה קרב, להתמודדות יום-יומית עם פיתויים וחישובי קלוריות ונקודות. אבל זה היופי בתזונת פליאו, ולא מדובר בנס. אפשר לאכול סטייק שומני שמשקלו 300 גר' ולא להשמין משום שהגוף שלנו יודע כיצד להפוך את הסטייק הזה לאנרגיה זמינה ולא לשומן עודף.

באותה מידה אכילת סלט גדול נוטף שמן זית או חביתה של 3 ביצים מטוגנת בשמן קוקוס וחמאה ישמינו אותנו פחות וישאירו אותנו שבעים לאורך זמן רב יותר לעומת קערה של דגני בוקר בחלב או כל מנה אחרת המבוססת על דגנים.

מאמר זה חותם סדרה של תשע כתבות בנושא תזונה ואורח חיים פליאוליתי. בסדרה ניסיתי להביא את העקרונות וההגיון של מה שהיא בעיניי, מהפכה אמיתית באופן שבו אנחנו מתייחסים למזון ולסביבה שלנו בכלל.

תפיסת הפליאו רואה את האדם כחלק ממרקם חי בלתי נפרד מסביבתו, כפי שאמנם היינו וחיינו בתקופה בה חיינו כציידים-לקטים, ואנו שואפים במידת האפשר להחזיר לחיינו אותם אלמנטים אבודים שמהפכות התרבות – המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית-מודרנית שללו מאיתנו, ובראשן רגישות לצרכים של גופנו – מזון ומים איכותיים, תנועה, אוויר נקי, חשיפה לשמש, שינה ומנוחה, אושר ומימוש עצמי, ולצרכי הסביבה – חקלאות וגידול בע"ח ברי-קיימא, שטחים פתוחים וחברה חופשית.

לכל המתעניינים ורוצים להעמיק בתפיסת העולם של הפליאו, מאגר חומרים לקריאה נמצא בדף הפייסבוק פליאו-ישראל.

היה לי לכבוד לכתוב את סדרת המאמרים הזו, ומכתיבתה למדתי הרבה, וברצוני להודות לאתר Eatwell על שהעניק לי את הפלטפורמה לכך.

השאירו תגובה:
  1. מ'

    ברור שהשכלתך בנושא עצומה, וכתבותיך היו מעניינות במיוחד ומרחיבות דעת, וקראתי את כולם, אך עדיין – בהיגיון הפשוט (ועם קצת השכלה בתחומים נושקים) – לא נראה לי הגיוני בשום צורה לאכול באופן שאתה ממליץ עליו, וזה אף נוגד עשרות מחקרים רציניים שפורסמו בעשור האחרון!
    חלבון מן החי, שומן, רק ארוחה אחת או שתיים ביממה – הרי זה כל מה שמומלץ להימנע ממנו!
    מאחלת לך ולחבריך בריאות ואריכות ימים, אך אני חוששת שאתם קצת מהמרים על הנושא…

  2. יסמין

    מעניין שכל אדם שלפחות אני מכירה באופן אישי מסוג האנשים שלא אוכלים כל היום ואז מתנפלים על ארוחה אחת או שניים כשהם מגיעים הביתה (וכן זה תמיד התנפלות כי אתה מגיע מורעב אחרי צום כזה) כולם סובלים מעודף משקל ובלי לדבר על בעיות אחרות.
    ובמהלך היום רוב האנשים לא יוכלו לתפקד בלי אוכל, יכולת הקשב והריכוז יורדת בצורה משמעותית, הגוף נכנס לסטרס בלי אוכל ומתחיל לאגור שומן, והארוחה הגדולה שאוכלים בסוף מכבידה באופן משמעותית על הקיבה.
    מצטערת הרעיון הכללי של לפעול לפי תזונה קדמונית יפה בהחלט אבל לא נראה לי יעיל או בריאותי במיוחד.

  3. אבי גרוסמן

    שלום ותודה על התגובה, אני שמח שנהנית לקרוא את הכתבות. כפי שכתבת מי שאוכל פליאו אכן "מהמר" במידה מסוימת על התזונה הזו, אולם כך גם כל טבעוני, צמחוני או מי שאוכל לפי עקרונות הרפואה הסינית. הידע שלנו על המטבוליזם שקשור בתזונה קטן מאוד, ןלכן כל החלטה ללכת על שיטת תזונה כזו או אחרת הינה הימור. בשנתיים האחרונות קראתי עשרות רבות אם לא מאות של מחקרים, חלקם סותרים אחד את השני, רובם פשוט לא טובים, כלומר מנסים להסיק סיבה ותוצאה מתוך הקשר, לרוב הקשר קלוש. לכן עם כל הכבוד לעולם המדע, אני שם את כספי הוירטואלי כ"מהמר" על התזונה שאני יודע שהיא הקרובה ביותר למה שאכל המין האנושי במשך שנות קיומו, והיא זו שנותנת את דחיסות המרכיבים התזונתיים הטובה ביותר. צדקתי או טעיתי, ימים יגידו. בינתיים אני רואה יותר ויותר אנשים סביבי הניזונים מדגנים מלאים בעיקר ועוקבים אחר כל המלצות התזונאים המקובלות, ומשמינים ומשימינים, ומנגד שומע על יותר ויותר אנשים שמנסים פליאו ומשפרים בריאותם, אז זה ההימור שלי. בהצלחה לכולנו.

  4. אבי גרוסמן

    שלום יסמין. תלוי מאוד מה יש באותה ארוחה של האנשים האלו שמתנפלים על האוכל כשהם מגיעים הביתה. אם היו בה ירקות, בשר, דגים או ביצים, קשה לי להאמין שבריאותם היתה נפגעת מכך. לרוב כשאנשים חוזרים הביתה מורעבים הם מתנפלים על כל מזון שבנמצא, לרוב מזיק. שימי לב שאין המלצה שלא לאכול כל היום, אלא אם זה מרגיש לך טוב, אלא לאכול 2 ארוחות ביום או מקסימום שלוש, ולהרכיב אותן ממזונות בעלי ערך גליקמי נמוך ולא מדגנים לדוגמא.
    אני חולק עליך לגבי ההנחה שכשלא אוכלים כל היום הגוף מתחיל לאגור שומן. לא ראיתי מעולם תמונה של אנשים משבטים ילידים שאוכלים פעם-פעמיים ביום כשהם שמנים בגלל שלא אכלו 8-10 שעות במהלך היום.
    בסופו של דבר כל אחד צריך לאכול לפי איך שמרגיש לו, יש כאלו שארוחה גדולה בסוף היום אכן תכביד עליהם, ויש כאלו שלא תהיה להם בעיה עם זה. העיקר, לדעתי, להפסיק את מסכת הנישנושים האינסופית שאנשים רבים נמצאים בה במהלך היום, שמקפיצה ומורידה את רמות הסוכר שלנו כמו יו-יו, ולחזור לאכול מספר מועט של ארוחות יפות ובריאות.

  5. חיים לין

    היי אבי,
    היה לי הכבוד להתעמת איתך ועם עמיתיך לאחר הכתבה הראשונה בסדרה. אני שב וכותב כראוי לסיכום דברים, מה גם שעשית עבודה יפה. לעניות דעתי, הבעיה הגדולה של הדיאטה הפליאוליטית הינה שתכל'ס אתם חותרים ל-'תזונה קטוגנית' (שריפת אנרגיה בעיקר משומנים) ובעיקר משומנים מהחי. גם בחו"ל יש קשיים עצומים בהשגת מזון מהחי באיכות גבוהה (= אורגני\ ללא שימוש בתרופות, הורמונים וכו' + מחיות רועות עשב\ מה שמבטיח תזונה טובה והרבה יותר אומגה 3 ממה שיש בתזונה האינטנסיבית המאד לא בריאה של החיות המואבסות). נדהמתי לקרוא כתבות באתרו של ד"ר מרקולה (מחסידי התזונה הקטוגנית) עד כמה קשה להשיג דג סלמון ממקור איכותי, ומסתבר שאפילו סלמון קנדי מחוות גידול (עם כל החסרונות הקשורים בכך) זוכה ל"חיפוי" ממשלתי כדי להגן על היצרנים המקומיים… בארצנו המצב קשה שבעתיים: אף אחד לא יכול לשים אצבע על דג סלמון מיובא ולומר: זה סלמון בר איכותי. (כולנו ראינו, לפני כשנתיים כמדומני, את הכתבות המזעזעות של כלבוטק על דגים מוזרקים). המצב בשוק הבקר\צאן קשה אף יותר- אין כמעט מקור לחיות מקומיות המגודלות כאורגניות ואוכלות עשב. (הבקר הרועה בגבעות הצפון מבלה בנעימים חלק מהזמן, אך בהגיעו לגיל המתאים מועבר למפטמה ושם מקבל "טיפול' תזונתי להאבסתו. העגלים מאוסטרליה "רועים" גרעינים כל הדרך בספינות וכו' וכו'). לגבי חלב- לא אתייחס כי רוב הפליאוליטים נגדו, וכמובן שאין לי הרבה מילים בשבחו… לגבי ביצים- ברוך השם יש ביצים אורגניות (בתקווה שגם שם לא תתגלה תרמית כגון זו שנחשפה בנושא שמן הזית). מסקנה: כל הבסיס התיאורטי שלכם נכשל כשלון חרוץ במבחן המעשי של השגת מקורות שומניים איכותיים מהחי. בעידן שבו רק הכסף והאינטרסים מדברים קשה מאד מאד לקבל מה שהיה פעם 'בשר ציד' (כסימבול למוצר חי איכותי שהיה נגיש מאות אלפי שנים)…בנוסף, לרובנו אין ידע, כלים וקרקע לגדל חיות משק איכותיות לצריכה עצמית. מאידך, אם תגיד לי שאפשר להמיר פחמימות בשומן איכותי מהצומח- גישרנו על פער גדול ביניינו…שהרי על סוכר לבן, פחמימות פשוטות ושאר ג'אנקיידה איננו חלוקים, וגם סיסמתי היא: 'כמה שיותר מזון גולמי וכמה שפחות מעובד'. עדיין, הייתי שמח לראות שהנוקטים בפליאו יצרכו הרבה הרבה ירקות ולא רק מבושלים (אין תחליף לפיטוכימיקלים מירק, ועדיף גולמי ככל הניתן\ וויטמין C לא משיגים מבשר…), מעט פירות איכותיים (לפחות הסיביים שבהם), קטניות= קבוצה שבהשרייה ובישול נכון, ובוודאי בהנבטה- יש בה אין ספור יתרונות (לקטינים, חומצה פיטית, רעלנים, אסטרוגנים= אגדות אורבניות שמקורן בחצאי אמיתות- קיבלת את תגובתי בנידון למאמרך הראשון). גם לגבי דגניים מלאים- נשאר בשלב זה חלוקים. אך אין ספק שעדיף לצרוך את מועטי הגלוטן ונמוכי האינדקס הגליקמי שביניהם.

  6. אבי גרוסמן

    שלום חיים, תודה על התגובה וגם על שאר התגובות לכתבה הראשונה. למדתי הרבה מה"התכתבות" בינינו כאן.
    כידוע אני חולק איתך במספר דברים. ראשית, אני לא מבין למה אתה מקשר את הפליאו לדיאטה קטוגנית. אני אוכל כ 30-40% פחמימות בתזונה שלי- בטטות, סלק, קולורבי, אגוזים ומעט דגנים וקטניות מושרים ומונבטים. כך עושים שבטים רבים בעולם וזה מתאים לגמרי לתבנית התזונה הפליאוליתית. קשה לי להבין מדוע אנשים חושבים שלאכול פליאו משמעו בליסת כמויות עצומות של חלבון ושומן מהחי. אין רע בשומן מהחי וכמות סבירה של חלבון, אבל אין בכך הכרח.
    שנית, כפי שציינת, כמעט כל מקורות המזון מהחי היום אינם טבעיים, אולם גם מקורות המזון מהצומח הם כאלה. לא מזמן יצא לי לבקר חבר שמגדל ירקות אורגניים שאמר לי שלא אעז לקחת ביס מהעגבנייה האורגנית שלו לפני שאני שוטף אותה היטב בסבון, וגם אז אמר שלא היה אוכל יותר מדי ממנה בגלל שחומרי ההדברה המותרים בחוק בחקלאות האורגניות חודרים פנימה לתוך הירק. גם החקלאות הצמחית האורגנית היא מתועשת, גם שם רוצים להרוויח, ואלא אם אתה מגדל לבד בחצר האחורית או שיש לך מגדל שאתה סומך עליו לגמרי שלא משתמש בשום חומרי הדברה, אתה בתוך המשחק המלוכלך הזה. אז נכון שקשה להשיג מזון נקי לגמרי מהחי, מצד שני היתרונות העצומים שבמזון מהחי, וזו כנראה נקודת המחלוקת העיקרית בינינו, עולים לדעתי על הזיהום שגם כך נמצא כמעט בכל מקור מזון מהחי או מהצומח. אני משתדל לאכול כמה פעמים בשבוע דגי ים טריים מהים התיכון, וזו לדעתי שיטה מצוינת לצרוך חלבון איכותי ונקי יחסית. לדעתי אנך יכול לקבל מהצומח, ולא משנה כמה גזר ועלים ירוקים תצרוך, את אותה כמות ויטמינים כמו מאיברים פנימיים של בשר ובאותה זמינות לגוף, כלומר ויטמינים שנספגים מייד ואנם צריכים לעבור המרה, שלא לדבר על הויטמינים שאין במזון מהחי, והכל מפורט בסדרת הכתבות.
    לסיכום, כמו שכתבת, רב המשותף בינינו על השונה. אני מכיר כמה אנשים שאוכלים פליאו והם צמחונים אוכלי דגים, ומבחינתי זה לגמרי פליאו. תוציא את הקמחים, המזון המעובד, השמנים הצמחיים, הסוכר מהמשחק, ואתה בתוך המגרש הפליאוליתי- 80% מהיתרונות הבריאותיים כבר נמצאים שם. תוסיף שומן וחלבון איכותיים, מהחי והצומח, וכבר עשית את כברת הדרך הנותרת.
    חיים- בריאות והצלחה!

  7. חיים לין

    היי אבי,
    עד סופ"ש אעלה תגובה לתגובתך.
    יום טוב\ חיים

  8. חיים לין

    שלום אבי, לקח לי קצת זמן מאחר וחיכיתי להערות קולגות, ובהזדמנות זו שלוחה תודתי לד"ר דני קרת, רופא ונטורופת, שעבר על הטיוטה והוסיף הערות בונות. על אף המחלוקת התהומית ביניינו אני חייב לומר שבכתיבתך שזור חוט של כיבוד הזולת\ שאפו! (בניגוד לרבים מעמיתיך שנוהגים בחוצפה ובשחצנות- בחזקת: ההגנה הטובה ביותר היא התקפה (שלוחת רסן)). לגופו של עניין, 30-40% קלוריות מפחמימות נשמע סביר, אבל כנראה שהמנעד באסכולה שלכם רחב מאד, כי רבים מכם צורכים הרבה פחות פחמימות וזאת על חשבון צריכה נרחבת של חלבונים, ובעיקר- של שומנים. יצא לי לקרוא, לראות ולשמוע מה אוכלים פליאוליטים ומה לעשות- אצל רובם העיקר זה 'בליסת כמויות עצומות של חלבון ובעיקר שומן מן החי' – ועל זה שורש המחלוקת ביניינו. מחקרים אין ספור, כולל של גופים קונבנציונליים ביותר, מצביעים על הקשר בין אכילת בשר ומחלות מערביות (סרטן / לב). אומנם זה הבשר של העידן המתועש (דהיינו, של חיות אוכלות תערובת), אך זה מה שרוב הישראלים אוכלי הפליאו יאכלו- כי בגדול, אין לנו חיות אוכלות עשב בארצנו. שומן של סלמון בר או ביצה איכותית מקובלים עלי, אבל שומן של בקר וצאן מואבסים, המטופלים בהורמונים ותרופות הינו אסון: השומן הינו הרקמה שבה הגוף אוגר ומבודד את כל הטוקסינים\ הורמונים ושאר זבלים שהגוף אינו מסוגל להתמודד איתם. אי לכך, להתפשר עם המציאות של איכות בשר מפוקפקת הינו סיכון עצום לדידי; ההבנה שלך כי ירקות ופירות אורגניים מלאים בחומרי ריסוס שגויה לחלוטין. דו"ח של משרד הבריאות שפורסם לא מזמן ע"י עמותת 'אדם טבע ודין' קובע חד משמעית: 'על פי הבדיקות שנערכו על ידי משרד הבריאות, תוצרת אורגנית הינה נקיה מחומרי הדברה'. ישנה עלייה עצומה בהיצע של פירות וירקות אורגניים ע"י חקלאים, ובכל איזור בארץ כל אחד יכול למצוא מגדל אמין. גם אצל ירקנים רגילים ניתן למצוא ירקות ופירות מופחתי ריסוס. יתרה מכך, אמנם יש בעולם הצומח הלא אורגאני שימוש נרחב בחומרי הדברה, אך ריכוז חומרי ההדברה עולה ככל שעולים בשרשרת המזון, ולכן ככל שעולה צריכת המזון מעולם החי עולה משמעותית צריכת החומרים הבעייתיים. הורדת מזון מהחי מפחיתה 90% מהחומרים הבעייתיים! בנוסף לכך, במשק החי השימוש בכימיקלים, תרופות והורמונים רווח ביותר- ואני מכיר את המצב מסיורי משך שנים במשקי עופות ובקר כנציג (לשעבר) של חברות פרמצבטיות… לגבי היתרונות של מזון מהחי לעומת מזון מהצומח- גם כאן פרושה מחלוקת תהומית ביניינו: אין תחליף לירקות, ובמידה פחותה במקצת פירות, לעומת מזון מן החי. אנשים יכולים להתקיים בבריאות טובה ובאריכות ימים בלי שיגעו כמעט במזון מן החי- ראה שבט אבחזיה שבקווקז, שבט ההונזה בפקיסטן, שבט וילקבמבה באנדים, בני אוקינאווה ביפן, הכושים העברים מדימונה, שלא לדבר על טבעונים למיניהם בכל העולם, כולל טבעונים בריאים ומאריכי ימים שאני מכיר בארצנו הקטנה, שעשרות שנים לא נגעו במזון מהחי ואינם זקוקים לשום תוסף/ מינרל/ ויטמין, וגופם עושה את כל ההמרות הדרושות (גם של בטא קרוטן לויטמין A…וגם של… ויטמין B12, שלעיתים אף אוכלי בשר לוקים בחוסר שלו, כי מי שממלאים תפקיד מפתח בסינתוזו הם חיידקי פלורת המעיים). יתר על כן, אלפי פיטוכימיקלים שאין ערוך לחשיבותם ניתנים בלעדית לאספקה אך ורק דרך עולם הצומח, כנ"ל סיבים. -המשך בתגובה הבאה\מס' 9-

  9. חיים לין

    המשך:שאלה לא פשוטה שאנשי הפליאו צריכים להתמודד איתה היא הנוכחות המשמעותית של דגנים(נושא מהותי ביותר השנוי במחלוקת בין התפיסות שלכם ושלנו)וקטניות בתזונתם של חברות מאריכות חיים. אם דגנים וקטניות הם כה רעים, כדבריכם, אז כיצד הם מצליחים להיות חלק משמעותי מתזונתם של מאריכי החיים?!יחד עם זאת, אני מכיר בערכו של מזון איכותי מן החי וכפי שכבר ציינתי ביצה איכותית/ דג עתיר אומגה 3 ונקי מזיהומים הינם מקורות חיוביים ביותר ואני ממליץ עליהם לבני משפחתי ולמטופלי. ולקראת סיכום- הבסיס האבולוציוני לתזונה נכונה מקובל עלי כתיאוריית יסוד, אך סימן שאלה גדול תלוי באוויר: אתם טוענים שהאדם אוכל בשר מיליוני שנים, ואני ורבים וטובים ממני בתחום טוענים שהאדם הוא בראש ובראשונה צמחוני מיסודו ויכולתו להטמיע בשר הינה אדפטציה שהשתכללה ברבות השנים (בל נשכח שהאש החלה לשמש את האדם רק לפני כ- 400,000 שנה ולא לפני 2 מיליון שנה). אז לבוא בשם האבולוציה, לפאר ולרומם אכילה מהחי תוך קריאת תגר על צמחונים/ טבעונים נראה לי מופרך לחלוטין. יתר על כן, הזכרתי לך בעבר את מאמרו המכונן של BOYD EATON בניו אינגלנד, 1985\ 'Paleolithic Nutrition'. שם מתוארים ממוצעי צריכה של אבות המזון בלמעלה מ- 50 חברות של ציידים ולקטים: פחמימות 333 גרם/ 45% מהקלוריות, חלבונים 251 גרם/ 34% מהקלוריות ושומן 71 גרם/ 21% מהקלוריות. הממוצעים שלו שונים לגמרי מאילו המובלטים ונקוטים בידיכם, וגם אין ספק- כפי שכבר העירותי למעלה- שהמנעד אצלכם מאד רחב, וכפי הנראה קיימות אצלכם כמה פרשנויות בנידון (יש קצת הבדל בין 45% קלוריות מפחמימות, לעומת המקצינים ביניכם ההולכים לכיוון של 50-70% קלוריות משומן). ונקודה אחרונה לסיום: אי אפשר להתעלם מהמחיר שכדור הארץ משלם על בחירות שאנו עושים. אכילת בעלי חיים ומוצריהם שואבת משמעותית יותר ממשאבי כדור הארץ המנוצל שלנו. זה נחמד לחשוב רק על "התחת" שלנו, אבל לגיטימי להסתכל קצת גם על המרחב שבו אנו חיים, וזה מבלי להכנס לכל הענין המוסרי של התעללות בבעלי חיים. את זה נעזוב בצד, גם ככה יש ביניינו מספיק אי הסכמות… בברכת בריאות טובה לכולנו וחג שמח\ חיים לין

  10. קרן

    מה הם תופעות הלוואי של מעבר לתזונת פליאו? וכמה זמן לוקח לגוף להסתגל ולתופעות להעלם?